האם למשטרה זכות גישה לזיהוי הסלולרי ברשת?

ועדת החוקה של הכנסת קיימה הבוקר (ג') דיון מעקב בחוק נתוני תקשורת, שהתקבל לפני למעלה משנתיים. החוק אמור להקל על המשטרה באיתור עבריינים, אנשים שנמצאים במצוקה, וכן מודיעין - באמצעות קבלת נתונים על מכשירים סלולריים.

החוק שכבר נכנס לתוקף למעלה משנה, מקל על המשטרה בקבלת נתונים בהם מספרי הטלפון שלהם, ומספרי ברזל של מכשירים (גם מספרים חסויים), יעדי שיחות, ונתוני מיקום על פי איכון אנטנות, וכתובות IP מספקיות האינטרנט. במקרים מסויימים המשטרה יכולה לקבל את הנתונים עם צו של שופט שלום, או ללא צו כלל, באישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב (לפי סעיף 4 לחוק).

בדיון השתתפו יו"ר הועדה, חבר הכנסת דוד רותם, וכן חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואברהם מיכאלי. בארבע השנים הראשונות לקיום החוק, נקבע כי יתקיים דיון שנתי על מנת לפקח על יישומו ומימושו, וכן לבדוק את עניין הפרטיות.

במקביל, נגד החוק עומדת בחודשים האחרונים עתירה בבג"צ. העתירה של האגודה לזכויות האזרח, מועצת העיתונות ולשכת עורכי הדין לא מבקשת לבטל את החוק, אלא לרכך אותו בסעיפים מסויימים ולבצע בו תיקונים שיגבירו את השמירה על הפרטיות.

מאשרים כמעט את כל הצווים

בדיון האחרון בבג"צ, וכן בדיון הבוקר בכנסת נידון מספר הבקשות שהוגש על ידי המשטרה לבית המשפט לקבל צווים להוצאת נתוני תקשורת. עורך הדין דורי ספיבק מהאגודה לזכויות האזרח, הביע ביקורת על כך שכמעט כל הבקשות נענו בחיוב על ידי בתי המשפט, ושהיו אך מקרים ספורים בהם בית המשפט סירב לבקשה.

ספיבק אמר כי "יש בנתון הזה כדי להעיד על כך ששופטי השלום אינם ממלאים את התפקיד שהוטל עליהם: לאזן בין הזכות לפרטיות לבין הצורך החקירתי בכל מקרה ומקרה".

לדבריו של ספיבק, חבר הכנסת רותם אמר כי אין זה מתפקידם של חברי הכנסת לבקר את מערכת המשפט. ספיבק אמר כי אין בעיה שהאגודה תהיה זו שתתריע על ריבוי המקרים הללו ותהיה זו שתעביר את הביקורת, אך הוסיף "אם אכן יסתבר שבתי-המשפט פועלים כמעט אך ורק כ'חותמת גומי', יתכן שיש מקום לתקן את החוק".

הועדה ביקשה כי לקראת הדיון הבא בסוף הקיץ לקבל מהמשטרה דו"חות מפורטים יותר על בקשת צווים, שיככלו גם את סוג העבירה, וכן את הצווים הקשורים לבעלי חיסיון כמו רופאים, כוהני דת, עיתונאים או עורכי דין - זאת גם בעקבות ביקורת שנשמעה בבג"צ, ובעקבות ביקורת על כך שהדו"ח הראשון על יישום החוק לא היה מפורט דיו.

IMSI - נתון שנוי במחלוקת 

עוד נקבע בחוק המשטרה יכולה להקים מאגר עם חלק מהנתונים הללו - על מנת שתהיה לה גישה מיידית אליהם ללא צורך בהתערבות של שופט.  בדיון שנערך על החוק באוגוסט 2008, הציגה סלקום טופס בקשה שהגיע מהמשטרה, ולטענתה כלל גם נתונים אשר אינם מופיעים כלל בחוק - למשל, תאריך הצטרפות הלקוח, הקשר בין משלם החשבון למנוי בפועל, סוג המכשיר, שם סוכן המכירות וכדומה. 

נציגי המשטרה, מצידם, טענו כי העניין נבע בין השאר מהבדל בין המונחים בהם המשטרה משתמשת לבין המונחים של חברות התקשורת.  סלקום דיווחה לכנסת כי מאז אכן הודק שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה על מנת לצמצם את הפגיעה בפרטיות.

יחד עם זאת, נתון אחד נשאר שנוי במחלוקת ואותו סלקום מסרבת להעבירו. נכון לעכשיו המשטרה עדיין לא הקימה את המאגר. מדובר ב-International Mobile Subscriber Identity או IMSI - מספר סידורי שמשוייך לכרטיס ה-SIM במכשירי הטלפון, ומאפשר לזהות אותם באופן חד ערכי..

בסלקום אמרו למשטרה ולכנסת כי נתון זה, לשיטתם, לא נופל בהגדרת החוק של נתוני זיהוי של מנוי או של מספר טלפון - אותם החוק הגדיר במאגר, אלא "נתוני תעבורה" הדורשים צו לשם קבלתם ולא יכולים להיכלל במאגר על פי חוק.

בועדה הועלתה טענה כי יש להגדיר כל נתון על מנת למנוע פרשנויות כאלה. המשטרה ומשרד המשפטים מחזיקים בפרשנות שונה לגבי ה-IMSI. העניין לא הוכרע בדיון, וככל הנראה יוכרע במשא ומתן בין המשטרה לסלקום.