אי פריון: כשהבעיה היא אצל הגבר. כל הפתרונות
חודשים שלמים שאתם מנסים להרות אך הפס הכחול אינו מופיע על המקלון? למרות שנהוג "להאשים" את האישה, חשוב לדעת ש-40% מבעיות הפוריות של הזוג הן באשמתו של הגבר. כל הסיבות לכך, כיצד מאבחנים ומהן שיטות הטיפול החדישות? המדריך המלא
אלפי גברים בישראל סובלים מבעיות פוריות. אם בעבר נחרץ דינם לאמץ ילד או להמשיך ולחיות עם הבשורה המרה שלא יוכלו עוד להעמיד צאצאים, הרי שמדע הפוריות המתקדם מאפשר לאבחן במדויק בעיות רבות העלולות להוביל לאי פריון, ובחלק גדול מהמקרים - גם לפתור אותן.
"ההגדרה הכללית של בעיית פוריות היא 12 חודשים של קיום יחסי מין לא מוגן שאינם מסתיימים בהריון", מסביר ד"ר אלי גבע, גינקולוג מומחה לבעיות פוריות והפריה חוץ גופית, "עם זאת, מעבר לגיל 36 הפוריות יורדת לא רק אצל האישה אלא גם אצל הגבר, ואז אם אין הריון תוך שישה חודשים, מומלץ לפנות לבדיקה".
חשיבות התזמון הנכון
המסע אל ההפריה המוצלחת אינו פשוט. הגבר הממוצע פולט מעל 20 מיליון תאי זרע בכל שפיכה לתוך הנרתיק של האישה. רק כמה אלפים מהם יגיעו לביצית. מרבית תאי הזרע יאבדו כבר בהתחלה, או שלא ישרדו את המסע הארוך לעבר הביצית.
כל תא זרע בודד מצליח לשרוד כ-48 שעות בתוך איברי הרבייה של האישה, בניגוד לביצית השורדת עד 24 שעות. לכן, התזמון המדויק של המגע המיני החיוני להפריה ולהתעברות מוצלחת הוא חשוב כל כך.
כ-40% מבעיות הפוריות נעוצות בגבר. מהן הסיבות לכך, כיצד מתבצע האבחון ואיך מגיעים להריון המיוחל? בעזרת ד"ר גבע אנו מביאים לכם את המדריך המלא לבעיות פוריות של הגבר - ופתרונן.
הסיבות הנפוצות לאי פריון
בירור ההיסטוריה הרפואית היא השלב הראשון בפתרון בעיות הפוריות הגברי. הבירור עשוי להצביע על הגורם האפשרי לבעיות הפוריות. תחילה מברר הרופא
באם קיימות בעיות בהתבגרות מינית מאוחרת. תסמונת קליינפלטר למשל, מתבטאת אצל הגבר בשלושה כרומוזומי מין (XYY) במקום שניים (XY) ובבעיות פוריות.
גם מחלות ילדות כמו אשכים טמירים, מצב שבו האשכים אינם יורדים אל שק האשכים וממוקמים בחלל הבטן או מחלת החזרת, עלולים להסתיים בבעיות פוריות. הרופא יברר גם על אורח חיים ופגיעות בעבר כמו תאונות דרכים. מעטים יודעים זאת, אך גם רכיבה ממושכת על אופניים עלולה לפגוע בתאי הזרע.
גורמים נוספים שעלולים לגרום לבעיות פוריות כוללים היסטוריה של תסביב האשך (מצב שבו נמנעת זרימת דם לאשך שהסתובב סביב צירו), ניתוחים קודמים, סרטן האשכים, חשיפה לחום ממושך כמו שהייה ממושכת בג'קוזי וסאונה לעתים קרובות, חשיפה לרעלים במקום העבודה (קרינה, כימיקלים חקלאיים, עופרת, כימותרפיה), עישון סיגריות או מריחואנה, שתיית אלכוהול, נטילת תרופות שונות ומחלות מין.
כ-15% מהגברים סובלים מדרגה כלשהי של דליות באשך (וריקוצלה) וב- 40% מהגברים הסובלים מאי-פוריות ניתן לאבחן דליות באשך. הימצאותם של ורידים מורחבים סביב צינורות האשך עלולה לגרום להאטת זרימת הדם. תהליך זה גורם הן לעלייה בטמפרטורה והן לפגיעה בתהליך המחזור של רעלנים ותוצרי פסולת המנוקזים מהאשך, והגורמים יחד לפגיעה באיכות הזרע.
חסימה של צינורית הזרע היא אחת הסיבות להיעדר תאי זרע בנוזל הזירמה (אזוספרמיה). החסימה עשויה להיות ממום גנטי מולד כמו היעדר צינור זרע. תהליך זה שכיח בחולי מחלת ססטיק פיברוזיס (CF). התהליך יכול להתרחש כתוצאה מסיבוך לאחר ניתוח (כמו תיקון בקע או תסביב). לעתים ניתן לאבחן את החסימה לאחר תהליך זיהומי כמו הדבקה בחיידק כלמידיה.
ירידה בתפקוד המיני עשויה לגרום לבעיות בזקפה או בשפיכה. הסיבות כוללות את מחלת הסוכרת, בעיות נוירולוגיות הנובעות מפגיעה במערכת העצבים ההיקפית של הפין, תרופות שונות כמו תכשירים להפרעות קצב הלב (כגון דראלין) או בעיות פסיכולוגיות.
כל הבדיקות האפשריות
בדיקת נוזל הזרע היא הבדיקה החשובה ביותר שיש לבצע כדי להתחיל אבחון אצל זוג הסובל מבעית פוריות. בהערכת הזרע נבדקים שלושה גורמים: ספירה הבודקת את מספר תאי הזרע בפליטה, תנועתיות הבודקת את כושר ואחוז תאי הזרע שנעים קדימה, ומורפולוגיה שהיא צורת הראש והזנב של תא הזרע.
את הדגימה נותנים לאחר שלושה עד ארבעה ימים של התנזרות משפיכה, שכן בזרע שנאסף לאחר ימים רבים יותר של המנעות עלולה לגרום לתנועתיות נמוכה יותר. את נוזל הזרע יש לבדוק תוך 45 דקות מהאיסוף, שאחרת התוצאה עלולה להיות מעוותת ומטעה.
בדרך כלל לא נהוג לבצע בדיקה הורמונלית, אלא אם ריכוז הזרע נמוך במיוחד. בהערכה ההורמונלית בודקים את רמת ההורמונים FSH, LH וטסטסוטרון. רמות גבוהות מאוד של FSH ו-LH מצביעות על בעיה ביכולת יצור הזרע באשך. בעיה זו אינה ניתנת לטיפול, מאחר שהאשכים איבדו למעשה את יכולתם ליצר זרע.
בדיקה לאחר משגל מעריכה את איכות ריר צוואר הרחם בזמן הביוץ ויכולת תאי הזרע לנוע בו. בבדיקה משתמשים במיקרוסקופ לבחון דגימה של רירית צוואר הרחם משעתיים עד שמונה שעות לאחר השפיכה. בדיקה זו היא בעלת ערך מוסף קטן בהשוואה למידע המתקבל מבדיקת זרע רגילה. נהוג לבצע בדיקה זו רק במקרים מיוחדים, כמו במקרה של טעמים הלכתיים או קושי באוננות.
במקרים בהם קיימת שפיכה ללא נוכחות תאי זרע בזרמה, ניתן לנסות לאתר נוכחות תאי זרע בשתן. במקרים הללו קיימת לרוב היסטוריה רפואית, התומכת בפגיעה עצבית או מכנית בצינוריות מעבר הזרע.
נוגדנים עצמיים נגד תאי הזרע של הגבר הם לעתים ההסבר היחיד האפשרי לאי-פוריות אצל הגבר. נוגדנים אלה - מולקולות חלבון הנוצרות על-ידי מערכת החיסון של הגוף, נפוצים אצל גברים שעברו כריתה של צינור הזרע או ניתוח באברי המין. הנוגדנים נקשרים לראש תא הזרע או לזנבו ומפריעים להפריה. הבדיקה הטובה ביותר נקראת מבחן צימות זרע והיא מגלה נוגדנים הצמודים לפני השטח של הזרע.
גברים שאין להם כלל שפיכת זרע אבל רמת ההורמונים אצלם תקינה, מופנים לביצוע ביופסיה של האשך כדי לבדוק הימצאות זרע. הליך זה הוא חשוב מאחר שניתן כיום לשאוב זרע ישירות מהאשכים ולהשתמש בו בהפריית מבחנה (IVF), באמצעות הזרקת זרע ישירות לנוזל הביצית תהליך הנקרא מיקרו-מניפולציה (ICSI).
בדיקת אולטרסאונד טרנס-רקטלית או של שק האשכים היא כיום הדרך הטובה ביותר לבדוק את שלפוחיות הזרע וצינוריות השפיכה. במקרים שבהן קיימת חסימה, ניתן לזהות הרחבה של הצינוריות באזור שלפני החסימה. הבדיקה עוזרת להעריך גם נוכחות דליות באשכים (וריקוצלה) שלא נצפו בבדיקה גופנית.
מחקרים עדכניים מראים כי באחוז מסוים מהגברים הסובלים מספירת זרע נמוכה ביותר או מהעדר תאי זרע, קיימת הפרעה גנטית. ההפרעות הכרומוזומליות השכיחות הינם תסמונת קליינפלטר, שבה קיימים שני כרומוזומי X במקום אחד (XXY במקום XY). הפרעות נוספות שכיחות הינם במבנה של כרומוזום המין Y. נמצא כי מקטע ספציפי האחראי על ייצור תאי הזרע חסר (DAZ). מחלה גנטית נוספות הגורמות לאי פוריות היא סיסטיק פיברוזיס (CF), אשר בה קיים חסר חלקי או שלם בבלוטת יותרת האשך. כך נוצר אי-פריון חסימתי והיעדר תאי זרע בנוזל הזרמה.
כל הטיפולים האפשריים
סוג הטיפול באי-פוריות הגבר נקבע על פי הסיבה לה. למרבה הצער, רוב הטיפולים המוצעים לגברים הסובלים מספירה או תנועתיות נמוכה של זרע אינם
מועילים במיוחד, פרט להפריית מבחנה באמצעות הזרקת זרע לתוך נוזל הביצית (ICSI).
ניתוח וריקוצלה: מטרת הטיפול היא לטפל בוורידים המורחבים של האשך. ניתן לטפל בבעיה זו בניתוח שבו קושרים את הוורידים המורחבים או חוסמים את הוורידים המורחבים (אמבוליזציה). כשליש מהזוגות הבוחרים בטיפול זה יהרו ספונטנית לאחר כשנה ממועד הניתוח.
טיפול הורמונלי: גברים הסובלים מהפרעה בהפרשות הורמונים של יותרת המוח שגורמים לאשכים ליצר זרע, יכולים לקבל תוספים של הורמונים. הטיפול ההורמונלי מצליח, במקרים רבים, לפתור את בעיית אי הפוריות. הורמונים אלה דומים להורמונים שלוקחות נשים שעוברות טיפולי הפריית מבחנה או גירוי של השחלות.
ניתוח: נועד ליטול זרעונים מתוך חלקי האשך במקרה של חסימה בהעברת הזרע. הוא מצליח לתקן בעיית אי פוריות לעתים רחוקות. קיימות מספר גישות לניתוח כזה, הכוללות פתיחת בלוטת יותרת האשך ושאיבת תאי זרע, שאיבת זרע מהאשך עצמו, מצינוריות האשך או ניתוח בו פותחים את האשך בניתוח ונוטלים רקמה מהאשך לאיתור תאי זרע צעירים או בוגרים.
הזרעה תוך-רחמית (IUI): מבוצעת במקרים של אי-תפקוד מיני או של שפיכה נסוגה או במקרים שבהם קיימת בעיה בתזמון המשגל. מומלץ שלא לבצע הזרעה תוך-רחמית כאשר ספירת הזרע או התנועה שלו נמוכים מאוד. עם זאת, יש לבצע את ההזרעה במהלך מחזורי הטיפול, כשהאישה נוטלת תרופות לגרימת ביוץ, על מנת לשפר את תזמון הכנסת הזרע ולוודא שיתמקם במקום הנכון.
טיפול אנטיביוטי: שפעת, דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן או זיהום אחר - כולם עלולים להשפיע על תאי הזרע ותפקודם. במקרה שמאובחן זיהום אצל הגבר, טיפול אנטיביוטי הוא לפעמים כל מה שצריך כדי לתקן בעיה זמנית בזרע.
הפריה חוץ גופית (IVF) והזרקת זרע אינטרה-ציטופלמית (ICSI): כשאיכות הזרע גרועה, או לחילופין בהפריה חוץ גופית רגילה לא הושגה הפריה, ניתן להשתמש בטכנולוגיה בה בוחרים תא זרע בודד המוחדר כולו אל תוך הביצית. השיטה מתבצעת באמצעות מיקרוסקופ ייחודי המבצע הגדלה של תאי הזרע עד פי 6,000. כך ניתן לאתר את תאי הזרע התקינים ביותר ולבצע את ההפריה. שיטה זו הפחיתה את שיעור ההפלות והגדילה כמובן לאין ערוך את שיעור הצלחת ההריונות.
רוצים לדבר על זה? כנסו לפורום פוריות הגבר
לפנייה לכתב/ת 
