בקרוב: פחות קרינה מעל ראשינו

כשהושקה אשתקד מהפכת השידורים הדיגיטליים בישראל, כולם התעניינו בעיקר בערוצים שיכללו בחבילה הבסיסית, שתאפשר להתנתק מהכבלים והלווין. יתרון חשוב נוסף של המהלך קיבל הרבה פחות תשומת לב.

מעבר של כל שידורי הטלוויזיה והרדיו בישראל למתכונת דיגיטלית תקטין משמעותית את הקרינה האופפת אותנו. שידורי רדיו אנלוגיים למשל, פולטים פי 10 ולעיתים פי 20 יותר קרינה משידורי רדיו דיגיטליים. שידורי טלוויזיה אנלוגיים פולטים פי שניים או שלושה קרינה משידורים מקבילים במתכונת דיגיטלית.

במשרד להגנת הסביבה מבקשים להאיץ את תהליך בדיקת התשתית החדשה, כדי שניתן יהיה להסיר את המשדרים האנלוגיים הישנים, שפולטים הרבה יותר קרינה. לפי שעה, נראה שבמשרד התקשורת לא ממהרים.

המשדרים החדשים (מסוג DTT) שמרביתן כבר הותקנו בישראל, מאפשרים לצרכנים לקלוט מספר ערוצי טלוויזיה בחינם לאחר רכישת ממיר מיוחד. בשלב השני צפויים גם 15 תחנות רדיו לעבור לשדר באות דיגיטלי.

"היתרון הגדול של המשדרים הללו הוא שיטת השידור שלהם. זו טכנולוגיה חדישה, שברוב המדינות המפותחות כבר מונהגת, ואשר פולטת הרבה פחות קרינה", הסביר בשיחה עם ynet ראש אגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג.

"חבל לחכות. המשמעות היא קרינה"

החוק אמנם מתיר לרשות השנייה לבצע את החלפת התשתית בפרק זמן של שנתיים, אך במשרד להגנת הסביבה סבורים כי אין סיבה אמיתית להמתין, וכי ניתן לבצע את המהלך עוד קודם לכן.

"צריך לבדוק שהתשתית החדשה עובדת, מספקת פרישה טובה וקליטה לצרכנים, ואז אפשר להוריד את התשתית הישנה. אבל ניתן לעשות זאת מהר יותר, חבל לחכות. המשמעות היא קרינה", מסביר גלברג. בימים אלה מנוסחת במשרד פניה רשמית לרשות השנייה, בבקשה לקדם במהירות את המהלך.

במשרד להגנת הסביבה רוצים לכרוך את הפעלתן של אנטנות השידור החדשות למהלך כולל יותר של החלפת כל אנטנות השידור האנלוגיות בישראל באנטנות דיגיטליות, כדי להפחית את הקרינה. "יש כיום 170 אנטנות אנלוגיות בישראל, אנטנות AM ו-FM של הרדיו ואנטנות הטלוויזיה. את כולן צריך ואפשר להחליף לאנטנות דיגיטליות", מפרט גלברג.

אנטנה דיגיטלית (באדיבות המשרד להגנת הסביבה)

כאמור, תשתיות שידור דיגיטליות היא הנפוצה במרבית המדינות המפותחות כיום. באגף רעש וקרינה במשרד מציינים כי כיום נחשבת ישראל לאחת המדינות הבודדות שעדיין משתמשת באנטנות אנלוגיות. משדרים אלו נחשבים בעייתיים לא רק בשל הקרינה הרבה שהם פולטים, אלא גם בשל העובדה כי כיום קשה כבר למצוא להם חלקי חילוף. 

אך נראה שלפי שעה לא זוכה המהלך לתמיכה מלאה מצד משרד התקשורת. בתשובה לשאלות ynet השיבו שם:  "לעת הזאת גם ככל שיוקם מערך דיגיטלי, אין כל החלטה שמערך זה יחליף את מערכי ההפצה האנלוגיים הקיימים. יתרה מכך, לקיום שידורי AM יש צורך בטחוני שכן אלו השידורים היחידים שניתן לקלוט במקלטים".

איפה האנטנות? סוד צבאי (בינתיים) 

בין אם המהלך יתקדם או ייתקע, את בארגוני הסביבה מטרידה סוגיה עקרונית לא פחות: מפת הפרישה של אותן אנטנות חדשות. מבירור שערכה בנושא עמותת "אדם טבע ודין" עולה כי כיום, מסיבות היסטוריות של "ביטחון המדינה", לא ניתן לדעת היכן ממוקמים אותם משדרים דיגיטליים. 

במכתב ששיגרה לאחרונה עו"ד נירית לוטן מהעמותה היא מציינת כי באתר המשרד להגנת הסביבה - שם ניתן לקבל מידע על פרישת אנטנות ומוקדי שידור פולטי קרינה בארץ - אין את הנתונים הרלבנטיים. לוטן ציינה כי בכך נמנעת זכותו הבסיסית של הציבור לדעת היכן ממוקמים המשדרים פולטי הקרינה.

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי אכן מדובר במצב שנוצר בשל סיבות היסטוריות, וכי בימים אלה הם פועלים לשינוי המצב.

"אנחנו בדיעה שהכל צריך להיות גלוי ולכן גם נלחמנו בעבר לפרסם את מיקומן של האנטנות הסלולריות. בימים אלה אנו פועלים לשינוי המצב ולפרסום מפת המשדרים", הבטיח גלברג.

במשרד ציינו כי בשבועות הקרובים תתקבל החלטה בנושא פרסום האנטנות וכי הדבר תלוי גם בעמדת משרד התקשורת. מבדיקת ynet עולה כי בסוגיה זו דווקא שוררה הסכמה מצד משרד התקשורת. "אין מניעה מלפרסם רשימה כזו או שלא לפרסם, זו שאלה שצריכה להיות מופנית לגורמי הבטחון", מסרו.