הישראלים רוצים צמצום פערים - על ידי חינוך

רוב אזרחי המדינה מרוצים מהמצב הכלכלי שלהם וממשכורתם, וקרוב ל-50% מהם מצפים לשיפור במצבם הכלכלי בשנים הקרובות. כך עולה מתוצאות הסקר החברתי לשנים 2007-2008 שפירסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בשיפור משמעותי בשיעור שביעות הרצון של האזרחים ממצבם הכלכלי, אך שיפור זה אינו נתמך בנתונים על שיפור הפערים.

• רוצים לשפר את מצבכם הכלכלי? תכינו תשובות
  
• רוצים קידום בעבודה? בנו את עצמכם באינטרנט
  
• רוצים העלאה בשכר? תחילת שנה היא זמן מצוין
  

ב-2008-2002 חלה עלייה בשביעות הרצון של האזרחים מהמצב הכלכלי שלהם ל-55% .זאת, לעומת 48% שהיו מרוצים ממצבם הכלכלי בשנת 2002. עלייה משמעותית חלה גם בשביעות הרצון מההכנסה מעבודה - מ-44% ל-53%. כמו כן, גדל אחוז המצפים לשיפור במצבם הכלכלי בשנים הקרובות מ-36% ל-48%.

על אף שביעות הרצון המשופרת לעיל, ב-2008, רק כ-55% ממשקי הבית הצליחו לכסות את הוצאותיהם החודשיות. שיעור הערבים המרוצים ממצבם הכלכלי קטן יותר מאשר בקרב היהודים, עם זאת, שיעור הערבים המצפים לשיפור במצבם הכלכלי גדול משיעור היהודים.

כמה מקומות עבודה החלפתם בעשור האחרון?

כשנשאלו השכירים והעצמאיים בני 35 ומעלה על מספר מקומות העבודה שבהם עבדו בעשר השנים שקדמו לסקר (בשנים2008-1998). נמצא כי 58% מהנשאלים עבדו במקום עבודה אחד בתקופה זאת, 24% עבדו בשני מקומות עבודה, 13% עבדו בשלושה מקומות עבודה ו-5% עבדו בארבעה מקומות עבודה או יותר.

ומי מחליף מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר? הניידות בין מקומות עבודה רבה יותר בקרב צעירים: 55% מבני 44-35 עבדו ביותר ממקום עבודה אחד, לעומת 30% מבני 64-55. בנוסף, הניידות בין מקומות עבודה פוחתת עם העלייה בהכנסה. כך, 49% מבעלי הכנסה חודשית ברוטו הנמוכה מ-7,500 שקל עבדו ביותר ממקום עבודה אחד לעומת 38% מבעלי הכנסה חודשית ברוטו הגבוהה מ-7,500 שקל.

ואצל השכירים בלבד: מהנתונים עולה ש-50% מהמועסקים השכירים החליפו מקום עבודה לפחות פעם אחת בעשר השנים האחרונות. 67% מהשכירים שהחליפו מקום עבודה עשו זאת ביזמתם והיתר ביזמת המעסיק. שיעור השכירים שעזבו מקום עבודה ביוזמתם היה גבוה יותר בקרב בעלי תעודה אקדמית (73%) לעומת חסרי תעודת בגרות (58%).

42% מהשכירים בני 20 ומעלה דיווחו שחל קידום במעמדם או בתפקידם במקום עבודתם הנוכחי. שיעור הקידום עולה עם הוותק במקום העבודה - משיעור של 33% בקרב בעלי ותק של עד 4 שנים עד 52% בקרב שהוותק שלהם הוא 10 שנים ומעלה.

מצעד הקידומים

• 44% מהגברים קודמו, לעומת 39% מהנשים.

• 42% מהיהודים קודמו, לעומת 36% מהערבים.

• 66% מבעלי הכנסה חודשית ברוטו גבוהה מ-14,000 שקל קודמו, לעומת 17% מבעלי הכנסה נמוכה מ-4,000 שקל.

• 86% מהשכירים שקודמו היו מרוצים מהקידום, ו-14% לא היו מרוצים.

• 25% מהשכירים מצפים לקידום בתקופה הקרובה.

• 29% מבעלי ותק בעבודה של עד 4 שנים מצפים לקידום, לעומת 20% מבעלי ותק של 10 שנים ויותר.

• 36% מאלה שמרוצים מאוד מעבודתם מצפים לקידום, לעומת כ-7% מאלה שאינם מרוצים כלל.

מסים - לא; חינוך - כן

החינוך נתפס על ידי הציבור כדרך הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט כדי לצמצם את הפערים בחברה. לעומת זאת, העלאת מסים לשכבות החזקות מקבלת הכי פחות תמיכה כפתרון לבעיה. 42% תומכים בהשקעה בחינוך; 35% תומכים בעידוד תעסוקה; 19% תומכים בהגדלת קצבאות לשכבות החלשות; 4% תומכים בהעלאת מסים.

עם זאת, נראה שרוב ההורים מרוצים ממסגרת הלימודים של ילדיהם: 85% בקרב הורים לילדים הלומדים בגן חובה מרוצים, 79% בקרב הורים לילדים הלומדים בבית ספר יסודי, ו-74% בקרב הורים לילדים הלומדים בבית ספר על-יסודי. הורים בעלי רמות השכלה והכנסה נמוכות מרוצים יותר מהורים בעלי רמות השכלה והכנסה גבוהות.

ומי נעזר בחינוך פרטי?

שיעור ההורים היהודים שילדיהם לומדים בבתי ספר על-יסודיים ומשתמשים בשירותי חינוך פרטיים (44%) גדול כמעט פי שלושה מהשיעור בקרב הורים ערבים (16%). 54% מההורים היהודים הלא-דתיים שילדיהם לומדים בבתי ספר על-יסודיים דיווחו כי ילדיהם משתמשים בשירותי חינוך פרטיים, לעומת 38% מההורים הדתיים ו-19% מההורים החרדים.

בריאים בדרך כלל? 92% מהנשים ו-86% מהגברים בני 20 ומעלה ביקרו אצל רופא, ביקרו בחדר מיון (או ליוו מישהו לחדר מיון), או היו מאושפזים בבית חולים, ב-12 החודשים הקודמים לסקר. 67% מבני 20 ומעלה חושבים שתפקוד מערכת הבריאות בישראל טוב.

הערבים מרוצים ממערכת הבריאות יותר מהיהודים: 89%  לעומת 63% מהיהודים. כך גם בנוגע לאספקת שירותים באופן שוויוני: 56% מהיהודים לעומת 67% מהערבים, סה"כ 58%, סבורים שמערכת הבריאות בישראל מספקת שירותים באופן שוויוני לקבוצות אוכלוסייה שונות.

הסקר החברתי נערך מדי שנה מאז 2002 ומספק מידע על רווחת האוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה) בישראל במגוון תחומים. בסקר מרואיינים כ-7,300 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-4.6 מיליון איש בגילים אלה.