מדענים פיתחו חיסון למלריה מעלי חסה
האם חיסוני העתיד ישולבו בסלט וישימו קץ לזריקות הכואבות? צמחי חסה וטבק שהונדסו גנטית, הצליחו לחסן עכברים מפני טפילי מלריה וחיידקי כולרה. בקרוב בצלחת שלכם?
מיהו הרוצח הגדול ביותר בכל הזמנים? אטילה ההוני,
שכמעט והחריב את האימפריה הרומית המזרחית? הרודן סטלין, שהביא להוצאתם להורג של מיליונים מבני עמו? ואולי הייתה זו מלחמת העולם השנייה, שהביאה למותם של יותר מעשרים מיליון חיילים צעירים? התשובה האמיתית היא שאף לא אחד מהם. סיבת המוות העיקרית לאורך ההיסטוריה האנושית היא אחת ויחידה: מחלות. אנליסטים סבורים כי מגיפת האבעבועות השחורות לבדה קטלה 500 מיליון בני אדם במהלך המאה העשרים, המלריה עדיין הורגת למעלה ממיליון בני אדם מדי שנה, והכולרה
מביאה למותם בייסורים של בין מאה למאה-חמישים אלף איש בשנה.
הפתרון, אם כן, חייב להיות זול ונוח לשימוש, והוא אולי מצוי בידיו של החוקר הביו-רפואי הנרי דניאל מאוניברסיטת סנטרל פלורידה, שלאחרונה פיתח זן חדש של חיסונים שניתן לגידול בשדה ונועד לאכילה. אלו החיסונים הצמחיים, שעשויים להגן עלינו בעתיד ממחלות מדבקות רבות.
במאה השנים האחרונות הגלגל התהפך: אנו נאבקים במחלות מדבקות בהצלחה מרובה וחלק גדול ממחלות הילדות שהיו נפוצות לפני מאה שנים כמעט ונעלמו (מהעולם המערבי) בזכות החיסונים והתנאים הסניטריים המוקפדים. כך למשל, האבעבועות השחורות עברו מן העולם בזכות החיסון שהומצא לפני מאתיים ועשר שנים. אלא שבמזרח הרחוק ובאפריקה, עדיין קיימות מחלות אחרות שאין לנו תשובה עבורן וביניהן איידס, מלריה וכולרה.
האמת העגומה היא שיש בידינו חיסון לילדים שמסוגל לבלום את התפשטות הכולרה, אך הוא יעיל לשלוש שנים בלבד, ויקר מכדי שניתן יהיה להשתמש בו עבור כלל האוכלוסייה. גם אם היו לנו חיסונים יעילים למלריה ולאיידס, סביר להניח שמחיריהם היו גבוהים מדי עבור אוכלוסיית אפריקה הענייה.
כיצד מתחסן הגוף?
כך מחלקים צווים במערכת החיסונית
מגזין מכון ויצמן
חוקרים ממכון ויצמן משערים כי שיתוף פעולה בין שני סוגי תאים בגוף, מגייס בזמן קצר את כל המערכת החיסונית למלחמה נגד חיידקים החודרים לגוף
חיסונים צמחיים פועלים בדומה לחיסונים רגילים באמצעות חינוך הגוף: זריקת חיסון כנגד צהבת מכילה מיליוני נגיפי צהבת מומתים שאינם יכולים לגרום לגוף נזק. מערכת החיסון מזהה את הנגיפים המומתים ולומדת את סממניהם, כך שבפעם הבאה בה יחדור לגוף נגיף, היא תוכל לטפל בו במהירות וביעילות.
דניאל אימץ את העיקרון הזה, והנדס גנטית צמחי חסה וטבק בעלי סגולות מיוחדות. צמחים אלו מייצרים בעליהם כמות גדולה של שני חלבונים: אחד שנמצא בטפילים הגורמים למלריה, ושני הדומה לרעלן שמפריש חיידק הכולרה.
כיצד יגיעו חלבונים אלו מהקיבה לזרם הדם ויחסנו את הגוף? הקיבה מכילה חומצה הידרוכלורית חזקה, הנחוצה לעיכול ראשוני של המזון, ולכן רוב החלבונים שמגיעים אליה עוברים פירוק מהיר עוד לפני שהם מספיקים להמשיך למעי ולהיספג בזרם הדם.
כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתח דניאל שיטה ייחודית בה הצמחים מטמיעים את חלבוני החיסון בכלורופלסטים שלהם (גופיפים קטנים שאחראים על הפוטוסינתזה). דפנות התאים הנוקשות מספקות הגנה ראשונית מפני החומצה שבקיבה, וקרומי הכלורופלסטים מעניקים מחסה נוסף לחלבונים הרגישים. כך שורדים החלבונים את המעבר מהקיבה למעי ומגיעים לזרם הדם.
במחקר שהתפרסם החודש בכתב העת המדעי `ביוטכנולוגיה של צמחים` מתאר דניאל את הצמחים שיצר, וכיצד האכיל עכברים בתערובת שהופקה מעלי הצמחים. מערכת החיסון שלהם "הבינה את הרמז" והחלה לייצר נוגדנים כנגד רעלני הכולרה וטפילי המלריה. נוגדנים אלו הצליחו למנוע מטפילי המלריה לחדור לתאי הדם האדומים, וסיפקו הגנה מפני הרעלן שהפרישו חיידקי הכולרה.
תוצאות המחקר מעודדות, ואולי יובילו לכך שאת חיסוני העתיד נקבל יחד עם סלט ארוחת הבוקר. בינתיים, קיימות שתי בעיות עיקריות עליהן יש להתגבר: הראשונה היא שלמרות שהעכברים יצרו בוודאות נוגדנים כנגד המלריה, בדיקות היעילות של הנוגדנים נעשו רק על דגימות דם שנלקחו מהמכרסמים הקטנים. כלומר, עדיין לא הוכח שהנוגדנים מספקים הגנה יעילה כנגד פלישה של המזיקים לתוך הגוף. הבעיה השנייה היא שהחיסון אינו "תופס" לאורך זמן: העכברים רכשו חסינות למשך כ-300 יום בלבד, גם כאשר `תוגבר` החיסון במנות נוספות של צמחים. מצד שני, 300 ימי עכבר הם שווי ערך ל- 40-50 שנות אדם, ואפשר לקוות שבבני אדם החיסון ישרוד תקופה ארוכה שכזו.
לבלוג של רועי צזנה
לפנייה לכתב/ת 
החיסון שבסלט
צילום: index open
