האם הורות חד-מינית פוגעת בילד?

הזמן: היום, לפני 14 שנים.

הסיטואציה: ילד משחק במתקני השעשועים. שניים אחרים מציקים לו ואומרים: 'תקרא לאבא שלך'. הילד משיב: 'אין לי אבא. יש לי שתי אמהות'. "בתוך רגע קמות כל האמהות מהספסל, אוספות את הילדים שלהן ולוקחות אותם הביתה. הילד, עם שתי האמהות שלו, נשאר לשחק לבד".

את המקרה הזה סיפרה סבתא מלי, ממייסדות אירגון תהל"ה, לפסיכולוגית חן מייק, מחברת הספר "פחד, אהבה. הומוסקסואלים, לסביות והוריהם מספרים", שיצא בהוצאת מפגשים לפני כחצי שנה (ערב הרצח בבר נוער). הסיפור הזה אמנם לא מופיע בספר, שעוסק בגילויי נטיה מינית ותהליכי ההתמודדות איתם מצד ההורים ומצד הילדים. "אבל ברור שנעשתה כברת דרך בשנים האחרונות. דברים השתנו. אני מקווה שהילדים שגדלים היום לזוגות חד מינייים לא יעברו סיטואציה דומה כמו הילדים בסיפור של מלי. יחד עם זה, אני מרגישה שיש מקום לקדם את ההבנה ואת התודעה הציבורית בנוגע למשפחות אלטרנטיביות", אומרת מייק, עורכת התוכן של כנס משפחות הקשת שנערך השבוע.

מייק, שראיינה רבים מהקהילה, אומרת ש"בכל אחד מהסיפורים עלתה שאלת הילדים והמשפחה והדאגה של ההורים שהילדים שלהם, בגלל היציאה מהארון, לא יקימו משפחות או שיהיה להם יותר קשה".

התפיסה המרכזית היא שמשפחה "רגילה" וילדים בריאים צריכים זוג הורים - גבר ואישה. "כאשת מקצוע אני אומרת לך שזה לא הכרח. ילדים שנולדים במשפחות חד מיניות הם במאה אחוז מהמקרים ילדים רצויים וזה בכלל לא ברור מאליו כשמדובר בזוג סטרייטים. זוגות חד מיניים מקדישים המון מחשבה להורות שלהם והילדים שמגיעים נכנסים למציאות שבה רוצים אותם ומצפים להם. במערכת יחסים הטרו סקסואלית לא בהכרח עושים זאת. לפעמים זה מכוח השגרה, מתחתנים ועושים ילדים. אישה לסבית או גבר הומו צריכים להקדיש מחשבה ותכנון והרבה כסף. הבאת ילד מבחינתם היא תהליך ארוך יותר".

הכתבות הקודמות בסדרה:

• סדרה חדשה: משפחות הומולסביות במסע להורות
• "יש לי שני אחים, שתי אמהות ואבא"
• יהלי יודעת לספר שאבא שלה הומו  
• "כשיש ילדים, יוצאים מהארון בכל יום"
• "כשהוא שואל, אנחנו מסבירים שאין לו אמא"  
• "לגדל ילד בלי אמא, זה לא מובן מאליו"
  

כנגד כל הסטריאוטיפים

המחקר הפסיכולוגי על ילדים במשפחות חד מיניות מתקיים כבר קרוב לארבעים שנה בעולם. רוב המחקרים התמקדו במשפחות של נשים כי היסטורית זוג לסביות יכול היה הביא ילדים לעולם ביתר קלות. אופציית הפונדקאות והאימוץ נפתחו הרבה יותר מאוחר.

"בשנים הקרובות יצאו, בוודאי, יותר מחקרים על משפחות של גברים, אבל כבר עכשיו מסתמן שהתוצאות הן אותן תוצאות: מחקרים רחבי היקף בעולם משחזרים את אותם ממצאים שמראים שהילדים במשפחות חד מיניות גדלים בריאים נפשית ומפותחים רגשית ואפילו עם פתיחות רבה יותר לקבל שונות", מסבירה מייק ומצטטת מחקר שערכה החוקרת שרלוט פטרסון שמצאה שילדים שגדלים במשפחות גאות עושים פחות שיקולים סטריאוטיפים מבחינה מגדרית בבחירות כמו מקצוע ותחומי עניין.

"השאלה האם זה נראה טוב מבחינה מגדרית לא מהווה לגבי הילדים שיקול בבואם לבחור מקצוע או אפילו תחום לימודים בבית הספר או במוסדות להשכלה גבוהה. ובניגוד לכל תפיסות העולם הסטריאוטיפיות", היא מוסיפה. "בקרב ילדים שגדלים במשפחות גאות אין אחוזים גבוהים יותר של נטייה מינית הומוסקסואלית והאחוזים דומים לשאר האוכלוסייה".

מחקרים אחרים מתייחסים לקשרים שיש לילדים במשפחות חד מיניות עם המשפחה המורחבת, סבים וסבתות, דודות ודודים. "גם כאן מצביעים המחקרים על כך שטיב הקשרים עם המשפחה המורחבת זהים לטיב הקשרים של ילדים הגדלים במשפחות הטרו סקסואליות עם בני משפחתם המורחבת. אין ספק שבחברה הישראלית-יהודית הילדים הם סוג של כרטיס כניסה שמאפשר להורים שהפכו לסבים-סבתות לקבל את הילדים שלהם על נטייתם המינית".

 רן ואליעזר. לכתבה המלאה

אין הבדלים

גם בארץ נעשו בשנים האחרונות שני מחקרים רחבי היקף במסגרת עבודת דוקטורט. ד"ר תומר שכנר בדק ילדים במשפחות של 2 אמהות לעומת ילדים שגדלו במשפחות של אמא יחידנית מתוך בחירה (לא גרושה) ולעומת ילדים במשפחות שבהן יש אבא ואמא. הוא השווה פרמטרים שונים, כמו תמיכה חברתית, שביעות רצון, סטרס ו-Well being.

"הממצאים שלו הראו שאין הבדלים בין ילדים שגדלו במשפחות שבהן 2 ההורים נשים לבין משפחות שבהן היו אבא ואמא", מספרת מייק. עוד נמצא כי הכישורים החברתיים והתמיכה החברתית היו גבוהים יותר אצל ילדים שגדלו במשפחות לסביות לעומת ילדים שגדלו אצל אמהות יחידניות מבחירה.

ילדים זה שמחה - בעיקר להומואים

מחקר ישראלי נוסף נערך לא מכבר על ידי גבע שנקמן במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. שנקמן בדק את פרדוקס ההורות. "זוהי תופעה שמדברת על כך שאחרי שמביאים ילדים לעולם מתרחשת עליה במשמעות החיים מצד אחד וירידה בדיווחים על רמות אושר ורווחה סובייקטיבית מצד שני", מסבירה מייק.

במחקר שנעשה על הורים - גברים הומוסקסואלים, מצא שנקמן שפרדוקס ההורות לא מתקיים אצלם והם מדווחים על רמות משמעות ואושר גבוהות יותר גם ביחס להומואים אחרים שנמצאים בזוגיות אבל אינם הורים, וגם ביחס להומוסקסואלים שאינם בזוגיות ואינם הורים. החכמה העתיקה שילדים זה שמחה מתייחסת ככל הנראה להומוסקסואלים", מצטטת מייק את שנקמן בסיכום ממצאיו ומוסיפה ש"ככל הנראה העובדה שעבור זוגות חד מיניים הבחירה להביא ילד אינה מובנית מאליה ומותנית בבחירה מושכלת ומחושבת שמשפיעה גם על ההתקבלות של הילדים וגם על התחושה של ההורים".

זוג אחד של הורים שאותו ראיינה בספרה סיפר למייק כי דווקא לא היה רוצה שהילד שלו יביא לעולם ילדים במסגרת של משפחה חד מינית. בעיניהם זה נראה לא הוגן ואפילו פוגע בילד. "זה נכון שילדים הם ישירים יותר בהתבטאויות שלהם, אבל כשהם גדלים לתוך מציאות מסוימת הם לומדים לקבל אותה.

"להורים בכלל, ובתוכם גם להורים הומואים או לסביות, יש פחד וחשש שילעגו לילדים שלהם או שהם יהיו מנודים חברתית", אומרת מייק ומוסיפה: "אני מאמינה שככל שההורה שלם עם הזהות שלו ועם המשפחה שהקים הוא ידע להעביר את התחושות האלה לילדיו, לא להסתיר ולכסות וכך הילד יגדל עם תחושת יציבות פנימית ושלמה.

"באחריותו של ההורה לבנות אצל הילד שלו את תחושת הזהות והקבלה העצמית. הורים לא צריכים לפחד לדבר עם הילדים שלהם על השאלות הללו". בכל פעם יש לתת את התשובות המתאימות לשאלות שעולות בהתאם לגיל הילדים וליכולת ההבנה שלהם", היא מייעצת. "כמו בכל הורות: הזהות של ההורה, הביטחון שלו במי שהוא והתקשורת הכנה עם הילד זה מה שיגרום לילד לגדול טוב יותר".

בכל מקרה, היא מוסיפה, "כמו בכל משפחה, תמיד כשמתעוררות שאלות או בעיות, אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע". למשפחות חד מיניות אין מספיק מודלים עדיין של מבנים משפחתיים אלטרנטיביים ואת זה הכנס של משפחות הקשת מבקש לשנות.

מייק מקווה שהכנס יתן כלים גם למי שכבר הורים בעצמם וגם למי שמבקשים להיכנס לתהליך ולבחור לעצמם את האופציה המתאימה ביותר להורות, אם בדרך של הורות משותפת ואם בדרך של הזרעה, פונדקאות או אימוץ. "לכל בחירה כזו", היא מסבירה. "יש השלכות שונות ולא כל אפשרות מתאימה לכל אחד. לכן, יש לברר מראש ולהבין מה מתאים למי, תוך לקיחה בחשבון של היבטים כלכליים, משפטיים ופסיכולוגיים".