אלמן בן 40: "תנו לי להוליד ילדים מאשתי המתה"

אלמן בן 40 מהצפון מבקש ממשרד הבריאות לקבל החלטה תקדימית: לאפשר לו להעביר את העוברים המוקפאים שלו ושל אשתו המתה לאם פונדקאית ולהגשים את חלומו להפוך לאב.

"אני אקרא להם בשמות שבחרנו ביחד כשהיא הייתה בחיים. אספר להם איזו אישה מדהימה ואמיצה אמא שלהם הייתה. כיצד נלחמה במחלתה הארורה עד לרגע האחרון. הבטחתי לה שאביא לעולם את הילדים שחלמנו עליהם, ואני לא אנוח עד שאגשים את המשאלה האחרונה שלה‭,"‬ אומר נ‭.'‬

"אפילו בחרנו להם שמות"

באמצעות מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה‭,"‬ עו"ד אירית רוזנבלום, פנה נ' לאחרונה למשרד הבריאות בבקשה למסור לידיו את שני העוברים המוקפאים שלו ושל אשתו המנוחה, ק‭,'‬ שנמצאים בבית-החולים רמב"ם בחיפה. נ' דורש כי יינתן לו גם אישור להעביר את העוברים – שהוקפאו במהלך טיפולי הפריה שעברה אשתו בשנים שלפני מותה מסרטן – לאם פונדקאית שתישא אותם ברחמה ותלד אותם עבורו.

נ‭,'‬ מנהל מחלקה בכיר במוסד פיננסי בצפון וקצין קרבי במילואים, גדל בעיר קטנה באזור. ק‭,'‬ שהייתה צעירה ממנו בחמש שנים, גדלה בעיר אחרת בצפון. לפני 13 שנים הכיר ביניהם חבר משותף. האהבה ניצתה בשנייה שבה נפגשו מבטיהם. "היא הייתה אישה יפה, מבפנים ומבחוץ. קשה היה שלא להתאהב בה‭,"‬ נזכר נ‭.'‬

"אקרא להם בשמות שבחרנו ביחד". עם תמונת אשתו (צילום: אלעד גרשגורן)

חודש אחר כך הוא כבר כרע ברך. כעבור ארבעה חודשים הם נישאו. "היו לנו הרבה מאוד חלומות. בית, משפחה. שנינו גדלנו במשפחות עם הרבה ילדים ורצינו כמה שיותר ילדים‭,"‬ הוא מספר. אלא שק' לא הצליחה להרות. "התחלנו לעשות טיפולי הפריה בבית-החולים רמב"ם בחיפה. הטיפולים היו קשים. ק' הייתה אישה קטנה ושברירית, והטיפולים היו לה קשים. אבל היא לא נשברה. היא אמרה כל הזמן שהיא מוכנה לסבול כדי שיהיו לנו ילדים. אפילו בחרנו להם שמות".

מכאב ראש לגידול סרטני

בשנת 2002 ניחתה על הזוג מכה איומה. "היא אמרה לי כל הזמן שכואב לה הראש. הלכנו לבדיקות רפואיות, ואמרו לנו שיש לה מיגרנה. החלטנו לעשות

בדיקה רפואית פרטית וגילינו שיש לה גידול סרטני בראש‭,"‬ משחזר נ‭.'‬ בגלל המחלה הופסקו טיפולי ההפריה. בביתהחולים נותרו שני עוברים מוקפאים.

בשנת 2003 עברה ק' ניתוח מסובך בראשה להסרת הגידול. היא קיבלה טיפולים מיוחדים כדי לא לפגוע באפשרות שלה להרות. "היא התאוששה וחזרה לעבודה. כבר התחלנו לתכנן את המשך טיפולי הפוריות‭,"‬ מספר נ‭.'‬ אלא שב‭2007-‬ שבה המחלה והתפשטה בראשה. הגורל המשיך לתעתע בבני הזוג. דווקא בעיצומה של המחלה הצליחה ק' להרות באופן טבעי. במשך 13 שבועות החזיק ההריון הלא צפוי מעמד. "אלה היו 13 שבועות חלומיים. האפשרות שיהיה לנו ילד משלנו הפכה לאמיתית יותר. אבל העובר לא התפתח, והיא הייתה צריכה לעבור הפלה‭,"‬ מספר נ'.

ק' לקחה קשה את אובדן העובר. שבועיים אחר כך הידרדר מצבה הרפואי. כאבי הראש הנוראיים חזרו, והיא שוב נותחה. לאחר הניתוח נזקקה לתקופת שיקום ארוכה. בינואר 2009 החל מצבה להידרדר עוד יותר. באוגוסט קראה הרופאה שלה לשניהם והודיעה כי לא ניתן לעשות יותר דבר. "ק' החליטה שהיא רוצה לחיות את החודשים האחרונים שלה בבית. אלה היו הימים של השיחות האחרונות שלנו. היא אמרה לי: 'כל כך רציתי שיהיו לנו ילדים משלנו. שנגדל אותם ביחד, שנאהב אותם ביחד ושנטפל בהם ביחד. אני רוצה שאחרי מותי תביא מהעוברים שלנו ילדים לעולם. אני רוצה שתגדל אותם כמו שחלמנו, שתטפל בהם ותספר להם עליי, על אמא שלהם‭.'‬ אני רוצֶה ילדים מאשתי המנוחה. הבטחתי לה שאעשה את זה‭,"‬ אומר נ' בעצב.

בימים האחרונים שבהם עדיין הייתה צלולה כתבה ק' צוואה: "אני מאשרת לבעלי לבצע שימוש בעוברים לאחר מותי על פי שיקול דעתו‭,"‬ היא כתבה שם. ב‭25-‬ בנובמבר עצמה את עיניה לנצח.

"לא ייתכן שהגורל יכה בו פעמיים"

מיד לאחר ה"שבעה" יצר נ' קשר עם עו"ד רוזנבלום וביקש ממנה לסייע לו לממש את הצוואה. במקביל הוא פנה להוריה של ק' וחשף בפניהם בפעם הראשונה את העובדה כי ישנם שני עוברים מוקפאים. ההורים התרגשו והחליטו לתמוך במהלך.

בימים האחרונים פנתה עו"ד רוזנבלום למשרד הבריאות בבקשה להעביר את

העוברים לידיו של נ‭.'‬ אתמול אמרה: "לא ייתכן שהגורל יכה בו פעמיים, לראשונה במות בת זוגו ולאחר מכן בהחלטה שמשמעותה אובדן זכות ההורות שלו‭."‬

נ' ממתין לתשובת משרד הבריאות. הוא מקווה כי היא תהיה חיובית. לאחר מכן הוא מתכוון לאתר אם פונדקאית. בדרך הוא יצטרך להתגבר על עוד מכשול משפטי (ראו מסגרת‭.(‬ "לא אוכל להמשיך בחיי לפני שאעשה הכל לממש את הצוואה האחרונה של אשתי. אני רוצה ילדים כדי לספר להם על האמא הגיבורה שלהם. זו תהיה הנחמה שלי על מותה‭,"‬ אומר נ‭.' ‬