מורים לוקחים מורים פרטיים להתמודד עם אלימות

האלימות בבתי הספר פושה, והמורים חסרי אונים. הלימודים בבית הספר היסודי ביישוב ראמה שבצפון הושבתו השבוע לשעה אחת, אחרי שבסוף השבוע הושלך רימון רסס לעבר מכוניתו של המנהל וצמיגי מכוניתה של הסגנית נוקבו. במשטרה מעריכים שהאחראים להשחתה הם דווקא הורים לתלמידים, שמתנגדים למהלכים שיוזמת ההנהלה. מדובר רק במקרה האחרון בשרשרת אירועים אלימים, והמורים לעתים נותרים חסרי אונים.

מורים טוענים שאין ברשותם כלים מתאימים להתמודדות עם מקרי האלימות הקשים בכיתות. משרד החינוך הוציא השנה חוזר מנכ"ל מחמיר לטיפול בנושא האלימות, אך יש מי שאומר שזה ממש לא מספיק. ל-ynet נודע כי בימים אלה מתקיימים כמה קורסים פרטיים למורים, שנועדו לסייע להם בהתמודדות עם בעיות משמעת ואלימות בכיתות.

מכונים פרטיים מזהים את הקושי, ומציעים למורים את מה שמשרד החינוך מתקשה לספק. כך, למשל, קורס חדש שנפתח תחת הכותרת "טיפול בבעיות משמעת ועמידה מול כיתה" מדריך את המורים כיצד להתמודד עם התלמידים הסוררים.

"ארגז כלים" לטיפול בבעיות משמעת

הקורס, שעלותו 1,800 שקלים, מספק למורים "ארגז כלים" שמאפשר להם לשלוט בכיתה ובמשמעת ולגרום לתלמידים לבצע את הדרישות המוטלות עליהם - ובהן הדרישה לשבת בשקט ולהקשיב. כל שיעור מורכב משלושה חלקים: תיאוריה, תרגול ומשוב. המורים לומדים, בין היתר, כיצד לדבר כך שהתלמידים יקשיבו ואיך להשתמש בשפת גוף ובטכניקת נאום כדי לשלוט בנעשה בכיתה.

המפגשים נפתחים בהרצאה קצרה שבה נלמדת טכניקה חדשה, כמו למשל כיצד לנהל שיעור, איך לעמוד מול כיתה, איך להתמודד עם הפרעות מהקהל ועוד. לאחר מכן, מוקדש מרבית השיעור לתרגול. בסוף כל שיעור, מקבל המורה משוב מפורט שמציג את נקודות החוזק והחולשה, וכן המלצות מדויקות לשיפור. ככל שהקורס מתקדם, לומדים המשתתפים לתת את המשוב בעצמם.

אחד ממנחי הקורס הוא ד"ר אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי ומרצה במכללת גורדון לחינוך. יריב, שחוקר את תחום המשמעת מזה שנים רבות וחיבר כמה ספרי לימוד בתחום, מלמד את המורים כיצד לפתור בעיות משמעת באופן מיידי וכיצד למנוע מהן להישנות בעתיד. יחד איתו מלמד גיא יריב, מנחה מועדון תרבות הנאום באוניברסיטת תל-אביב ומרצה לשעבר במכללה למינהל בראשון לציון.

"ההכשרה למורים - מעט מדי ולא מספיק"

מורים שמשתתפים בקורס סיפרו ל-ynet כי פנו למכון הפרטי כי חשו שמשרד החינוך אינו מספק כלים מתאימים להתמודדות עם בעיות האלימות והמשמעת. "צריך הכשרה מקצועית למורים למיגור אלימות", אומרת חני לידור, מורה ותיקה בגימנסיה הריאלית בחיפה ויו"ר הסתדרות המורים בעיר. "גם אם נוגעים בנושא המשמעת במכללות להכשרת מורים, זה מעט מדי ולא מספיק כי בשטח מורה מתמודד עם בעיות קשות מאוד ואז הוא צריך עזרה".

"בפועל, אין מספיק פסיכולוגים ויועצים בבתי הספר", אומרת לידור. "אין מענה, אין מספיק הכשרה וסיוע בנושא, ולכן מורים פונים לקבל עזרה מבחוץ ממכונים פרטיים. המצב מבחינת משמעת והתנהגות בכיתות הוא לא טוב, מאוד לא טוב. חלק מהמורים אומרים שאנחנו שחוקים כי לא מסוגלים ולא יכולים להתמודד עם מה שקורה. זו מערכת גדולה מאוד ובני הנוער רק הולכים ונהיים קשים יותר".

שירי מעוז, מורה בבית הספר "הבילויים" ברמת-גן שנמצאת בשנת התמחות, אומרת כי היא מתכוונת להירשם לקורס. לדבריה, במכללות להכשרת מורים בכלל לא נוגעים בנושא המשמעת: "אני במצב שאני, כמורה צעירה, לא יודעת איך להתמודד עם בעיות משמעת. כשעושים הדמיות של הפרעה בכיתה זה מול סטודנטים שמתחזים לתלמידים מופרעים ולא מול כיתה אמיתית. גם בהתנסות בהוראה בשנה ג' אנחנו באים לכיתה, מביטים במורה צועק ורק מסתכלים. לא מסבירים לנו איך להתמודד".

מעוז סיפרה שעיקר הקושי נובע מכך שמורים אינם מודעים לגבולות הסמכות, שעומדת לרשותם כמורים. "אני מגיעה לכיתה עם בורות מטורפת ובגלל זה כל כך קשה לי. אני לא יודעת מה הגבולות שלי בתור מורה - מה מותר ומה אסור להגיד, איך להעניש את התלמיד. הדנה הזו חשובה כי בבית ספר יסודי מתעסקים בעיקר בבעיות משמעת ופחות בפן הלימודי", אמרה.

משרד החינוך: התייחסות רצינית, מינונים גבוהים

לדבריה, "הפער בין התיאוריה למעשה הוא פער שקשה לגשר עליו. מה כן נעשה למורים מטעם משרד החינוך? החל מהשנה הראשונה של לימודי ההתנסות המעשית יש התייחסות להנהגת כיתה, אקלים הכיתה ושיטות הוראה בכיתה הטרוגנית. יש גם קורסים בהבנת הידע והבנת התנהגויות. פרחי הוראה הולכים לבתי הספר, ואחר כך מתקיימות סדנאות שמסבירות איך להתמודד עם בעיות משמעת. המורים לומדים איך להעביר למידה לילדים שקשה להעביר להם למידה. הקורסים האלה מככבים בלימודי חינוך וניתנים למורים במינונים גבוהים".

זילברשטרום מספרת שבמסגרת ההכשרה, לכל מורה מתחיל ומתמחה יש חונך - מורה מלווה מבית הספר שמדבר איתו פעם בשבוע ומלווה אותו בתחילת הדרך. "שלב הכניסה למקצוע שנמשך שלוש שנים (מתוכם שנה אחת כמתמחה), מחייב את המורה להשתתף בסדנה שעוסקת בגישור בין התיאוריה למעשה ועיקר עניינה התנהגויות ילדים, שיפור אקלים כיתה, וטיפול בנושא הורים וילדים", הוסיפה.

"במערכת החינוך יש התייחסות רצינית במיוחד לנושא. יחד עם זאת, יש גם גופים פרטיים שמדריכים בשיטת הקואצ'ינג, גופים עסקיים שמציעים מיומנויות-קסם וגובים עבורם סכומים גבוהים. אם יש קבוצות של מורים שרוצים גוף מסוים, שיפנו עם זה למרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בכל יישוב. הם יוכלו להיעזר בקורס המבוקש", אומרת זילברשטרום.

"ההפקרות בכיתות - תוצר של מדיניות"

גם בכנסת מודעים לקשיי המורים, ומבטיחים לפעול כדי לתקן את המצב. חברת הכנסת עינת וילף

 (העבודה), מחברת הספר "בחזרה לאלף בית - הדרך להצלת החינוך בישראל", אמרה כי בכוונתה לפנות למשרד החינוך ואף לדרוש דיון מיוחד בנושא בוועדת החינוך של הכנסת.

"אין מקום לקורס פרטי לטיפול בנושאי משמעת. קורס כזה מחזק את הרעיון המעוות שבעיות המשמעת והאלימות בבתי הספר הן בעיות אישיות של המורים, שהאחריות לפתור אותן מוטלות עליהם", אמרה. "בניגוד למה שחושבים, ההפקרות ששוררת בכיתות היא תוצר של מדיניות רבת שנים שהפקיעה מהמורים את כל סמכויותיהם, ושלחה אותם להתמודד עם התלמידים ללא סמכות וללא גיבוי. מדובר בבעיות מערכתיות שצריך לפתור באמצעות כללים ברורים בכל המערכת". בינתיים נאלצים המורים להסתפק באופציה הפרטית - שאינה זולה כלל.