צפון אדום, צפון ורוד: אין על הפריחות המשתוללות

זו אחת הפעמים הבודדות שיצאתי אל הטבע והתלבטתי אם יש מקום לכתוב כתבה - או לתת לתמונות לבטא את מה שלא יכולות לומר אלף מלים.

ישנם כמה אתרי פריחות ברחבי הארץ שכל הסבר מילולי יתגמד לעומת מה שמתרחש בשטח. אתם מגיעים לאזור שהטבע החליט להתפרע בו מבלי לתת הסבר. גבעת הרקפות ברמת מנשה, מנחת מגידו עם כלניות בשלל צבעים ו"דרום אדום" ביער בארי ורוחמה, אבל השבוע נשבר שיא חדש בצפון.

זוגיות רומנטית בין הרקפות לאורנים

אפילו שועלי השטח הוותיקים של קק"ל נאלמו דום מול כמות הפריחה שהתגלתה לנגד עיניהם בשביל הרקפות הסמוך למגדל העמק. בדומה לתופעה המוכרת בגבעת הרקפות ליד קיבוץ גלעד, גם בשביל הרקפות צומחות היפיפיות הוורדרדות בצל עצי האורן.

ישנה איזו זוגיות רומנטית בין הרקפות לאורנים, שגורמת לרקפות לפרוח בצפיפות של פרח נוגע בפרח עד שנוצרת שמיכת פוך ורודה. כמה עצי ברוש שנטועים באותה חורשה לא זוכים לאותו יחס מועדף מצד הרקפות שקשרו את נפשן באורנים.

יום המשפחה בפתח, ויום האוהבים הבינלאומי יצוין באותו יום - יום ראשון הקרוב, ל' בשבט, 14 בפברואר - ואין לכם מראה רומנטי יותר מאותם רגעים בלב החורשה האפלולית, כשקרני שמש בודדות מצליחות לחדור בין הצמרות ולהאיר באלומות אור מרוכזות משטחים ורודים שאין להם סוף.

כשמתקרבים אל החורשה אין אפילו רמז קל שבקלים למה שמתרחש בתוכה. החורשה מוקפת שדה תבואה בצבע ירוק עז, ורק גלעד אבן שניצב בחזית מכוסה רקפות רומז על צפונות המקום. שביל משולט מכוון את המטיילים במסלול מעגלי בלב החורשה, כשמכל עבריו משתוללת הפריחה.

בעלי חוש ריח חד יוכלו להריח באוויר את ניחוח הפרח. גם זו תופעה יוצאת דופן. לרקפת ניחוח עדין מאוד, שקשה להריח אותו, אבל הריכוז העצום מצליח להפיץ ניחוח בעל עוצמה באוויר. סבך צמחייה ירוק מהווה מצע שממנו מציצות הרקפות, שיחי אלת המסטיק, אספרג החורש וזלזלת הקנוקנות.

כמו כן נצפו סימנים ראשונים של פריחת צהרון מצוי (אירוס אחר הצהריים) וסחלבים. שביל הרקפות הוא חלק מפרויקט שנקרא "פארק רבין" שהקימה קק"ל ב-2006. הפרויקט מצוי בוואדי טבעי בתוך יער מגדל העמק, ומשתרע על פני 35 דונם. בפארק צמחייה מגוונת - כרי דשא נרחבים, מרבדי כלניות ועצי אלון ותיקים - מתקני משחקים, מגרשי כדורסל, קט-רגל וטניס ואמפיתיאטרון.

איך מגיעים: מכביש 75 לצומת נהלל בכביש 7555, וממנו אל מגדל העמק.

כמו משתלה - אבל טבעי

היעד הבא שעליו קיבלנו "טיפ" הוא יער בלפור. בין עצי היער רואים פריחה של כלניות שאופיינית לאזור, אבל ככל שנכנסים אל מעבה היער ויורדים בשיפוליו מתגלה מראה שגורם לכם לשפשף את העיניים. בישורת התחתונה מול נוף העמק מתעצמת פריחת הכלניות בצפיפות שנראית כאילו נכנסתם למשתלה ששתלו בה אלפי כלניות.

כשעומדים על השביל מול שדה הכלניות נפרשת תצפית נוף מרהיבה אל עמק יזרעאל, השדות המעובדים, מאגרי המים שמנצנצים בשמש, בתיה של עפולה, גבעת המורה, עמק רמת מנשה וקיבוץ גניגר. כשממשיכים עם השביל לכיוון השיפולים הדרומיים של היער מתגלים מרבדי רקפות למרגלות עצי האורן.

מרבד רקפות ביער בלפור (צילומים: רונית סבירסקי)

יער בלפור הוא סיפור בפני עצמו. זהו יער נטוע גדול מאוד באזור הגליל התחתון, דרומית-מערבית לנצרת וסמוך לקיבוץ גניגר. מדובר באחד ממפעלי הייעור הגדולים בצפון, והנוטעים הראשונים, ב-1928, היו חברי גניגר. הם חיפשו תעסוקה חקלאית, וכשהבינו שאדמת הטרשים לא תצמיח דבר נטעו בה 200 דונם ראשונים. במשך השנים הוסיפו נטיעות גם חברי קיבוץ רמת יוחנן. בין העצים הנטועים חורש ים תיכוני, אורנים וברושים.

איך מגיעים: מכביש 75 פונים לכביש 7555 לכיוון מגדל העמק (חולפים על פני אחד ממטעי השקדים הגדול בצפון שנמצא בשיא פריחתו), ברמזור עם אשכול הענבים פונים שמאלה עד כיכר פרץ סנטר, ממשיכים עד כיכר המזרקה ופונים שמאלה לרחוב הנשיאים, משם לרחוב ששת הימים ולפי השילוט אל יער בלפור.

כן, מה ששמעת: דרך נוף קריית אתא

להשלמת הטיול באזור הצפון מוצע לכם מסלול טיול בדרך נוף קריית אתא שמשלבת פריחות, ארכיאולוגיה וחניוני פיקניק בצל העצים. שדות ירוקים, תצפיות נוף, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים הקשורים לתקופת המשנה והתלמוד, והשנים שבהן ישב הסנהדרין בגליל.

דרך נוף קריית אתא מוכרת גם בשם "דרך נוף יערות ציפורי", ואורכה כ-18 ק"מ. שביל עפר כבוש עובר דרך גבעות האלונים של שפרעם, שנראות כגבעות עגלגלות מסלע קירטון. צופים אל אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והכרמל שנשקפים בחלונות נוף בין עצי היער.

הדרך מוכרת גם כ"דרך נוף יער ציפורי"

המסלול מתחיל בשכונת גבעת טל שבקריית אתא. נוסעים דרך חורש אלון תבור, אלה ישראלית ולבנה רפואית. מרבית הנטיעות שנעשו ביער בשנות ה-50 ו-60 של המאה הקודמת הן של אורן קפריסאי, ברוש מצוי, אורן ירושלים ואורן הצנובר.

בדרך תצפיות נוף לכיוון מפרץ חיפה, הכרמל, עמק זבולון ונחל ציפורי. כלניות ורקפות פורחות בכל פינה, עירית גדולה פורחת טרם זמנה. בין עצי היער פזורים חניוני נופש פעיל, ובהם שולחנות פיקניק מאבן, עץ או מוזאיקה ומתקני משחקים.

מרעה בין הפרחים

ממשיכים אל חרבת אושה שנמצאת בתוך שטח מגודר המשמש גם למרעה בקר. אושה הקדומה מזוהה עם מרד בר כוכבא וחורבן היישוב היהודי ביהודה. הסנהדרין והנשיאות עברו לגליל, ומרכז פעילותם היה באושה.

נכנסים לגן לאומי, עוברים דרך מעבר הולכי רגל מיוחד שאינו מאפשר יציאה לבקר ונתקלים במשטח אדום של כלניות. פוסעים על שבילים שהכשירו תלמידי בית ספר ניצני זבולון, ולאורכם דמויות "דחליל" שעליהם הסברים היסטוריים על האתר.

גת באושה הקדומה

בשטח נראים שיחי צבר גדולים שנראים כמו גדר חיה, עצי אלה אטלנטית עבי גזע, שקדיות פורחות ובקצה הדרך גת עתיקה. חוזרים אל דרך הנוף ופונים צפונה במורד הדרך לכיוון "אבן השבת". יורדים ברגל או ברכב שטח דרך חורשת ברושים כ-450 מטר, ופונים מזרחה.

30 מטר מהפנייה תבחינו באבן שטוחה שעליה כתובת ביוונית הכוללת 12 אותיות. חוקרים שזיהו באותיות את המלה 'שבת' משערים כי האבן סימלה את תחום השבת של אושה. לא רחוק מ"אבן השבת" מצויה מערה, שמזוהה עם קברו של רבי יהודה בן בבא ומשמשת אתר תפילה. יהודה בן בבא היה מעשרת הרוגי מלכות ששילם בחייו על כך שהסמיך רבנים בניגוד להנחיות השלטון הרומי.

איך מגיעים: מצומת סומך (כביש 780), ברמזור הראשון פונים מערבה (שמאלה), ממשיכים בדרך מנחם בגין הנמצאת בין גבעת טל לבין גבעת רם, כ-3.5 קילומטרים, עד קצה הכביש.

בכיכר האחרונה פונים מזרחה אל דרך הנוף ובדרך הנוף ממשיכים עד החניון הגדול הראשון מצד ימין (מדרום), ושם קיים שלט פסיפס 'חרבת אושה'. מחנים את הרכב וצועדים 300 מטר עד החרבה.