דו"ח ער"ן: מהי המצוקה העיקרית של הישראלים?
הדו"ח המסכם ל-2009 של הארגון מגלה כי מרבית הפונים לקו הסיוע עושים זאת בשל בדידות, בעיות ביחסים במשפחה ודיכאון. הקשישים בודדים יותר מכולם, חיילים מבולבלים בעיקר בקשר לזהותם המינית, ונשים נמצאות יותר במצוקה מגברים. מנכ"ל ער"ן: "הקצב והעומס שבו אנחנו חיים מובילים אותנו לבדידות"
קשישים בודדים, חיילים מבולבלים
אחד מכל ארבעה פונים התלונן על בדידות (33 אלף פניות). סיבות עיקריות נוספות לפנייה היו מחלת נפש (19% מהפניות), יחסים עם בן הזוג (8.5%), דיכאון וכאב נפשי וכן יחסי הורים-ילדים ויחסים בין אישיים. על אף שאיסוף הנתונים ב-2008 היה חלקי, הרי שמדובר בשיעורים דומים להתפלגות הפניות ב-2008.
התלונות השכיחות בקרב הפונים לקו הקשישים היו בדידות (52% מהפניות)
| סוג בעיה | שיעור הפונים באחוזים |
| בדידות | 24 |
| מחלות נפש | 19 |
| יחסים עם בן זוג | 8.5 |
| יחסים בין אישיים | 7 |
| יחסי הורים – ילדים | 6 |
| דיכאון, כאב נפשי | 6 |
| דימוי עצמי | 4 |
| חרדה, טראומה | 3.4 |
| בעיות במיניות | 3 |
| מחלות פיסיות | 3 |
| אחר | 16.1 |
ויחסים בינאישיים (12%). בקו המיועד לחיילים עלו נושאים כמו זהות מינית (12% מהפניות), חרדה או טראומה (כ-7%), בעיות במיניות (6%) ותקיפה מינית (4%). במגזר הערבי נושאי הפניות העיקריים היו יחסים עם בן או בת הזוג (51%) ובדידות (42%).
איומים מיידיים בהתאבדות נרשמו ב-340 פניות במהלך השנה ומחשבות התאבדות דווחו ב-1,400 פניות. שיעור הפניות האובדניות דומה בקרב גברים ונשים.
בשל סכנת הסגירה שריחפה השנה מעל מוקד ער"ן הפעילות הלילית היתה מצומצמת. הדו"ח כולל מאפיינים של 110 אלף פניות מתוך כלל הפניות שהתקבלו, ואינו כולל סיכום של כ-15 אלף פניות שהתקבלו דרך האינטרנט, רובן פניות של ילדים ובני נוער. בקו הטלפוני עשירית מהפונים הם בני 65 ומעלה ורק 7.5% מהפניות הטלפוניות הן של ילדים ובני נוער.
נשים, מסבתר, מתקשרות יותר מגברים: 58% מסך הפניות הן מהן. הפער בולט במיוחד בקו המיועד לקשישים, שם 79% מהפונות הן נשים. גם בקו בשפה הרוסית כ-70% מהפונות הן נשים. עם זאת, אצל החיילים כ-70% מהפונים הם גברים וגם במגזר הערבי ישנם יותר פונים גברים.
"הקצב והעומס מובילים אותנו לבדידות"
"הנתונים בדו"ח הם ברומטר של החברה הישראלית,. אמנם אלו דברים שלא כתובים בעיתון, אבל אלו הדברים שמעסיקים את האוכלוסייה באמת", מסביר דניאל גינסברג, מנכ"ל ער"ן. "בחיים המודרניים יש קצב מאד מהיר והבדידות מאפיינת גם אנשים עם משפחה, קריירה וחברים. מדובר על הרגשה סובייקטיבית שאין להם אף אחד. הקצב והעומס שבו אנחנו חיים מובילים אותנו לבדידות".
גינסברג מציין כי תלונות על בדידות, דכאון ומצוקה התקבלו מכל שכבות האוכלוסייה, ללא הבדלים סוציו-אקונומיים ובלי הבדלים מגדריים. כל אדם רביעי בישראל נמצא בסטרס וזה משפיע ברמת חיי היום יום. הבדידות היא השתקפות של המצב הזה".
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדי שנה מדווחים בישראל כ-400 מקרי התאבדות, אולם גינסברג מעריך שהנתונים האמיתיים גבוהים יותר, לאור מספר הפניות שטופלו ב-2009 בער"ן. "קיבלנו 340 שיחות מאנשים שכבר חתכו ורידים או בלעו כדורים. אם לער"ן הגיעו למעלה מ-300 פניות, זה אומר שההיקף האמיתי של הנושא הוא עצום בחשיבותו. מדובר בנושא שדורש התייחסות ציבורית. במלחמה בתאונות דרכים משקיעים מיליונים ובמלחמה באובדנות לא משקיעים".
לפנייה לכתב/ת 
