האם הטעתה הממשלה את בג"צ?
לדברי חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך, משרדי התחבורה והאוצר הטעו את בג"צ בעניין פרויקט כביש 531 - "אני מקווה כי היועץ המשפטי לממשלה אכן יעשה את הנדרש לעשות"
"ניהול פרויקט כביש 531 לוקה באי-תקינות, תוך חשש לניגוד עניינים, הצגת נתונים מטעים בפני בג"צ ובפני הוועדה לתשתיות לאומיות, ובפני חברי הכנסת". כך טוענת נגד משרדי התחבורה והאוצר חברת מועצת עיריית רעננה, מלי פולישוק-בלוך, במכתב שנשלח בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין. לדברי פולישוק, משרדי הממשלה הטעו את בג"צ ואת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) בכל הנוגע להערכת עלות הפרויקט, ואפשרות הקמתו באופן המצמצם את הפגיעה בחיי התושבים ואיכות הסביבה.
ראוי להזכיר כי פולישוק הגישה ב-2007 - יחד עם תושבים נוספים מאזור השרון וארגונים סביבתיים - עתירה לבג"צ נגד הקמת הכביש. בעתירה, נדרשה המדינה לבחון את הקמת הכביש המהיר, שאמור לחבר בין רעננה, כפר סבא והרצליה, בתוואי הכולל מנהרה תת-קרקעית, ובמטרה לצמצם את הנזק הסביבתי ולהוזיל את עלות ההקמה. בג"צ, שהורה למדינה לבחון את הטענות - ולקיים בירור נוסף בנוגע לחלופת המנהור - דחה בסופו של דבר את העתירה.
אלא שלדברי פולישוק, דחיית העתירה התבססה על חוות דעת מוטעית שהגיש צוות יועצים בשם המדינה. לטענתה, גם פסילת חלופת המנהרה בוות"ל התבססה על מידע שגוי שהעבירו משרדי הממשלה.
לאור טענותיה החמורות, מבקשת פולישוק מהיועץ המשפטי לחקור את התנהלות המדינה בניהול הקמת כביש 531. "אני מקווה כי היועץ המשפטי לממשלה אכן יעשה את הנדרש לעשות - לבחון באופן מקצועי, מעמיק וענייני את הטענות המועלות נגד התנהלות הרשויות", דברי פולישוק.
"התנהלות בלתי-תקינה"
הטענה העיקרית אותה מעלה פולישוק, היא כי משרדי הממשלה הטעו את בג"צ ואת ועדת התשתיות הלאומיות (ות"ל) - בכל הנוגע לעלות הקמת כביש 531 בתוואי הכולל מנהרה, ההיתכנות ההנדסית של תוואי המנהרה, וכן ההשלכות הסביבתיות של הקמת הפרויקט במתווה שנקבע על-ידי המדינה. לדבריה, החלטות בג"צ והוות"ל נתקבלו על-סמך עובדות מוטעות ומטעות, תוך התנהלות בלתי-תקינה של הגורמים השונים".
פולישוק, לשעבר חברת כנסת ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, טוענת במכתבה ליועץ המשפטי לממשלה כי "פסילת חלופת המנהור מטעמים של עלות גבוהה מדי, כדברי נציגי הממשלה הן בדיונים בבג"צ והן בוות"ל - הייתה משוללת יסוד בעליל, שלא לומר מטעה". יש לציין כי משרדי הממשלה הסבירו הקמת הכביש בתוואי הכולל מנהרה, תייקר את הפרויקט במיליארד שקל.
בנוסף, נטען כי חלופת המנהרה כלל אינה ישימה בהיבט ההנדסי. כך התייחס לעניין בג"צ: "מחוות הדעת של צוות היועצים עולה כי האפשרות להעביר מנהרה מתחת לכביש 4 - שהוא כמסתבר האזור הבעייתי ביותר בתוואי - נמצאה בלתי ישימה כלל".
אלא שכנגד טענה זו של משרדי האוצר והתחבורה, באה עמדת הזכיינית עצמה - שהציעה למדינה להקים את הכביש בתוואי הכולל מנהרה, במטרה להקטין את עלות ההקמה. פולישוק: "בישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ב-25.1.2010, הובהר על-ידי נציגי משרד התחבורה כי הזכיינית היא המבקשת לערוך שינויים בתוכנית, כדי לצמצם עלויות ולהעביר את כביש 531 תחת כביש 4".
לא לומדים מטעויות
את מכתבה ליועץ המשפטי לממשלה, מסכמת פולישוק כך: "כבר למעלה משלוש שנים, אנחנו טוענים כי חלופת המנהור זולה יותר מחלופת הממשלה. תמוה הדבר כי בעלי התפקידים הקשורים לפרויקט בכל משרדי הממשלה האמורים, ובמיוחד במשרד החשב הכללי, לא מוכנים עד עצם היום הזה להתמודד עניינית ומקצועית עם טענתנו זו".
במקביל לפנייה ליועץ המשפטי, שוקלת פולישוק פנייה למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. ראוי להזכיר כי משרד המבקר כבר התייחס בעבר לשני פרויקטים המוקמים בשיתוף המגזר הפרטי - הרכבת הקלה בירושלים וקו הרכבת המהירה בין תל-אביב וירושלים - ובשניהם נמצאו ליקויים חמורים.
את בדיקתו בעניין הרכבת הקלה בירושלים, בדו"ח שהתפרסם במאי 2008, סיכם המבקר באזהרה ברורה למשרדי הממשלה: "לנוכח הליקויים בהשגת המימון על-ידי הזכיין, בעבודות התכנון... וההסתברות הגדולה לחריגות מתקציב המדינה שנקבע להשתתפות בעלויות הזכיין, על משרדי האוצר והתחבורה לבחון ללא דיחוי אם נכון להמשיך במודל העבודה הזה של שיתוף המגזר הפרטי בפרויקטים של פיתוח תשתיות".
סחבת, איומים ודחיות
את כביש 531 נבחרה להקים זכיינית פרטית - חברת שפיר הנדסה. הכביש כולל את המשך סלילת נתיבי איילון, חיבור כביש החוף לכביש 6, וכן הקמת מסילת רכבת מקבילה לתוואי הכביש. עם זכיית חברת שפיר בפרויקט, ביולי 2008, הצהירו במשרד האוצר כי הכביש ייפתח לתנועה בסוף 2012, אולם בחודש שעבר איימה המדינה כי תבטל את הסכם הזיכיון עם חברת שפיר - ובכך למעשה תידחה הקמת הכביש לתקופה ארוכה.
הרקע לאיומי המדינה שנוי במחלוקת: במשרד האוצר טענו בחודש שעבר כי הזכיינית לא עמדה בהתחייבותה להגיע לסגירה פיננסית - הבטחת מקורות המימון לביצוע הפרויקט - בפרק הזמן הקבוע בחוזה. מנגד, בזכיינית האשימו את משרדי הממשלה בכך שהם אלו שלא עמדו בתנאי החוזה, תוך שהם נוקטים סחבת מכוונת.
לפנייה לכתב/ת 
