הרב מלמד: פסיקות הרבצ"ר לא מחייבות חיילים

הרב אליעזר מלמד, שהתעמת מול שר הביטחון וסירב לגנות סרבנות חיילים בצה"ל, ממשיך להוביל קו לעומתי מול מוסדות הצבא. כשבוע לאחר שהרב רפי פרץ מונה לרב הצבאי הראשי הבא אמר הרב מלמד כי לרבצ"ר אין עוד מעמד הלכתי של "מרא דאתרא" (רב המקום) ביחידות צה"ל, ולפיכך פסיקותיו ההלכתיות אינן מחייבות את החיילים.

בכנס על "חובת הציות לפקודה ומגבלותיה", שנערך הערב (יום ג') בישיבת ההסדר "שבות ישראל" ביישוב אפרת, אמר ראש ישיבת "הר ברכה" כי הרבנים הצבאיים ממונים משיקולים פסולים, ועל-ידי ראשי הצבא עצמו, והדבר מחליש משמעותית את סמכות הרבנות הצבאית. לפיכך טען כי כל חייל רשאי להישמע לרבותיו ה"אזרחיים".

עמדה זו של הרב מלמד סותרת את העמדה המסורתית בציונות הדתית, שכן בדרך כלל ראשי ישיבות הסדר מסרבים לדון בשאלות שמפנים אליהם תלמידים המשרתים בפועל.

על-פי הרב מלמד, כדי שרב יחשב "מרא דאתרא" (בעל סמכות כלפי קהילתו) עליו להיות מקובל על הציבור - ובמקרה זה החיילים - ובעל חופש ביטוי ופעולה מלאים בנושאים שהוא אמון עליהם. לטענת מלמד, תנאים אלו אינם מתקיימים בצבא. כדוגמה לכך ציין ראש ישיבת הר ברכה כי לרבנים צבאיים אין סמכות לפסול פקודות לא מבצעיות הנוגדות את ההלכה, אלא רק לפסוק לחיילים בעניינם - ולכן הדבר דומה ל"דין תורה" שבו אחד הצדדים כלל אינו מכיר בסמכות הדיינים.

"סמכותו של הרב הצבאי נחלשה מאוד", הוסיף, "מי שמקבל אותו לתפקיד זה לא הציבור ולא מי שממונים על ענייני הדת, והוא לא מסוגל לומר מה שהוא באמת חושב. אם אין לו סמכות להורות גם למפקד וגם לחייל - הוא לא מרא דאתרא". את המצב הקיים הגדיר "מגוחך, הולך מדחי אל דחי", וסיכם: "אם הרבנות הצבאית תדרוש להיות 'מרא דאתרא' היא רק תחליש את כוח התורה וההלכה בצבא".

הרב מלמד התייחס בביטול להודעת צה"ל, לפיה הרמטכ"ל ושר הביטחון התייעצו עם הרבנים הראשיים לפני הבחירה ברב רפי פרץ כרבצ"ר הבא. לדבריו, ההתייעצות הייתה לפרוטוקול בלבד, ומבלי להתחשב בעמדת הרבנים יונה מצגר ושלמה עמאר. עוד טען כי גם מעמד הרבנות הראשית עצמה חלש מאוד, וראשיה, ה"תלויים יותר ויותר בפוליטיקאים", איבדו את סמכותם כפוסקי הלכה המחייבת את הכלל. 

מתי לסרב?

בעניין סירוב פקודה אמר הרב מלמד כי, ככלל, כל פקודה שמתנגשת עם ההלכה ולא נוגעת לפיקוח נפש או לספק

פיקוח נפש - צריך לסרב.

הוא הסביר כי "יש הבדל בין הפרות הפקודה השונות - בין אדם שמסרב לקלף תפוחי אדמה במטבח לזה שסירב בעת מלחמה. גם החוק הצה"לי מבחין בין סירוב בעת מלחמה לסירוב בענייני משמעת, שהוא שולי יחסית. הבעיה של הפיקוד הבכיר בצבא הוא שאינו מבדיל בין הפרות הפקודה השונות. 

"יש סמכות לממשלה לומר אתם תתיישבו על ההר הזה ולא על ההר הזה, אבל כשזה משהוא עקרוני - שאין בכלל להתיישב ביהודה ושומרון - זו הפרה חמורה יותר של מצוות יישוב ארץ ישראל וחייל לא צריך לקיים".