מחקר: עילג ומרושל? עדיף שתהיה ערבי או רוסי
במחקר שערכה דוקטורנטית לפסיכולוגיה התבקשו סטודנטים למיין מועמדים לעבודה. בתחרות בין מועמדים מרשימים, ניתנה עדיפות ליהודים על ערבים ולצברים על עולים חדשים, ואילו בתחרות בין מועמדים חלשים העדיפו דווקא את העולים והערבים
בתחרות על מקומות עבודה עליהם מתחרים מועמדים בעלי יכולות וקורות חיים מרשימים, יש אפלייה לטובת יהודים ילידי הארץ. אולם בתחרות בין מועמדים שאינם כאלה, לעומת זאת, ניתנת "העדפה מתקנת" לערבים ולעולים מחבר המדינות. כך עולה ממחקר שערכה לאחרונה לאה בורובוי-ישראלוביץ, דוקטורנטית לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל-אביב ומרצה במכללת לוינסקי ובאוניברסיטה הפתוחה. "המחקר מראה חד-משמעית: עדיין יש אפלייה", אומרת בורובוי ל-ynet, "אבל זאת אפלייה חמקמקה, שקשה לגלות בסטטיסטיקה".
מדובר בסדרה של מחקרים שבכל אחד מהם השתתפו 100 סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה, שהתבקשו למיין מועמדים שבורובוי הציגה בפניהם בראיונות וידאו, לתפקידים וירטואליים בעבודות מזכירות, הוראה ועוד. נשים התמודדו על התפקידים מול נשים וגברים מול גברים, ערבים ישראלים מול יהודים ועולים מחבר המדינות מול יהודים ילידי הארץ.
חלק מהמועמדים היו "חזקים": רהוטים, כריזמטיים, שולטים בחומר ובעלי קורות חיים מרשימים, ואילו אחרים היו "חלשים": עילגים, מרושלים, לא בקיאים בתוכנות שנדרשו להשתמש בהן בעבודה ובעלי קורות חיים שאינם מתאימים לתפקיד. הליך המיון נבנה כך שהמועמדים החזקים התחרו אלה באלה וכך גם החלשים. התוצאה: יהודים צברים הופלו לטובה בתחרות בין ה"חזקים" - ולהיפך.
"בתחרות בין המועמדים ה'חזקים' הסטודנטים העדיפו את היהודים על הערבים ואת ילידי הארץ על העולים, ואילו בתחרות בין המועמדים ה'חלשים' נעשתה מעין אפלייה מתקנת", אומרת בורובוי.
לתוצאת המחקר הזאת הייתה מובהקות סטטיסטית?
"חד-משמעית כן. התוצאות היו כל כך ברורות, שאי אפשר לייחס אותם לצירוף מקרים או סטיית תקן אלא רק להעדפות של הסטודנטים".
ואת מסיקה מהמחקר שלך, שנעשה על סטודנטים בתסריט דמיוני, על המציאות בשוק העבודה? לא עדיף לבדוק את זה גם בשטח, ורק אחר כך להסיק מסקנות?
"המחקר הפסיכולוגי מבוסס לא רק על סטטיסטיקה אלא גם על ניסויים בתנאי מעבדה, שבהם מנטרלים את גורמי הרעש שמשפיעים על הנתונים בשטח. בזה יש לנו מחלוקת עם הסוציולוגיה, שמבוססת בעיקר על סטטיסטיקה, על האנתרופולוגיה שמבוססת על התבוננות ועל הכלכלה שמבוססת על מודלים מתימתיים תיאורטיים".
"לכל שיטת מחקר יש יתרונות וחסרונות. אבל במקרה הזה, אני חושבת שניסוי בתנאי 'בועה' הוא טוב כי הוא כאילו 'מוטה שמאלה': סטודנטים חיים באווירת 'פוליטיקלי-קורקט', שבה זה נחשב רע להיות גזעני. כולנו נוטים לחשוב שאנחנו אנשים נאורים, שלא מפלים ולא נוקטים דעות קדומות, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בסטודנטים. אבל בפועל, ברמת ההתנהגות, זה לא כך. אני חושבת שאם מצאנו אפלייה באוניברסיטה, אז בוודאי שהיא קיימת בעולם שמחוץ לקמפוס".
"אפלייה מחזקת למראיין את האגו"
יש לציין שהמחקר של בורובוי ניסה להוציא את הסטודנטים מ"אווירת הבועה": לפני כניסתם לראיונות, ניסתה בורובוי להרגיז אותם, בכוונה, באמצעות שאלות מרגיזות. "מחקרים פסיכולוגיים קודמים מראים שאנשים נוטים יותר לדעות קדומות כשהאגו שלהם מאויים, ולכן שאלתי אותם שאלות שעוררו בהם כעס", היא מספרת.
מדוע ערכת את המחקר הזה, ומניין הגיע הרעיון?
"אני עובדת במכון האיבחון קינן-שפי, ושם אנחנו מראיינים מועמדים לתפקידים רבים. עניין אותי לבדוק את עצמי ואת האנשים שאני עובדת אתם לעומק, ולגלות אם אנחנו באמת ממיינים בצורה אובייקטיבית או שמאחורי הנאורות מסתתרת גם אצלנו אפלייה.
"המחקר שעשיתי מתכתב עם מחקר אחר שנערך לפני כמה שנים בארה"ב: שני חוקרים, פיין וסטנסר, ניסו לבדוק באיזה מצבים אנשים מפלים לרעה. הם נתנו לסטודנטים למיין מועמדות יהודיות ומועמדות ממוצא איטלקי לתפקידים שונים, ובחלק מהמקרים הם שאלו את הסטודנטים שאלות שאיימו על האגו שלהן ופגעו בו.
"התוצאה הראתה שני דברים: ראשית, הסטודנטים היפלו מועמדות יהודיות לרעה, ושנית, כשפגעו באגו שלהם, האפלייה הייתה מובהקת יותר. אחר כך הם ראיינו את הסטודנטים שוב, והסתבר, שאחרי שהם 'היו גיבורים' על המועמדות, האגו הפגוע שלהם נרגע. מסתבר שאפלייה מחזקת את האגו".
כעולה מחבר המדינות, נתקלת בעבר באפלייה בעצמך?
"לא נתקלתי באפלייה בשוק העבודה, כך אני מקווה. התחושה שלי בראיונות הייתה תמיד שבודקים אותי לפי כישוריי. אבל נתקלתי באפלייה בוטה בחיפוש דירות. כשאני מתקשרת ומבקשת לראות דירה, פעמים רבות לא רוצים לדבר אתי ומיד מודיעים לי שזה לא אקטואלי, גם במקרים שבהם אחר כך הדירה עמדה להשכרה במשך שבועות. זה קרה כל-כך הרבה פעמים, והשוויתי את זה עם התנסויות דומות של צברים ועולים כאחד, שאני משוכנעת שזאת אפלייה. וזאת חוויה לא נעימה".
מחקרים הראו שיש במשק אפלייה חמורה בעבודה נגד ערבים, חרדים ויהודים ממוצא אתיופי. המחקרים 'שכחו' את עולי חבר המדינות, או שאין נגדם אפלייה?
"מהמחקר שלי עולה שיש אפלייה כלשהי גם נגד עולים מחבר המדינות. המחקר שלי חושף שקשה למדוד את האפלייה בסטטיסטיקה, כי היא מתקזזת, כביכול, עם ההעדפה המתקנת שנתגלתה בתחרות בין המרואיינים החלשים. המחקר שעשיתי אינו יכול למדוד ולהשוות מי חשוף יותר לאפלייה, העולים או הערבים. מחקרים אמפיריים והיכרות עם המציאות מלמדים שמצבם של הערבים ושל האתיופים קשה לעין ערוך".
כיצד ניתן להתמודד עם השד הגזעני שבתוכינו, אם בכלל?
"לצערי, אי אפשר, כנראה, למחוק אותו לגמריי. אבל אני חושבת שהדרך לרכך אותו נמצאת בדיוק בנקודה שנבדקה במחקר בארה"ב. אנשים שמודעים לכעסים ולתסכולים האישיים שלהם נוטים להיגרר פחות אחרי הצורך להפלות".
לפנייה לכתב/ת 
