בצה"ל מתגאים: ירידה עקבית בנשירת חיילים

הפז"ם ממשיך לדפוק. היקף הנשירה של חיילים וחיילות במהלך שירותם צפוי להצטמצם בתוך שנתיים לכמחצית מהיקף הנשירה בראשית שנות ה-2000 - כך עולה מהערכות מעודכנות של אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל, לאחר ששיעור הנשירה כבר צומצם משמעותית בשנים האחרונות. "שורה של פעולות במגוון נושאים הביאו לכך שיותר חיילים וחיילות מצליחים לסיים את השירות באופן תקין", אמר ל-ynet גורם בצבא, שהוסיף: "אין לנו את הפריבילגיה לאבד חיילים במהלך השירות".

בתחילת שנות ה-2000, אחד מכל חמישה בנים שהתגייסו לצה"ל לא הצליח לסיים שירות מלא, ואילו בקרב הבנות - כל חיילת עשירית שבה לבקו"ם בטרם סיימה שנתיים במדים. הסיבות לכך היו שונות ומגוונות. חלק ניכר מהחיילים והחיילות הצליחו לקבל את תעודת השחרור דרך קציני בריאות הנפש, שחתמו על פרופיל 21 בגין סיבות נפשיות. אחרים השתחררו מסיבות רפואיות, ואילו בחלק מהמקרים שוחררו חיילים מהשירות בשל בעיות משמעת קשות, אי התאמה ואף עבירות פליליות שלא איפשרו את המשך שירותם.

נתונים: אגף כוח אדם בצה"ל

בשנים 2004-2006 נע שיעור הנשר בקרב חיילים סביב ה-17.5%, ואילו בקרב החיילות ירד השיעור מ-10.1% בשנת 2004 לאזור ה-8% שנתיים מאוחר יותר. על אף מגמת הירידה, בצה"ל עדיין היו מודאגים מהנתונים. "המצב חייב אותנו לעשות מעשה", מסביר גורם צבאי המעורה היטב בתחום. "ברור שהתהליך מסוג זה אינו נבנה ביום אחד, אבל הבנו שיש לפעול כמה שיותר מהר".

לדברי אותו גורם צבאי, מניתוח שערך צה"ל למאפייני הנושרים, הגיעו למסקנה כי ניתן למנוע את שחרורם של לפחות שליש מבין הנושרים. הצבא החל להשקיע בנושא, ובשנת 2009 כבר ניתן היה לראות ירידה משמעותית - רק 13% מהחיילים לא סיימו שירות מלא, ו-6.2% מהחיילות. משמעותו של כל אחוז היא אלפי חיילים שנשארים בצה"ל וממלאים תפקידים שונים.

מסדר בבקו"ם. 90% ישלימו שירות מלא? (צילום: שאול גולן)

"האצבע על תעודת השחרור אינה קלה"

מה בעצם עשו בצה"ל כדי להוריד את שיעורי הנשירה? ראשית כל, מאכ"א העבירו מסר ברור למפקדים, כי מעתה ייערך מעקב אחר כוח האדם ביחידתם, בדגש על שחרורי חיילים, על מנת לפקח על העניין בצורה הדוקה יותר. בין היתר, צפוי בקרוב צה"ל להנפיק דו"ח חודשי בנושא כוח אדם, שיגיע עד לרמטכ"ל, ובו ירוכזו כל האירועים החריגים הקשורים לתנועות חיילים.

מעבר לכך, כפי שפורסם באחרונה באחרונה ב-ynet, הצליחה מחלקת בריאות הנפש בצה"ל לצמצם באופן ניכר את מספר המתן המקרים שבהם ניתן פרופיל 21 בגין בעיות נפשיות, במקרים שבהם ניתן בכל זאת להשאיר את החיילים בצבא.

בגבול עזה. "רק מי שבאמת לא יכול להישאר - פושט מדים" (צילום: AP)

גורם נוסף שתרם לירידה הוא השימוש שעושה צה"ל בתעודות שחרור שבהן נכתב "שוחרר בגין התנהגות רעה-חמורה". עד כה חולקו מאות תעודות מסוג זה, ומתברר כי אכן יש בהן משום הרתעה מסוימת כלפי חיילים שמבקשים להשתחרר.

בצה"ל גם מודים כי ישנה מגמה מסוימת של ירידה במספר החיילים המבקשים לסיים את שירותם בטרם עת, המשתלבת במגמת העלייה הכללית במוטיבציה לשרת ביחידות שדה.

על פי הערכות בצה"ל, המגמה תימשך, בשנה הקרובה תירשם ירידה של אחוז נוסף בשחרור החיילים, ובשנת 2011 יעמוד שיעור הנשר על 11%. בשנת 2012, צופים באכ"א, יגיע לראשונה שיעור החיילים שלא סיימו שלוש שנות שירות לפחות מעשרה אחוזים, ויעמוד על 9.9%. בקרב החיילות צפוי הנשר להגיע בשנה זו ל-4.5% בלבד.

"היום ניתן לומר שהאצבע על תעודת השחרור אינה קלה, ורק מי שבאמת לא יכול להישאר בצבא - פושט מדים", מסכם הגורם הצבאי. "כבר כעת צמצנו את הנשר בהיקף של עשרות אלפי חיילים וחיילות בהשוואה לשנת 2005, ואנו צפויים להגדיל היקף זה".