שטרן: החינוך החילוני מצמיח בורים ביהדות

המושב בענייני החינוך פתח את יום הדיונים השלישי בכנס. שטרן טען שיש להכניס לתוכנית הלימודים הממלכתית גם תכנים על אודות אורח החיים הדתי וההלכתי, במטרה להעניק לו לגיטימציה. על ה"ישיבות החילוניות" והמסגרות האחרות ללימודי יהדות שקמו בשנים האחרונות, אמר: "ליהדות צריך להיות גם ביטוי מעשי, משום שאחרי המעשים נמשכים הלבבות. צריך ללמד גם פרקטיקה דתית".

החינוך היהודי לאן? (צילום: אורי פורת)

על אף שהעיד על עצמו כ"חסיד של אינטגרציה" בתחומים רבים בחיים, אמר שטרן כי יש לשמר את ההפרדה הקיימת בין המגזרים השונים בבתי הספר. "הדת זה חיים קשים ולא פיקניק, ויש פיתוי גדול יותר להיות חילוני מאשר דתי", הסביר, "הילדים נמצאים בשלב בו אופיים מתעצב ולכן יש לצמצם את הפיתויים אליהם הם נחשפים, עד כמה שניתן".

את האחריות למצב הקיים בתחום החינוך ליהדות הוא מטיל גם על הציונות הדתית, שבמקום להוות גשר הרחיקה את החילונים: "מי שהעמיד את כל היהדות של המדינה על מטר על מטר של אדמה בשטחים - סגר את בתי הספר הממלכתיים בפני הדת היהודית".

"החרדים 'ישתלטו' על האקדמיה"

שרת החינוך לשעבר, ח"כ יולי תמיר, השתתפה גם היא בדיון, והאשימה דווקא את החרדים, שלטענתה אינם מוכנים לשתף את הקבוצות השונות מהם בשיח הדתי ובשאלה מהי יהדות. גם את התנועה הרפורמית ביקרה על כך שלא הציגה אלטרנטיבה אמיתית בתחום החינוך היהודי, וקבלה כי מאבקה מתמקד בבלימת החרדים. "היהודי בישראל מגדיר את יהדותו לפי בית הכנסת אליו הוא לא הולך", סיכמה תמיר.

ח"כ לשעבר אריה דרעי אמר כי הוא מוכן לפתוח בדיאלוג אמיתי בסוגיה זו, אך טען כי תנאי הכרחי לקיומו היא אמונה משותפת במה שהוא רואה כבסיס היהדות – יש בורא

לעולם, והוא - מן השמים - נתן תורה לעמו. "בלי זה אין מה לדבר, כי המשמעות היא שיש כמה סוגים של יהדות", קבע.

דרעי מחה על כך שמשרד החינוך הפך ל"משרד עבודה המקנה לתלמידים מקצועות במקום ערכים", ותהה: "האם אנחנו באמת רוצים לגדל את הדור שלנו על ערכי 'האח הגדול'?".

בדבריו הדגיש הח"כ לשעבר כי הוא מתנגד לכפייה דתית ולהפגנות החרדים, אך לדעתו יש לשלב תכנים יהודיים ודתיים – גם מעשיים – בחינוך החילוני. במהלך הדיון אמר כי יותר ויותר חרדים הולכים ללמוד באקדמיה, ולדעתו בעוד 15 שנה יהיו מי שיאמרו כי "החרדים השתלטו על האקדמיה".