הפסד בחיסכון לפיצויי הפיטורים - מי ישלם?

למעבידים בישראל ישנה חובה מכוח חוק פיצויי פיטורים לשלם פיצויי פיטורים לעובד שעזב אותם בנסיבות המזכות אותו בפיצויים (המפורטות גם הן בחוק).

הזכות הבסיסית של עובד שעבד מעל שנה ועזב את מעסיקו בנסיבות המזכות אותו בפיצויים, היא קבלת שכר אחרון כפול הוותק שלו בשנים ובחלקי שנים. למעשה לעובד לא משנה איך הוא יקבל את כספו, הזכות שלו היא לקבל מהמעביד את הסכום לפי החישוב הנ"ל, לא משנה מאיזה מקור.

מעסיקים רבים בוחרים להפקיד באופן חודשי את חבות הפיצויים שלהם כלפי העובד במכשירי החיסכון הפנסיוני וזאת מסיבות רבות וטובות הן לעובד והן למעביד. כשעוזב העובד את מקום עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויים, למעשה המעסיק משלם לו מתוך מכשירי החיסכון הפנסיוני, שבהם הפקיד את חבותו לפיצויים.

פעמים רבות, רק לאחר שהעובד מסיים לעבוד, מגלה המעסיק כי ישנו חוסר בכספי הפיצויים, למרות שהוא הפריש את חבותו באופן רציף. חוסר זה יכול לנבוע מהסיבות הבאות:

• הפסדי השקעה בשוק ההון.

• גביית דמי ניהול על ידי הגוף המנהל את הכספים.

חשופים לתנודתיות בשוק ההון

באופן כללי, המעסיק אחראי לכל חוסר מהסיבות הללו והוא יצטרך להשלים את החוסרים הללו מכיסו, בעת עזיבת העובד בנסיבות המזכות אותו בפיצויים. לכן, באחריותו לבחור מסלול השקעות, להשלים חוב ותק פיצויים ולדאוג שיגבו ממנו כמה שפחות דמי ניהול.

הפסדי השקעה בשוק ההון - כל פוליסות ביטוחי החיים (משנת 1991), קרנות הפנסיה (משנת 1995) וקופות הגמל (מאז ומעולם) מושקעות בשוק ההון במסלולי השקעה שונים ולכן הם חשופים בצורה כזו או אחרת לתנודתיות בשוק ההון.

חוב ותק פיצויים - חוב זה נובע מעליה ריאלית בשכר. המשמעות היא שכאשר עולה שכרו של העובד, המעסיק מחויב לשלם פיצויי פיטורין בעזיבת העובד עבור השכר האחרון שלו, כך שאם בשנים הראשונות הפריש לו המעסיק משכר נמוך יותר מזה שיש לו כשהוא עוזב, הרי שישנו חוב בעבור השנים שעברו והמעסיק צריך להשלים חוב זה מכיסו.

קיים חריג אחד והוא הסכם העסקה בין העובד למעביד לפי חריגי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין. חריג זה אומר שאם כל תנאי סעיף זה ממולאים, הרי שהמעביד מוותר למפרע על כספי הפיצויים, כך שגם אם העובד עוזב בנסיבות שלא מזכות אותו בפיצויים, הוא יקבל את כספי הפיצויים שנצברו בחשבון הקופה.

מצד שני, המעסיק נהנה מכך שבכל מקרה הוא לא יצטרך להשלים חוב ותק פיצויים או חוב כלשהו לעובד. המשמעות המעשית היא שעל פי חריגי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, תשלומיו השוטפים של המעסיק לקופת הפיצויים באים במקום חבותו לשלם פיצויים לעובד בעת עזיבתו.

במידה ועובד ומעביד חתומים על הסכם המאמץ את חריגי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, כספי הפיצויים אשר נחסכים בקופה האישית של העובד למעשה עוברים ל"אחריות" העובד מהרגע הראשון, כך שגם אם ישנו חוסר בכספי הפיצויים כתוצאה מגביית דמי הניהול או מהפסדי ההשקעה, המעסיק לא יצטרך להשלים זאת מכיסו. עקב כך, מכיוון שהעובד אחראי לכספים אלו, הוא זה שיכול להחליט באיזה מסלול השקעה יושקעו כספים אלו.

מי משלם את דמי הניהול?

בשנת 2004, בגלל השינוי בהרכבי פוליסות ביטוח החיים, שבהן החל משנה זו נגבים דמי ניהול ממרכיב הפיצויים, צריכים היו המעסיקים סעיף אשר פוטר אותם מהשלמת חוסר כתוצאה מתשלום דמי ניהול. לצורך כך התווסף סעיף לפוליסות שנקרא סעיף "זכאות ללא תנאי" שמשמעותו היא שבמידה והמעסיק מפריש באופן סדיר ושוטף את חבות הפיצויים שלו, העובד יקבל בכל מקרה את כספי הפיצויים והוא לא יהיה זכאי לתשלום השלמה ממעסיקו, פרט לחוב ותק פיצויים.

חשוב להבין שאם תהיה עלייה ריאלית בשכר, יצטרך המעסיק להשלים חוב זה, אך אם יהיה חוסר מהסיבות האחרות (דמי ניהול / הפסדי השקעה) - יושלם חוב זה ממרכיב התגמולים בפוליסה. גם במקרה של זכאות ללא תנאי, רשאי העובד לבחור את מסלול ההשקעות על כספי הפיצויים שלו.

מהם חובות המיסוי הקיימים על כספי הפיצויים? 

כספי פיצויים המשולמים לעובד פטורים ממס לפי הנמוך מבין השניים:

• מכפלת השכר האחרון בוותק בשנים.

• מכפלת תקרת הפטור בוותק בשנים (11,390 שקל בשנת 2010).

עובד אשר מקבל לידיו מענק פיצויים גבוה יותר מהתקרה הפטורה שהוזכרה לעיל, לה הוא זכאי, מכל סיבה שהיא (גם אם מדובר ברווחי הון), חייב בתשלום מס הכנסה על החלק העודף (כל שקל נוסף מעבר לסכום הפטור), לפי המס השולי שלו בשנת המס שבה קיבל את המענק.

עם זאת, יש לציין כי החוק מאפשר לעובד להשתמש בשלושה מקלטי מס (רצף זכויות פיצויים, רצף קצבה, פריסת מס - עליהן לא נרחיב במאמר זה).

המלצתי לכל עובד שעוזב את מקום עבודתו היא לפנות לייעוץ מקצועי אשר יפרוס בפניו את אפשרויותיו, ייעוץ שיכול בהחלט לחסוך הרבה מאוד כסף.

הכותב הוא מנכ"ל תחום הגמל בבית ההשקעות תמיר פישמן