הצעת חוק: יבוטל "אובדן להלכה"
ח"כ אמנון כהן הגיש הצעת חוק, הקוראת לביטול ההגדרה אובדן להלכה, ואיסור תיקון כלי רכב שניזוקו בתאונה בסכום השווה ליותר ממחצית ערכם - "מדובר בתופעה נרחבת בעלת השלכות הרסניות על שלום הציבור ובטיחותו, וכך גם על היקף הפשיעה במדינה ישראל"
סוף לקומבינת "אובדן להלכה"? ח"כ אמנון כהן הגיש אתמול (ג') הצעת חוק, לפיה ייאסר תיקון כלי רכב לאחר תאונה, אם שיעור הנזק שנגרם להם עולה על 50% משוויים לפני התאונה. כיום, כלי רכב ששיעור הנזק שלהם נאמד בין 50% ו-60%, מוגדרים "אובדן להלכה", וניתנים לתיקון ומכירה. הצעת החוק של כהן מנסה למנוע את תיקונם של כלי רכב אשר למרות הנזק החמור שספגו, נשלחים לתיקון ועולים בחזרה לכביש, לעיתים קרובות מבלי שרוכש המכונית יהיה מודע למצבם הבטיחותי.
לדברי כהן, "האפשרות להגדיר רכב שניזוק בתאונה 'אובדן להלכה', יצרה תופעה של סחר ברכבים המצויים במצב זה. מדובר בתופעה נרחבת בעלת השלכות הרסניות על שלום הציבור ובטיחותו, וכך גם על היקף הפשיעה במדינה ישראל". הצעת החוק החדשה, כך מסביר כהן, "תקטין את התמריץ הקיים לשמאים מטעם חברות הביטוח, להעריך את הנזק בשיעור נמוך מכפי המתבקש לאור מצבו האמיתי של הרכב".
(צילום: דורון גולן)
כך עובדת הקומבינה
מזה שנים מתריעים רבים בשוק הרכב מפני תופעת "אובדן להלכה", הגורמת להתנהלות פסולה לכאורה של חברות ביטוח, שמאים, מוסכים וסוחרי רכב. כך מתאר ח"כ כהן את מה שמוגדר על-ידי רבים כקומבינה: "שמאי החוץ המצויים ברשימות השמאים מטעם חברת הביטוח, נמנעים מלסווג רכבים כרכבים אשר נגרם להם אבדן גמור - נזק ששיעורו גבוה מ-60% מערך הרכב - סיווג המאלץ את חברת הביטוח להעביר את הרכב לפירוק". לטענת כהן, הסיבה לכך פשוטה: "פעולה זו מניבה רווח של 5% בלבד מערך הרכב לחברת הביטוח".
לאחר שנמנעו מלסווג את כלי הרכב בקטגוריית הנזק המחמירה, מסווגים אותם שמאים את כלי הרכב כ-"אובדן להלכה": נזק המוערך בין 50% ו-60% מערך הרכב. סיווג זה, כך מסביר כהן, "מאפשר את רכישתו של הרכב מהמבוטח על ידי חברת הביטוח, ותיקונו לצורך החזרתו למצב שמיש - אך ללא הקפדה על אמות מידת בטיחות ראויות".
יש לציין כי נגד חברות הביטוח נטען כי גם אם אינן משתתפות באופן פעיל בתיקון הרכב, הרי שעצם הגדרתו "אובדן להלכה", ולאחר מכן מכירתו לסוחרי רכב, הופכת אותן לשותפות לכאורה. בחברות הביטוח דחו בעבר בתוקף כל ניסיון לקשור אותן עם התנהלות פסולה בעניין "אובדן להלכה", וטענו כי אין לכך כל בסיס.
גם במקרה זה, הסיבה להתנהלות הבעייתית היא כלכלית: "הליך זה מניב לחברות הביטוח רווח בשיעור של 40% מערכו של הרכב", מציין כהן, ומוסיף כי העסקה נושאת "רווח לטובת יתר הצדדים המעורבים בהליך - מוסכים וסוחרי רכב - כאשר התיקון עצמו מתבצע לעתים באמצעות שימוש בחלקים גנובים ומשומשים, במוסכים שאינם מורשים, ואשר לרוב מצויים בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה".
"הרחבת הסחר הפלילי"
הקומבינה אותה מתאר כהן גורמת לנזק בעל היקף נרחב: היא פוגעת בלקוחות שרוכשים את כלי הרכב לאחר תיקונו, ובאופן עקיף גם בכלל המשתמשים בכביש. כך מסביר כהן את הנזקים: "רכבים שניזוקו באופן קשה, נשלחים על ידי חברות הביטוח לתיקון שתוצאותיו אינן הולמות את רמת הבטיחות הראויה, ונמכרים על ידי סוחרי רכב לצרכן - שלא מודע כלל לקרות התאונה ולליקויי הבטיחות הקיימים ברכב".
ואם לא די בכך, הרי שלדברי כהן, הגדרת כלי רכב כ-"אובדן להלכה" מעודדת עבירות פליליות: "הדרך השכיחה לספק חלקים משומשים לרכבים המצויים במצב של אובדן להלכה, הינה באמצעות גניבות רכב. בהיבט הפלילי, מדובר בהרחבת היקף הסחר הפלילי בחלקי חילוף גנובים, וביצוע תיקונים במוסכים שאינם מורשים".
לפנייה לכתב/ת 
