מצרים תחסר במונדיאל? לא בטוח
לפרעונים יש מאמן צבעוני וקהל משוגע, אבל הכדורגל של חסן שחאטה מזכיר את יוון של 2004. וגם: העתיד הוורוד של גאנה. אייל לחמן סוגר אליפות אפריקה נהדרת
עניין של כבוד. אז מצרים זכתה באליפות אפריקה בפעם השלישית ברציפות, אבל שוב לא הביאה איתה בשורה גדולה, חוץ מאשר ים ווינריות ורצון לכפר על כשלון ההעפלה למונדיאל. הכבוד שיחק גם הפעם תפקיד מבחינת הפרעונים, שרק רצו להוכיח שהמונדיאל יחסר אותם, עם המאמן הצבעוני חסן שחאטה והקהל המשוגע.
במצרים אין ליגה גדולה, אבל הנבחרת היא מצויינת. לשחאטה יש לה לא מעט שחקנים שמגיעים לליגות הגדולות באירופה, כמו עמאר זקי, אחמד חסן הנהדר ומוחמד זידאן. בהשלכה לנבחרת שלנו, ההצלחה המצרית מראה שאנחנו עדיין לא עומדים במטרה העיקרית, שהיא ייצוא שחקנים לרמות הגבוהות ביותר באירופה.
מצרים משחקת בשיטה שונה ביחס ליתר הנבחרות האפריקאיות, עם שלושה בלמים. מרבית היריבות באות עם כמות גדולה של חלוצים ומתקשות להבקיע מול ההגנה המעובה של הפרעונים. אם בעבר ראינו הרבה שערים באליפות אפריקה, הרי שמצרים התחילה לשנות את זה.
לגאנה, ניגריה, קמרון וחוף השנהב יש מאגר גדול של שחקנים התקפיים. הרצון להשתמש בכל הכוכבים הגדולים, מורידים שחקן אחד או שניים לעמדות הגנתיות יותר. הבעיה היא שלא לכולם יש את האחריות לעשות את זה, בעוד מצרים נהנתה מסגל מאוזן הרבה יותר. הסוד של מצרים היה אחמד חסן, ששיחק כקשר אחורי וידע להצטרף כחלוץ שני.
חסן שחאטה. המאמן הצבעוני יחסר במונדיאל (צילום: AFP)
בעשר הדקות הראשונות גאנה שלטה לגמרי במשחק הגמר, אבל אח"כ הכח נגמר לכוכבים השחורים ומצרים רק חיכתה לרגע הנכון כדי לעקוץ. במידה מסויינת, מצרים הזכירה את יוון של 2004, כשחסן שחאטה הוא האוטו ראהגל של אפריקה.
ניגריה וקמרון איבדו את הבכורה
קמרון היתה הנבחרת האפריקנית הראשונה שהגיעה לרבע גמר גביע עולמי, וניגריה תמיד היתה שם עם כוכבי על ענקיים, אבל בשנים האחרונות הבכורה ביבשת השחורה, עברה לחוף השנהב ובעיקר לגאנה. מה הסוד שלהן? הסיבה היא פשוטה - סדר, אירגון ועבודה נכונה ברמת האקדמיות.
הסדר והארגון נמצא שם. שחקני חוף השנהב חוגגים (צילום: AFP)
בקונגו לדוגמא, יש כמות אדירה של כשרונות, אולי אפילו הגדולה ביותר באפריקה. אבל הנבחרת וההתאחדות לא מסודרת והיהלומים נותרים לא מלוטשים. לעומתה, ההתאחדות של גאנה נחשבת לאחת המאורגנות בעולם ומוערכת מאוד גם על ידי פיפ"א. בהתאם לכך גם הליגה מאורגנת, בטח ביחס לליגות השונות באפריקה.
כך נוצר מצב שבו האקדמיות הגנאיות מקבלת כשרונות מניגריה, ליבריה וטוגו וגאנה הפכה לכור ההיתוך הגדול ביותר באפריקה. דברים דומים אפשר לומר גם על חוף השנהב, שבשנים האחרונות החלה לייצא שחקנים איכותיים בכמויות אדירות, אבל עדיין רחוקה מגאנה בכל הקשור לארגון וסדר.
גן גאנה
באליפות העולם לנבחרות צעירות, הגיעו לגמר ברזיל וגאנה - שהפכו לשתי האימפריות הגדולות ביותר מחוץ לאירופה. בסופו של דבר גאנה גם לקחה את הטורניר בזכות אותם כשרונות צעירים שגדלים אצלה בכמויות. אגב, כמו באליפות אפריקה, גם במונדיאליטו הוחלט לתת רק לשחקנים שמשחקים באופן קבוע בקבוצותיהם, את חולצת ההרכב.
לגאנה יש אינספור כשרונות שמשחקים ברחבי אירופה, שמתחלקים לשלוש דורות. הדור הצעיר שזכה במונדיאליטו והרכיב גם חלק גדול מהנבחרת שהגיעה לגמר אתמול, דור הביניים שכולל שחקנים כמו אייזיק ווסה מהופנהיים וסאדאת בוקארי, שחתם לאחרונה במכבי חיפה ודור הזהב שכולל את מייקל אסיין, חלילו מונטארי, ג'ון מנסה וסטפן אפייה.
תהיו בטוחים שאם אחד מהרביעייה שלמעלה היה משחק באליפות, גאנה היתה מחזירה לעצמה את התואר בקלות יחסית. אסמואה ג'יהן היה היחיד מדור הזהב שהגיע לטורניר הזה, והוא זה שכבש את שער הניצחון בחצי הגמר מול ניגריה. לכוכבים השחורים אין בוודאי טענות לנבחרת הכי צעירה באליפות הזו, שהצליחה להגיע לגמר למרות הכל.
גם בגילאים הצעירים, שחקנים גנאים ממלאים סגלים של קבוצות מכל רחבי אירופה, החל מהליגות בספרד, אנגליה, גרמניה, איטליה, שווייץ, אוקראינה ואפילו קפריסין. שוב, בהשלכה לישראל, הרי שגם אנחנו חייבים לקדם את המוטו של כל הנבחרות האפריקאיות וגאנה בכללן - עדיפות בהרכב לשחקנים שמשחקים במערב אירופה.
לפנייה לכתב/ת 
