בנק אוצר הספרות

הספרות העברית – שירה ופרוזה וכל מה שלצידן וביניהן – חיה ובועטת כבר קרוב לשלושת אלפים שנה. אנחנו עם קטן, מפוקפק ופראי למדי, שבורך בספרות גדולה עם היסטוריה ארוכה, שהניבה שוב ושוב, במקומות רבים על פני הגלובוס ומתוך מפגש מתמיד עם שפות ותרבויות אחרות, יצירות מופת מופלאות.

מאפו. מסע פנטסטי לעולם בדוי לחלוטין 

יש בפרוייקט חולשות הנובעות כולן מאופיו ההתנדבותי: הפורמט מיושן, בעיות הקלדה והגהה, ואפשר גם לזהות בו איזו הטייה לטובת הספרות העברית האירופאית ("ספרות ההשכלה") על חשבון הספרות העברית שנכתבה במרחב הערבי, בכל זאת, אני בטוח שעם הזמן היחס יתאזן.

כדאי גם להזכיר שפרוייקט בן יהודה אינו האור הספרותי היחיד באינטרנט, ולהפנות את תשומת הלב לאתרים אחרים המציעים אוצרות תרבותיים, כאתר הזמנה לפיוט (שלצד מילים יש בו הרבה מוזיקה) והספריה הוירטואלית של אתר "דעת".

בחרתי להפנות את תשומת הלב לחמש יצירות מתוך אלפי היצירות שבפרויקט, המהוות גם הן אחוז קטן למדי ממה שצריך להיות שם. אפילו יוצרי יסוד נפלאים ששמם ידוע לכל, כשלום שבזי, יהודה אלחריזי ושלמה אבן גבירול, מיוצגים בפרוייקט לעת עתה רק במקצת יצירתם.

המלאכה מרובה עד מאוד, ואולי אין די ברצון טוב ובפעילות התנדבותית על מנת להשלימה במהרה בימינו. הנה עוד סיבה למשרדי הממשלה, שמאז הבחירות האחרונות מתהדרת בלאומיותה, לחפש את הדרך הנכונה לעזור בלי להזיק.

שירי רחל מורפורגו

יש רק שתי נשים יוצרות בפרוייקט ושם שתיהן רחל. אחת מוכרת היטב, הלא היא רחל המשוררת, שפרסום שירה הראשון ב-1920 שם קץ למציאות הבלתי נסבלת שליוותה את הספרות העברית מאז מותה של דבורה הנביאה - העדרן הכמעט-מוחלט של נשים מהזירה.

אלא שלרחל המשוררת קדמה רחל אחרת, מופלאה לא פחות, רחל מורפורגו (1790-1871), אחייניתו של ההוגה והמשורר היהודי-איטלקי שד"ל. בספרו החשוב והחכם על ראשיתה של שירת הנשים העברית, "אמהות מייסדות, אחיות חורגות", ביטל דן מירון מכל וכל את ערכה הספרותי של שירת רחל מורפורגו, וטעה טעות מרה.

קראו למשל את השיר "ואלה דברי רחל בבוא לאזניה כי שמה נזכר לתהלה במכתבי העתים", המסכם את תגובתה לפרסום שמה כמשוררת. צירוף שובר-לב כזה של אימה, התרסה, גילוי לב, זעם ואירוניה קשה למצוא גם אצל משוררים הרבה יותר מפורסמים ממנה. והכי חשוב – אפשר ללמוד מהשיר משהו על הקושי העצום להיות משוררת בעולם שפשוט אין בו משוררות.

מחברות עמנואל/עמנואל הרומי

נישאר באיטליה ונחזור חמש מאות שנים אחורה. "מחברות עמנואל" הוא מחזור מקאמות, ז'אנר שמקורו בספרות הערבית, ועמנואל הרומי (1270-1328) הפגיש אותו עם ניצני הרנסנס האיטלקי. צאו למסע מרתק אל עולם ספרותי שונה לחלוטין משלנו, שמאזן בין רוח שטות אנרכיסטית ורצינות אסתטית עמוקה, וערכיו המרכזיים הן "מליצה" ו"שנינה" – "סטייל" בלשון ימינו.

אפשר להתחיל, למשל, במחברת העשרים ושלושה, בעיקר בזכות הבדיחה שפותחת אותה – הומור נמוך מאוד שמצליח לזהור כאבן חן מעודנת. עד שקראתי את עמנואל הרומי הייתי בטוח שבדיחות גופניות על חשבון הישובים המקראיים "בית חורון תחתון" ו"בית חורון עליון" הם המצאה של המתרגמים לעברית של כוהנת הסקס קסווירה הולנדר – סופרת שהשפיעה עלי מאוד בנעורי.

אהבת ציון/אברהם מאפו

ומהפרוזה המחורזת של הרומי לרומן העברי הראשון. עד לפני כמה עשרות שנים היה "אהבת ציון" של אברהם

מאפו (1807-1867) רכיב חיוני ואהוב בכל השכלה עברית-ציונית מסודרת. מתישהו הוא נפלט מהמערכת, והיסטוריונים של הספרות העברית מתייחסים אליו לעתים קרובות במין חמיצות, בשל נטייתם להעדיף ספרות מרת רוח ורעת מזג.

אלא ש"אהבת ציון" הוא יצירת מופת אדירה  – מסע פנטסטי לעולם בדוי לחלוטין ועם זאת מוכר כל-כך שכנפיו הן עברית שאין דומה לה. פשוט תתחילו לקרוא, תיכנסו לקצב, והיופי הלשוני (בעיקר אם אתם מכירים קצת תנ"ך) ימיס אתכם.

שירת יל"ג

בדומה למאפו, גם יהודה ליב גורדון (1832-1891), גדול משוררי ההשכלה, נדחק בעשרות השנים האחרונות

לפינה חשוכה. חבל, אבל אין מה לעשות. אפשר לפתוח את העיון בשירתו בקריאת הקרב הפמיניסטית המפורסמת שלו "קוצו של יוד", ואפשר גם בשיר "אחותי רוחמה", המגיב בעוצמה לפוגרומים הידועים כ"סופות בנגב", אך עושה זאת בדרך שונה מאוד מהדרך הציונית המוכרת לנו.

גורדון. לדבוק בנדודים ובגלות

כשיל"ג אומר בשיר אחר "בנערינו ובזקנינו נלך" הוא לא מתכוון שנעלה דווקא לציון – אלא שנדבק, לעת עתה לפחות, בנדודים ובגלות, ואולי אף נרחיק לעולם החדש, לאמריקה. ואי אפשר שלא להזכיר את "למי אני עמל" – שיר אהבה נואש לשירה העברית ולקוראיה.

כתר מלכות/שלמה אבן גבירול

במקרה הנ"ל אין טעם להכביר מילים - מפגש פסגה עוצר נשימה של שירה, אמונה ופילוסופיה.

המשורר אלי הירש הוא עורך ספרי המקור של הוצאת "חרגול/עם עובד" וכותב הטור "אלי הירש קורא שירה" במדור לספרות של "ידיעות אחרונות". בימים אלה העלה לרשת אתר חדש המכנס את רשימותיו הספרותיות

לכל מדורי "ספרים על הסכין" לחצו כאן