נדיר: התעוור בניתוח מעקפים - ביה"ח ישלם פיצוי

על פי החוק בישראל, חייב הרופא לדווח לנו על הסיכויים והסיכונים בניתוח שאנחנו עומדים לעבור. אבל החוק אינו מגדיר עד כמה צריך הרופא לפרט, והאם עליו לספר לחולה גם על סיכונים נדירים ביותר. וכך נדרשים הרופאים להחליט האם או מתי לציין בפני החולה סיכונים אלה, סוגיה המעסיקה בתי חולים ורופאים ללא הרף ועולה שוב ושוב בתביעות רשלנות רפואית. פסק דין חדש שניתן לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות על ידי השופטת ד"ר איריס סורוקר עשוי להתוות דרך חדשה שתנחה את הרופאים לנקוט פירוט מרבי.

חולה שעבר בדצמבר 2001 ניתוח מעקפים במחלקת ניתוחי לב בקפלן שבבעלות שירותי בריאות כללית, התעוור כתוצאה מהניתוח בשתי עיניו ותבע באמצעות עו"ד עליזה לוין את בית החולים ואת קופת החולים. בית המשפט פסק לו מיליון שקל פיצויים, וקבע כי בית החולים התרשל בכך שהסיכון לעיוורון לא הוזכר במסמכי ההסכמה לניתוח, ושהמנתח לא יידע את החולה כי בשל המחלות שהוא סובל מהן: סוכרת, יתר לחץ דם, עודף משקל ואנמיה, הוא נמצא בקבוצת סיכון ללקות בעיוורון כתוצאה מההתערבות הניתוחית. זאת על אף שגם בשקלול מצבו הרפואי, הסיכון להתעוורות היה קטן ביותר.

אחת מהסוגיות המעניינות במשפטי רשלנות רפואית היא השאלה האם החולה היה מבצע את הניתוח אם היה יודע על הסיכון לנזק שייגרם לו. במקרה זה פסקה השופטת באופן יוצא דופן כי היא מאמינה לטענת החולה כי קיימת הסתברות גבוהה שלא היה מסכים לעבור את הניתוח לו ידע כי הוא עלול להתעוור כתוצאה ממנו. עוד כתבה השופטת כי ניתוח להשתלת מעקפים נועד להארכת חיים ולא להצלת חיים, וכי "הארכת החיים איננה ערך מוחלט אשר כל אדם יחפוץ בקידושו ללא כל תנאי. יש לכבד את זכותו של הפרט להימנע מהארכת חייו אם אלה כרוכים בסבל רב. אדם השרוי בחשכה ומתקשה לתפקד ולפעול הוא ללא ספק אדם סובל".

בית החולים מערער

מבית החולים נמסר בתגובה לפסק הדין כי "אנו מצרים על מצבו של המטופל. מדובר בסיבוך נדיר ביותר של ניתוח מעקפים אשר היה צריך לבצעו בכל מקרה לאור מצבו". בית החולים ושירותי בריאות כללית, המיוצגים על ידי עורכי הדין צבי יעקובוביץ ומיטל חסקי, הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ותשלום הפיצויים והודיעו כי יגישו בקרוב ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בבקשתם הם מציינים כי התובע היה מעוניין לעבור את הניתוח כדי לשפר את איכות חייו, ומשמעות הקביעה שהיה צריך להזהיר את החולה מהסיכון הנדיר בשתי עיניו כמוה כ"אזהרת חולים בפני כל סיכון ולו הנדיר ביותר. לשם הדוגמה, אזהרה מפני סיכון של רעידת אדמה באזור בית החולים, אשר סיכוי התרחשותה במהלך הניתוח, דומה, אם לא עולה, על סיכוי התרחשותו של הסיבוך".

כך תמזערו את הסיכונים בניתוח

מסיקור תביעות ותלונות הנוגעות ליידוע על סיכונים לפני ניתוחים, אני ממליץ לכם: 

• בקשו לשוחח עם הרופא על הסיכונים האפשריים מספיק זמן מראש לפני הניתוח. פעמים רבות שיחה זו מתבצעת סמוך מדי למועד הניתוח, כשהחולה שרוי במתח גדול ולרופא אין זמן לנהל שיחה משמעותית. לפני הניתוח תתבקשו לחתום על הסכמה מודעת לסיכונים בניתוח.
• בקשו לקבל לידיכם את המסמכים כשבוע לפני הניתוח. קראו אותם בנחת, ובקשו הסברים והבהרות למה שלא מובן לכם.
• בקשו מהמנתח לספר לכם על כל הסיכונים הקיימים בניתוח המיועד באופן כללי, ובהתחשב במצבכם הרפואי המיוחד, בפרט.
• דווחו לרופא המטפל ולמנתח על מצבכם הרפואי המלא, כולל תגובות אלרגיות ותופעות שהתלוו לניתוחים קודמים (כולל ניתוחי שיניים), בלי להסתיר דבר. הסתרת מידע עלולה לסכן את חייכם. סיכוני לוואי של ניתוחים אינם נגמרים בתום הניתוח.
• בקשו לדעת למה עליכם להיות ערניים לאחר הניתוח, ועדכנו את המלווים שלכם במידע, כדי שידעו להפנות את תשומת הלב של הצוות הרפואי, במקרה הצורך לאחר שקרא את התיק.
  

מעקב: כך הצלחתי לעזור לקורא אייל טל

בעבר סיפרתי לכם בעמודים אלה על אייל טל, שסובל ממחלת עור מסוכנת. אייל זקוק לטיפול בתרופה יקרה, אבל בשירותי בריאות כללית סירבו לממן אותה, משום שאינה כלולה בסל הבריאות להתוויה הרפואית שלו, החלטה שקיבלה את גיבוי משרד הבריאות. בעקבות פנייתו אלי, אייל קיבל בימים אלה את המימון הנדרש. מה ייעצתי לאייל לעשות (ויכול אולי לעזור גם לכם במקרים כאלה):

1. להיעזר בעמותת "קרן דולב לצדק רפואי", אשר מייצגת בהתנדבות חולים שנאבקים בקופות החולים (עוד על העמותה בעמוד 62).

2. להשיג את כל המידע שבתיק הרפואי שלו.

3. להציג בפני משרד הבריאות והקופה מסמך רפואי שתויק בתיק, שבו קובע רופא בכיר

כי המחלה עלולה לסכן את חייו.

משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "התרופה אמביזום אינה כלולה בסל הבריאות למחלתו של מר טל, ועמדה זו קיבלה את אישורה של נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. על אף האמור, לאחר שיקול חוזר החליטה הכללית לאשר מימון הטיפול על חשבונה. נאחל למר טל בריאות והחלמה מהירה".

איך תממן מ' תרופה ב־3,000 שקל בחודש?

מ', בת 53 מצפון הארץ, סובלת ממחלת האוסטיאופורוזיס (דלדול העצם). היא גם סובלת ממחלת הקרוהן (מחלה כרונית במעיים). לפי עצת רופאיה טופלה מ' שנים ארוכות בתרופה פוסלן המקובלת לטיפול באוסטיאופורוזיס. אלא שבחודשים האחרונים התרופה כבר לא מועילה לה, ורופאיה המליצו שתעבור ליטול את התרופה FORTEO, שעלותה כ־3,000 שקל בחודש. רופאה של מ' קבע כי מצבה הרפואי מזכה אותה במימון התרופה בסל הבריאות, אבל המוקד לאישורי תרופות של קופת חולים מאוחדת דחה את בקשתה זו כמה פעמים. מ' פנתה אלי, ואני פניתי לקופת חולים מאוחדת. ומה ענו לי שם? שהמקרה שלה אינו עומד בהתוויות סל הבריאות, ואם תציג ממצאים רפואיים שישללו סיבות נוספות לכישלון

הטיפול בתרופה, בקשתה תידון בשנית. מ' מתכוונת לפנות בתלונה למשרד הבריאות ולבקש ממנו לקבוע כי הקופה חייבת לממן לה את התרופה.

אני מבטיח לעקוב.

מחמאה

והפעם: למרכז הרפואי הדסה בירושלים שמפעיל מרכז מידע על זכויות ושירותים המגיעים לחולים לאחר אשפוז. מרכז ייחודי זה ייתן מענה לאחת הבעיות המרכזיות שמטרידות חולים לאחר אשפוז: ההתנהלות מול הרשויות השונות. "כיוונים" פועל בהדסה עין כרם ויתחיל החודש לפעול גם בהדסה הר הצופים, תוך שהוא מספק מידע על זכויות בקופות החולים, ביטוחים רפואיים משלימים ופרטיים, ביטוח לאומי, משרדי ממשלה, עמותות סיוע לחולים ועוד. טל': 6777011־02.

ומחמאה נוספת לבית חולים השרון בפתח תקווה, שמחלק למאושפזים חוברת תשבצים ושעשועונים מתוך מחשבה על רווחתם.