לבטל פסיקת בג"ץ בכנסת?

אקטיביזם חקיקתי כנגד אקטיביזם שיפוטי / יעקב כ"ץ

הצעת החוק שתגביל את סמכותו של בג"ץ לבטל חוקים המנוגדים לעקרונות חוקי היסוד, אותה יזמנו, נותנת לנבחרי העם יכולת וזכות להחליט בשמו ועבורו אילו חוקים לחוקק. זהו יסוד ושורש הצדק המבוטא ברוממות גרונו של כל מי שמפאר את הדמוקרטיה. חוק זה מסייע לכך שבית-המשפט יקבל את כוחו מן העם ולא העם יקבל את כוחו מבית המשפט.

בית המשפט העליון הינו גוף מכובד שהעם נתן לו כוח לשפוט אותו. אולם בשנים האחרונות מורגשת בציבוריות הישראלית אגרסיביות וכמעט דיקטטורה שיפוטית (המכונה "אקטיביזם שיפוטי") מצד בית המשפט העליון, שהגיעה לשיא בימי שלטונו של אהרון ברק וממשיכה בימי שלטונה של דורית ביניש.

מובלטת תכונה של שליחת זרועות על ידי הרשות השופטת גם אל בית המחוקקים עצמו – הרשות המחוקקת.

לא זו אף זו, השופטים לקחו לעצמם גם זכות להיות ממנים שופטים וניצלו לשם כך את עליונות השפיטה שלהם. יש להודות לשם שבכנסת הנוכחית החל תיקון מסוים לתופעה זו (גם זה היה תוך מאבק לא קל נגד פופוליזם תקשורתי-שמאלני) כאשר חברי הכנסת אורי אריאל, דוד רותם ויריב לוין, יחד עם השר יעקב נאמן, ביקשו לאזן את האקטיביזם בעצם בחירתם לוועדה לבחירת שופטים. יש לקוות שבהדרגה תיפסק לחלוטין התופעה של שיבוט עצמי של שופטים הממנים את עצמם ויוחזר הכח אל העם – אל נבחריו בבית המחוקקים.

על מנת לאזן את ה"אקטיביזם השיפוטי", באים כעת המחוקקים מכוחו של העם שבחר בהם ומבקשים לאזן בין שתי רשויות אלו הנחוצות כל כך לישראל, באופן שיאפשר לרשות למבצעת – הממשלה למלא את תפקידה באופן הראוי.

את החוק המוצע יזמתי לאחר שבית המשפט הגבוה לצדק ביטל באבחת פטיש חוק שחוקקה הכנסת להקמת כלא פרטי. כספים הושקעו, יזמים בנו והממשלה והכנסת עמדו חסרי אונים. נכון, באופן יחסי, לא ביטל הבג"ץ חוקים רבים מדי. אבל אם כך, מדוע נרעשים אלו המגוננים על השופטים הנוכחיים בבית המשפט העליון, הלא מדובר לטענתם רק במעט מקרים?

אף שמדובר ב"מעט מקרים", בתוך שעתיים החתמתי 17 חברי-כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, חילוניים ודתיים, ראשי ועדות בכנסת ומשפטנים. מכיוון שחברי הכנסת מודעים לכך ש"מעט מקרים" אלו הם הרבה מאד בשביל אלו שנפגעו ב"מעט" ההחלטות הללו של בית המשפט העליון. מיהרתי להגיש את החוק, אך אם הייתי פונה לעוד חברי כנסת לשעתיים נוספות, מספר המחוקקים שהיו חותמים עליו היה גדל עוד יותר.

אנו המחוקקים נושאים באחריות ואם פרשנותנו את חוקי היסוד תהיה לדעת הציבור בלתי-מוצדקת נישפט על ידו ולא ניבחר בשנית. השופטים אינם נושאים באחריות במובן זה שאינם נותנים את הדין בפני איש למקרה שהתברר שטעו ועל כן הם מרשים לעצמם לפרש את החוקים לפי השקפת עולמם. גם לשופטים יש דעה פוליטית וזכות הצבעה בבחירות. הציבור אינו טיפש ורואה את נטייתו והטייתו של בית המשפט העליון לדעותיו של אחוז או שניים מן העם, כפי שהוכח בבחירות האחרונות לכנסת.

חוק זה יחזיר את הכבוד לבית המחוקקים אשר יקבל לידיו את הערותיו ופרשנותם של שופטי העליון אך הוא בלבד יחליט אם לאמצן אם לאו. נציגי העם הם הטריבונה שאצלה נקבעים הדברים גם אם היא פחות אשכנזית, אליטיסטית ותל-אביבית אך יותר עממית ותעמוד למבחן בבחירות

יעקב כ"ץ (כצל'ה), יו"ר האיחוד הלאומי

חובתנו להגן על המיעוטים / מאיר שטרית

אני מתנגד בכל תוקף להצעת החוק שתגביל את סמכותו של בג"ץ לבטל חוקים המנוגדים לעקרונות חוקי היסוד. יש בה סכנה ברורה ומיידית לביטול מעמדו וסמכותו של בג"ץ, בעיקר נוכח הרכב הקואליציה הקיים. הרי חבריה תומכים בעיוורון מוחלט בכל הצעה שהממשלה מביאה.

בפני חברי הקואליציה לא יהיה שום מכשול לבטל כל החלטה של בג"ץ שלא תיראה להם, גם אם הסיבות אינן ענייניות. הקואליציה הקיימת מדגימה בדרך הטובה ביותר מדוע אסור לחוקק חוק כזה בדרך המוצעת.

אם אכן מבקשים לשפר את האיזונים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה, שאגב, בהיותי שר המשפטים, הגעתי לניסוח שמוסכם גם על דעת בית המשפט העליון ויצר איזונים מתאימים.

על פי ההצעה, בג"ץ יוכל לבטל חוקים של הכנסת שנוגדים חוקי יסוד רק בדיון שבו ישתתפו תשעה שופטים לפחות, אבל לכנסת תישמר הזכות לשנות את החלטת בג"ץ אם יתמכו במהלך  לפחות 70 חברי כנסת. כך מבטיחים שלא יווצר רוב אוטומטי בכנסת לביטול כל החלטה של בג"ץ. מאידך, התהליך מבטיח כי שיקול הדעת של בג"ץ בבואו לבטל חוק של הכנסת יהיה רציני וידון בהרכב שמבטיח דעות שונות ועמדות שונות, וההחלטה תתקבל ברוב.

זהו איזון שמשאיר בידי שני הצדדים את היכולת לפעול, אבל בשיקול דעת רציני וללא כניעה ללחץ של קבוצה זו או אחרת.

הניסיון של קבוצת חברי כנסת להעביר את החוק המוצע, הוא בבחינת מחטף וניצול הזדמנות של קיומה של קואליציה שעלולה לתמוך בחוק. מי שממהר לבטל את סמכותו של בג"ץ, ימצא את עצמו בין הראשונים להיפגע מביטול סמכות זה.

בית המשפט העליון הינו המגן האחרון על זכויות האדם ועל חוקי היסוד, והוא נדרש לא אחת להגנה על הקבוצות הפוליטיות אשר מבקשות היום לשלול את סמכותו.

תמיד יש להביא בחשבון שיכולה להיות קואליציה ימנית או קואליציה שמאלית, ואם הכוח לבטל החלטת בג"ץ נתון לקואליציה, שכידוע תמיד כוללת לפחות 61 חברי כנסת), יכולה כל קואליציה עתידית אחרת לקבל החלטות שיפגעו בזכויותיהם של מיעוטים פוליטיים, כגון חרדים וערבים, שבג"ץ כבר לא יוכל להגן עליהם.

אני ממליץ אם כן לכל חברי הכנסת לשקול היטב לפני שימהרו להצביע על החוק הרע הזה, אשר מסכן את ההגנה על זכויות היסוד וחירות האדם.

יש לזכור כי בג"ץ מיעט מאוד להשתמש בזכות של ביטול חוקים משך כל שנות קיומה של המדינה. מספר הפעמים בהם עשה זאת מסתכם בשישה מקרים, ובמרביתם צדק בג"ץ צדק בהחלטתו, כפי שההיסטוריה הוכיחה.

כמו כן, יש לזכור שבג"ץ לא דן באף חוק של הכנסת מיוזמתו. תמיד הובאה בפניו תביעה, לעיתים של חברי כנסת או מפלגות, שביקשו לדון בהחלטה של בית המחוקקים.

ח"כ מאיר שטרית (קדימה), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ושר המשפטים לשעבר