אלכוהול ואהבה: מה תשתו בוולנטיין

בכל מה שקשור ליין ואלכוהול, יש חגים שנחגגים פעמיים בשנה: ראש השנה ופסח, ו"חגי האהבה", ולנטיין וט"ו באב. למזלנו, ולנטיין לא היה קדוש רודף יהודים, צורר כזה או אחר, אלא כנראה קבוצה שלמה של "קדושים", שלא ידוע עליה הרבה, כך שאפשר לחגוג את החג הזה, שמתקיים כל 14 בפברואר, בלי חשש לחשד. במתינות, כמובן, כל עוד מדובר באלכוהול.

למי שממש מחפש קשר בין ולנטיין ואלכוהול, יוכל למצוא אותו ב'טבח של ולנטיין', שבו הרגו בריוניו של אל קפון שבעה מבריוניו של באגס מוראן בתאריך הזה ממש, בשיאה של תקופת היובש. הטבח הזה שימש ככל הנראה רקע לסיפור של הסרט "חמים וטעים", אבל אם צריך תזכורת למה חקיקה מטופשת בתחום המשקאות יכולה להביא - התפתחותן של כנופיות פשע בארצות הברית, הברחות וכל השאר – הטבח של סיינט ולנטיין בהחלט יכול לשמש תזכורת.  אבל בואו נחזור לענייני האהבה. הנה כמה הצעות.

ורוד מזעזע? נסו אדום מבעבע

ורוד, משום מה, נקבע כצבע הלאומי של החג הזה. אז אם אתם לא רוצים ללכת על יינות רוזה משעממים – וביננו, המצאי כרגע הוא לא שיא האטרקטיביות – נסו יינות רוזה מבעבעים. בקבוקי המבעבעים מעולם לא היו "פחות יקרים" יותר (לומר שהם זולים זאת עדיין הגזמה), ועל המדף תוכלו למצוא שפע של קוות במחירים שווים לכל נפש. האיכות היא עניין אחר.

מי שאהבת חייהם חשובה להם וידם משגת, מוזמנים להשקיע ב-Dom Ruinart Brut Rose או בוו קליקו רוזה, במחירי הטופ (400-500 שקלים לבקבוק), או בשמפניות רוזה של לנסון או איילה, במחירים זולים יותר. בין הקוות נסו את הוורודה של קודורניו, שעשויה כולה מפינו נואר (תקבלו עודף ממאה ותוכלו לצרף חפיסת שוקולד).

אפשר לנסות אדומים מבעבעים: למברוסקו אדום ייתן תשובה הגונה, רק זיכרו לקרר היטב. Medici Ermete מציעים שני סוגים, יבש ומתוק, במחירים נמוכים מ-30 שקלים לצרכן. באותו מחיר תוכלו להינות מהלמברוסקו האדום של קוויקיולי, בסדרה הרגילה, או להשקיע קצת יותר וללכת על הרג'יאנו אמבילה (המתקתק) מסדרת טרה מדליה - בסביבות 40 שקלים, או הקסטל אמיליה שעולה 35 שקלים.

לסיום הקטגוריה הזאת, יין שקצת קשה למצוא כאן בארץ, אבל יכול להיות שבסניפי טיב-טעם עוד תמצאו אותו: שיראז מבעבע. יין אדום, רציני, עשוי בשיטה המסורתית, רק מענבי שיראז. E&E היה מותג שיובא לכאן. כדאי לנסות.

כבר לא יקר כל כך. יין מבעבע (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

הבאז של הפאז

שיא האופנה הוא קוקטיילים ורודים, ועל אלה אני יכול לומר רק דבר אחד: איכס. למה? כי הרוב המכריע שלהם מתוק להחריד. אני דווקא ממליץ ללכת על הכיוון של "ניגודים משלימים", או "ניגודים מושכים", ולנסות את הדבר הבא, שיהיה גם מתוק וגם מריר:

תזדקקו לכוס שמפניה מסוג "פלוט" (כוס ארוכה וצרה), קוביות סוכר, בקבוק אורנג' ביטרס (יש לחברת אנגוסטורה) ושמפניה. טפטפו כמה טיפות של ביטרס על קוביית הסוכר, ושימו אותה בתחתית הכוס. צקו שמפניה מעל וצפו בבועות מפזזות למעלה. הניגוד והמשחק בין המריר והמתוק, עם הבאז של הפאז, יעשה את זה, ללא ספק.

בירה ושוקלד

העולם מלא חידושים, והאחרון בתחום הוא השידוך של בירה ושוקולד. ניסיתי את העניין הזה כבר לפני כשנתיים ולא נפלתי. כן, יש כמה דברים שהולכים טוב יחד, אבל הרוב הוא בזבוז של אחד משניים או שניים משניים: של בירה טובה או של שוקולד טוב, או של שניהם יחד. אם אתם חייבים, לכו על בירות כבדות וכהות - לא לאגרים ולא סטאוטים, שלהם יש גוף רזה למרות טעמי הקפה, אלא פורטרים ובירות אייל כפולות ומשולשות חוזק: אלה יהיו מתקתקות בגלל האלכוהול ותכולת הסוכר השיורי הגבוהה יחסית, ויתמודדו יפה עם שוקולד מריר עשיר (35% מוצקי קקאו לפחות), שחייבים אותו ולא שוקולד חלב, או פרווה.

אני שמח לבשר על לידתה של הבירה החזקה ביותר בעולם: פעם זאת הייתה האוטופיה של סמואל אדמס, אחר כך ה-Tactical Nuclear Penguin של מבשלת Brewdog הסקוטית המוטרפת, ועכשיו הבשורה באה מגרמניה. Schorschbräu, מבשלת בוטיק מ-Gunzenhausen-Oberasbach, Mittelfranken, שזה פלוס-מינוס בוואריה, הכריזה בסוף שנת 2009 על בירה בריכוז אלכוהול של לא פחות מאשר 40%. עד אז השיא היה סביב 32%, אבל הנה, קבלו בירה בחוזק ויסקי.

הייצור של הבירות האלה מבוסס על מחזורים רבים של הקפאה והפשרה של בירה בסיסית חזקה (יכולה להיות סביב 12% ויותר, בתחילת הדרך). התהליך הזה הוא למעשה זיקוק פרימיטיבי, שמבוסס על כך שבהפשרה, המים יוצאים מהבירה הקפואה, ומשאירים מאחוריהם נוזל מרוכז יותר. הבירה המדוברת לא ניתנת לקניה בארץ. הכמות מוגבלת מאוד, על התווית כתוב 500 בקבוקים, אבל מקורות אחרים טוענים שיש רק 40, ולכן תאלצו להסתפק במה שיש כאן: דייויד כהן, ב-Dancing Camel מייצר את הוורסיה שלו לבירה חזקה מאוד, בעלת 17% אלכוהול. נסו לבדוק אם תוכלו לטעום מה-Golem, כיוון שהוא מייצר ממנה מעט בכל שנה, ויש אותה רק בחבית. אל תצפו לבירה מלאת קצף, קלילה וחביבה. הבירות האלה כולן כבדות, מתוקות עם טעם צורבני ואגרסיבי לעיתים. אלה בהחלט בירות שירצו שילוו אותן עם משהו. כן, אפשר שוקולד. ולנטיין שמח.

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק ".