מה מחכה לנו ב-IsrawineExpo?

בשבוע הבא תתקיים בגני התערוכה בתל אביב תערוכת IsrawineExpo 2010. התערוכה מתקיימת זו הפעם השלישית, והיא מהווה במה נוחה לנסות הרבה מהיינות הקיימים בשוק – חדשים וותיקים כאחד, כשרים ושאינם כשרים, יינות ישראליים ויינות יבוא.

יינות ישראליים לא מעטים יוצגו לראשונה בתערוכה, והיא תכלול גם יינות מתיישנים של יקבי רמת הגולן, הצגה ראשונה של תוויות ומיתוג חדשים לסדרת ריזרב החדשה של יקבי בנימינה, יינות חדשים של ברקן – שיביא איתו גם הפתעה, יינות רימונים משל יקב רימון ועוד ועוד.

בין היינות שיוצגו ושעדיין לא טעמתי, תוכלו למצוא בלנד – מִמְסָךְ – מעניין שהוא פרי שיתוף פעולה בין שני יקבים: סוסון ים וצ'ילאג. שני היקבים, שגם חולקים ביתן משותף בתערוכה, יצרו יין שהוא בחלקו משל אורנה צ'ילאג, וחלקו משל זאב דוניה מסוסון ים, ונקרא 60:60. למה זה, ולא 50:50? מסתבר שזה קשור לנפלאות המתמטיקה של אורנה צ'ילאג, שחלקה את הממסך שווה בשווה בין שני היקבים. מהיין יוצרו 600 בקבוקים בלבד וזהו ממסך של קברנה סוביניון משל צ'ילאג עם 45% מורבדר ו-5% סירה של סוסון ים. את ה-60:60 אפשר יהיה לטעום כטעימות חבית, כיוון שהוא יוצר ובוקבק לכבוד תערוכת היין, ויהיה בשלב שנקרא "bottle shock" – הלם ביקבוק – ומן הראוי לתת לו לנוח כמה שבועות.

התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב ב-10 וב-11 לחודש. מומלץ להגיע מוקדם ככל האפשר, וביום הראשון לאירוע. כרטיס כניסה לתערוכה עולה 60 שקלים וכולל 10 קופונים לטעימת יינות. אם אתם נוהגים (ולא שותים, כמובן), קחו בחשבון הוצאה נוספת על כרטיס חניה בחניוני מגרשי התערוכה, שתביא את מחיר הכניסה לכמעט 90 ש"ח.

הנה סקירה קצרה של חלק מהיינות הישראליים שיוצגו בתערוכה:

עץ בוגר ומתיישן, מלווה יין בעל גוונים ירקרקים, שיש בו מידת עניין. הפה עגול, הסיומת חומצית ובעלת מרירות גבוהה, שמתלווה למתיקות העץ. טאנינים עזים סוגרים את הסיומת הארוכה. 170 ש"ח. למרות מחירו הגבוה, אני ממליץ לגשת ולטעום ממנו. עוד משל היקב, תוכלו לטעום את יין הקינוח המחוזק שלו – בסגנון פורט. היינות, אגב, כשרים.

אף נחמד, עם הרבה השפעה של עץ, אבל טרי ומאוזן. מתובל, טאני ואפילו עוקצני. מרלו מעניין מאוד, עם סיומת בינונית-ארוכה, די טאנית. 85 ש"ח. מומלץ לנסות.

גווירצטרמינר, בבקבוק 375 מ"ל. יין קינוח קלאסי, שהייננים מספרים שלא רק שנבצר בבשלות גבוהה, אלא שגם הספיק להידבק במעט בוטריטיס; עניין די נדיר במחוזותינו. בכל אופן, הוא מוצלח, בעל ארומות טרופיות מאוד. המתיקות מאוזנת למדי, ולא עמוסה מאוד, למרות שטיפה חמיצות היתה מוסיפה לו. 85 ש"ח. כדאי עם אוכל – בעיקר גבינות כחולות.

אף מתקתק וארומתי. מודרני מאוד, מעט מתכתי. העץ – ישן יחסית, ומתון, בא אחרי הפרי, וממשיך יפה לתוך הפה: זה, בתורו, חלק, לא כבד ולא חם. טאנינים טובים. יין לשתייה עכשיו, עם אוכל מתובל, שיוכל ל"סחוב" את חדות הטעמים והיין. 70 ש"ח. שווה.

שמיר... חבית דגים מלוחים... פרחוני. פרי סגול ומעט מאוד עץ. בפה: יין עגול, חלק מאוד עם טאנינים ש"יושבים" היטב בפה. הוא מזכיר מאוד פינוטאז'ים דרום אפריקאיים - בעיקר בפה - מתובל היטב ומאוד "ססגוני" ורענן. סיומת טאנית, והיין יוכל להחזיק בבקבוק עוד שנתיים-שלוש. 13.5% אלכוהול בלבד. 70 ש"ח.

יין חמוד זה מפגין עושר של ארומות טרופיות. הוא נעים לשתייה, קליל ויתאים במיוחד לאוכל עדין כמו מרק צח מצד אחד, או סושי צמחוני מאידך. דלתון יוציאו עוד איזו הפתעה או שתיים במהלך הזמן הקרוב (אולי לא לתערוכה), דווקא בחזית היינות האדומים, אז יש למה לצפות. בתערוכה תמצאו גם את הזינפנדל 2007 של דלתון, מהיינות היותר כבדים של היקב.

יין ראשון ליקב מהזן הזה. הענבים מקורם בכרמים גבוהים בהרי ירושלים, והיין עצמו התיישן לא פחות מאשר שנתיים בחביות. העץ מתאפיין כאן במעט גוונים של אפר, יותר מכל דבר, אבל הופתעתי מכך שמלבד זה, התחושה היא של יין סגור. בפה הוא קטיפתי ונעים, בעל כובד טוב, בשרני ומתיקות קלילה ביותר. טאני, צעיר ובהחלט בתחילת דרכו. יין לאוכל כבד ביותר, מלא דם, בשרני. לארוחה של אנשים בקריזה. מאוד מתובל בסיומת. לקנות ולשמור. 220 ש"ח.

דובדבנים ופרי אדום, לצד עשבי תיבול. הפה עגול, בינוני ובעל סיומת טיפה מינרלית ומאוד טאנית ומתובלת. היין עדיין סגור, אבל התחושה היא של יין פירותי ועסיסי, אם גם טיפה חם. כ-75 ש"ח.

סוביניון בלאן ומעט אמרלד ריזלינג. צבע חיוור, צלול וקליל. אף שמח, קליל וארומתי. מתקתק, קצת סירופי; חמדמד שכזה. שתו על ארוחת דגים קיצית – ותהנו. 39 ש"ח. לקרר היטב.

הגרסה המוגזת הקלילה יותר של היינות המוגזים של יקב רימון. הרבה מאוד ארומות רימונים יש כאן – ללא ספק, אבל גם עם מה שקוראים במחוזותינו “נייל פוליש", או לק לציפורניים. המיגוז עדין ונעשה היטב, אבל אני חייב לומר שצריך לאהוב את הז'אנר. מתקתק וקצת ממותק אפילו. עניין של טעם. 59 ש"ח באריזת בקבוק חצי ליטר, מאוד דומה - דומה מדי אפילו - לבקבוקי הרוזה של יקב תבור.

תשבי אסטייט פינו נואר 2007

צבע צלול, חיוור, די קל ואופייני לזן. דובדבנים ופירות אדומים קלים, עם אותו משהו עשבוני-יחודי, שממשיך מאוד לתחושה בפה. טאני, לא קל ואפילו די אגרסיבי לטובה – חמצמץ בסיומת. אהבתי את היין בזכות העניין. הוא צריך אוכל; בשר צלוי, לא שמן מדי. 85 ש"ח.

משהו קצת לא נקי באף. הרבה עץ מבוגר. הפה עגול מאוד, די מלא ובעל חמיצות בולטת. גם פה, יין טוב לאוכל, כבד, מתובל בפלפל שחור ודומיננטי; בשר על הגריל יתאים מאוד. כ-85 ש"ח.

מאוד ירוק-גמבה. ממשיך בפה, יין עגול, בעל גוף בינוני-כבד, ולא מעט מתיקות פרי. סיומת בעל טאנינים רכים, ארוכה ודי "בועטת". הבציר היה קטן וכמות הבקבוקים קטנה, ולכן מופיעות המילים "לימיטד אדישן" על הבקבוק. כ-85 ש"ח.

וגם: חדש על המדף

יקבי רמת הגולן השיקו לאחרונה כמה יינות חדשים מסדרת הביניים שלהם "גמלא" - יין לבן אחד ושני יינות אדומים. מחירי היינות האדומים בסדרה הזאת – שרובה יינות זניים – הם סביבות 75 ש"ח, ואילו הלבנים – כ-39 ש"ח.

מאוד טרופי. כן, יש בו לימוניות, אבל גם לא מעט גויאבות ופרי טרופי אחר. הוא חד וחומצי, אבל יש בו גם אותה מתיקות שתחבב אותו עליכם.

מיינות סדרת הביניים של יקבי רמת הגולן: אף טוב, שמץ ירקרקות, מעט מתקתק, עם סיומת טאנית בינונית-ארוכה.יין טוב, תמורה טובה, כמו כמעט תמיד בסדרה הזאת.

יין ראשון מהזן הזה ליקבי רמת הגולן. מלבדו רק יקב דרור הקטנטן מייצר מהזן הזה כמה מאות בקבוקים, כך שבכל מקרה זהו חידוש. זהו לא יין ענק, בסגנון היינות המכובדים של איטליה, אבל עדיין תמצאו כאן ארומות מעניינות של בשר טרי ופרחים - סיגליות, ובפה הטעמים מאוד מפולפלים והטאנינים בועטים. יין מעניין, ממש לא רע ובטח לא בשביל להכניס לאיזה בלנד, אבל עדיין ברמת ה-curiosity יותר מאשר כל דבר אחר.

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "