תנו להן מדים

אתמול הכריז צה"ל שיאפשר לבנות דתיות להתגייס כקבוצה, כדי להקל עליהן את השירות. הצבא עושה מאמץ לתת לבנות האלו להרגיש בנוח, ולחוש שייכות. אבל ישנן בנות דתיות שעושות גם הן למען הכלל, אך הן מתהלכות בינינו שקופות.

כבר שנים שהן מסתובבות בינינו, מושיטות יד לנצרך וישיש, מבהילות מבחנות במסדרונות בתי חולים, סועדות פצועים ונדכאים, מנהיגות קבוצות נוער וילדים, ומאיישות תקנים במשרדי רווחה, חינוך ובטחון. החברה הישראלית חבה תודה גדולה לאלפי בנות השירות הלאומי התורמות ממרצן, זמנן וכוחן לאומה המשוועת לסעד הזה, אך בפועל היא בכלל לא רואה אותן.

נהג האוטובוס לא יודע לזהות אם הצעירה שעלתה עכשיו היא אולפניסטית צעירה, סטודנטית מבר-אילן או בת שירות. הן מעולם לא חוו את קורטוב הגאווה של חייל או חיילת שמפלסים דרכם באוטובוס צפוף ועיניים מחבקות מלוות פסיעותיהם. הן מעולם לא תשמענה קריאות דאגה מרחוק "היי, חיילת, שכחת את התיק שלך!" וגם לא יפגשו בקופאית שתשאל בהתרגשות "איפה את משרתת? כל הכבוד לכן". הן מעולם לא התקלפו מהתווית המגזרית הצרה וחוו ולו לתקופה קצרה תחושה לאומית רחבה, הכרה ישראלית מחבקת ופעילות חוצה מגזרים. מן המגזר באו ואל המגזר ישובו.

תנו להן מדים! מגיע להן להרגיש שהן חלק מכלל, שהן לגמרי בקונצנזוס. העשייה המפעימה שלהן חייבת לקבל הכרה ישראלית רחבה. האם ראיתם אי-פעם ערבי הוקרה לבנות שירות כמו שזוכים בהם, בצדק, עמיתיהם לובשי המדים? ראיתם "דודות" מעניקות שוקו וקרואסון לבת השירות הנוסעת ברכבת? האם נתקלתם בחברות גדולות שתורמות פליזים או חבילות מתוקות לבנות המסורות הללו? האם שמעתם על "האגודה למען בת השירות" שבונה חדרי כושר או מוציאה לימי כיף את הבת המשרתת את מולדתה בנאמנות? מדוע אין מלגות לימודים לבת השירות המשוחררת? הקצבת ת"ש? בת שירות בודדת? אמץ בת-שירות? הקדשה עם שיר ב"קולה של אמא"? פשוט לא רואים אותן.

צה"ל מבין נכון שביטחון זה לא רק לוחמים העשויים ללא חת, וגם לא רק קהילת מודיעין מוכשרת. ביטחון זה גם מורות חיילות המחדירות ערכים בלב נוער תועה, ביטחון זה קליטת יהודים עולים ומערך גיור ענף, ביטחון זה לחלץ ילדים בהאיטי מתוך הריסות, ביטחון זה להקה צבאית, תודעה יהודית וגלי צה"ל. כשהעורף הוא גם החזית וחוסן לאומי הוא פרמטר מהותי לניצחון בקרב, זרועות הביטחון חייבות להתארך. ואין סיבה שהן לא יחבקו בחום גם את בנות השירות.

אור על סיפור אהבה חשוך 

תנו להן מדים, בלי טירונות ובלי מפקדים ובטח ללא "בנות בצריח". כבדו את אמונתן ואת צניעותן, זה הרי לא באמת הכרחי לעשות מטווח כשהבת ממילא משרתת בגן חינוך מיוחד או בכל תפקיד אחר

בעל אוריינטציה אזרחית. תנו להן לעשות בדיוק את מה שהן עושות ואיך שהן עושות, רק עם מדים (ועם השוואת זכויות מלאה לעמיתותיהן החיילות).

תנו להן מדים, זה יביא הרבה כבוד לצה"ל כשאינספור נזקקים יתעלו את הכרת הטוב לגוף הגדול במדינה. דמיינו כמה קשישים, חולים, מוגבלים ונזקקים יצדיעו בגאון לחצאיות הירוקות שתסתובבנה לידם, אולי גם אחרים שייפגשו עם בנות השירות במיטות חוליים או במוסדות שיקום שונים יאלצו לשנות את תפישתם על לובשי המדים. שוו בנפשכם מה הדבר יעשה לנער ונערה בכפרי נוער או בתיכונים שרמת הגיוס בהם נמוכה כשבת השירות התומכת בהם תופיע במדים.

תנו להן מדים, תגים וסיכות, שרוכים וכומתות. תאמרו להן תודה גדולה, חבקו אותן, שפכו אור על סיפור האהבה החשוך הזה ותתחילו להתרגל לגווניי הזית שיצבעו את שבילנו.