המשרד להגנת הסביבה חושף שיניים
נהלים חדשים יילחמו באויב הגדול ביותר של ההרתעה: הסחבת שמאפשרת לעבריינים לחמוק מעונש במשך שנים רבות. מעכשיו, הם מבטיחים, אם מפגע סביבתי לא יוסדר תוך ארבעה חודשים תיפתח חקירה פלילית. הבעיה: למשרד יש רק 55 פקחים ועוד כ-20 שוטרים ופקחי טבע. "לעיריית ת"א יש 320 פקחים", מתלונן הסמנכ"ל
הביוב של בסיסי צה"ל בגולן זורם לנחלי האזור; כך היה במשך שנים. בשבוע שעבר נחתם סוף סוף הסכם בין צה"ל למועצה האזורית גולן, שיאפשר לחבר את הבסיסים לתשתית הביוב המקומית. המשמעות היא שבשנת 2012 יפסיקו הבסיסים לזהם את הקרקע ומקורות המים באזור, ויתחילו להתנהל כפי שמקובל במדינות מתוקנות.
במשרד להגנת הסביבה מרוצים מהתוצאה, אך בה בעת מודים שמאחוריה מסתתר האויב הגדול ביותר שלהם: הסחבת. לא רק שלקח זמן רב לחבר את הבסיסים לתשתית הביוב, אלא שעשרות בסיסים נוספים ברחבי הארץ עוד ממתינים גם הם לחיבור למערכות הביוב. לא רק בסיסי צה"ל ממתינים שנים; גם הגשת כתבי אישום נגד עברייני סביבה - בהם אישי ציבור וראשי רשויות - מתעכבת. על זיהום הירדן הדרומי למשל, לקח למשרד לא פחות מעשר שנים להגיש כתב אישום.
גורמי אכיפה במשרד מודים שהסחבת היא "גיבנת" שהמשרד נאלץ לשאת על גבו. היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דלית דרור, אמרה שהמצב הזה מביא לא פעם לכך ששופטים מקלים בגזר הדין, או שתיקים נסגרים מ"חוסר עניין לציבור".
"זה לא סוד שמבחינת אכיפה אנחנו לא במקום שבו אנו רוצים להיות. יש לנו בעיה בעניין הזה", אמר היום (ג') השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. עם כניסתו לתפקיד הכריז ארדן כי בכוונתו לגלות "אפס סובלנות כלפי מזהמים". כעת הוא מבקש לתרגם את הכותרת ההיא לפעולה של ממש.
טיפול במפגע תוך ארבעה חודשים - או חקירה פלילית
במשרד מקווים שהמהלך אותו מקדם השר יהפוך את שנת 2010 לראשונה לשנה אפקטיבית יותר. השינוי קשור לנהלי אכיפה חדשים שהוכנסו לאחרונה לפעולה. הנהלים אמורים לחזק את סמכויות המפקחים, וגם לקצר את הסחבת הידועה לשמצה.
אחד הנהלים החדשים קובע לראשונה מסגרת זמן קפדנית להליכי האכיפה המנהליים במשרד. אם המפגע הסביבתי לא הוסדר תוך פרק זמן של ארבעה וחצי חודשים, ייפתח באופן אוטומטי הליך פלילי נגד החשוד בעבירה. המצב ששרר עד כה לא הציב שום מגבלות זמן, ואיפשר גם לאנשי המקצוע במחוזות השונים של המשרד להעניק לעבריינים ארכות ודחיות שונות.
על פניו מדובר במהלך חיובי, שיסייע למשרד להפעיל זרוע אכיפה יעילה יותר. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא כיצד יצליחו לעמוד בהתייעלות הזו, כשלרשותם עומדים רק 55 מפקחים, כ-11 שוטרים ו-12 פקחי רשות הטבע והגנים. "לעיריית תל אביב יש 320 פקחים; אפילו לעיריית חדרה יש 70 פקחים; אנחנו עם 55 בלבד", אמר סמנכ"ל האכיפה במשרד, יצחק בן דוד.
הצעת חוק שעבר אתמול בכנסת בקריאה ראשונה אמורה גם היא לסייע למשרד לחזק את האכיפה. היא תאחד ותרחיב את סמכויות פקחי המשרד להגנת הסביבה, ותאפשר להם להיכנס לאתרים, ליטול דגימות, לתפוס חפצים הקשורים לעבירות סביבה ולבצע חקירות. ההצעה באה לפתור מגבלות בהם נתקלו פקחים בבואם לטפל במפגעי סביבה שבוצעו על ידי גורמים השייכים למדינה או גורמי מערכת הביטחון (ראו מסגרת).
מי שבכל זאת יזכו לתיגבור הם הניידות הבודקות את זיהום האוויר מכלי רכב. בשנת 2009 נבדקו 25 אלף כלי רכב, 126 מהם הורדו מהכביש עקב זיהום. מדובר בעלייה של מאה אחוזים ביחס לשנה הקודמת. השנה אמור מספר הניידות להכפיל את עצמו, והדבר יאפשר למשרד לבדוק כשלושה אחוזים מכלל כלי הרכב במדינת ישראל.
"בימים האחרונים הפצנו תזכיר חוק שמבקש להעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות נרחבות יותר - של חילוט ומכירת כלי רכב שנתפס פעמיים", הדגיש ארדן. הסמכויות החדשות יאפשרו גם למפקחים לאסור על שימוש ברכב לתקופה של 30 יום - סמכות שעד כה היתה נתונה רק בידי המשטרה.
יכולת האכיפה המנהלית של המשרד להגנת הסביבה אולי לא יעילה, אך כשכבר נפתחת חקירה פלילית יש התקדמות: בשנת 2009 פתחה המשטרה הירוקה 217 תיקי חקירה לעומת 170 תיקי חקירה ב-2008. במסגרת הליכי ההתייעלות, צפויה לגבור גם יכולתה המקצועית של המשטרה הירוקה לנהל חקירות, בעזרת תגבור בכוח אדם מתחומי הכלכלה והמדע. בתחום גביית קנסות הציג המשרד עלייה של 38 אחוז.