קנדה: תמיכה בישראל תוביל לאנטישמיות?
ממשלתו השמרנית של סטיבן הרפר ידועה כתומכת נלהבת בישראל. מפלגות השמאל הקנדיות סבורות כי עמדה חד-צדדית עלולה לעורר תגובת-נגד ולכן היא מזיקה ליהודים במדינה
הממשלה השמרנית בקנדה עלולה לגרום לעלייה בגילויי האנטישמיות בשל תמיכתה הנחרצת בישראל. כך טוענים בכירים באופוזיציה באוטווה. הם מאשימים את ראש הממשלה, סטיבן הרפר, בעמדה חד-צדדית ובפירוש המצב במזרח התיכון במונחים של "שחור ולבן".
חברת הפרלמנט מהאופוזיציה אניטה נוויל, הנחשבת אף היא לתומכת ישראל, אמרה כי היא חוששת שהממשלה חוטאת למטרה בתמיכתה בירושלים, ועלולה לעורר תגובת-נגד מצד אזרחי קנדה. בין היתר הצביעה ממשלת הרפר על החלטה להפסיק את המימון לארגון הנוצרי "קיירוס" בשל ביקורתו על ישראל.
"אני מעריכה את התמיכה שמקבלת הקהילה היהודית ואני תומכת ללא סייגים בישראל", אמרה נוויל לעיתון "גלוב אנד מייל", היוצא לאור בקנדה. "אולם ברגע שהם מפרשים את הכל במונחים של 'שחור ולבן', הם תוקעים טריז בין האנשים. הם גם גורמים לאנשים, התומכים בישראל מאז ומעולם, לפקפק בעמדתם, במיוחד אחרי הפסקת המימון ל'קיירוס'. וזה יוצר רתיעה".
נוויל העלתה את הנושא בפגישה שקיימו מחוקקים ואשר עסקה בהצעת חוק נגד גילויי אנטישמיות. היא אמרה לשר ההגירה, ג'ייסון קני, שכמה מהחלטות הממשלה לטובת הממשלה עלולות "להוביל לתגובה אנטישמית".
השר קני, מצדו, התעקש שממשלת הרפר לא תהסס לפעול נגד ארגונים המלבים שנאה, כלשונו. השר הוסיף כי הוא גאה בכך שמשרדו לא יספק כסף ל"קיירוס", שניסה לקדם חרם על ישראל. "אני קיבלתי רק שבחים על מאמציה של קנדה להתמודד עם הנושאים הקשים האלה ולא לטאטא אותם מתחת לשטיח", אמר קני.
אצבע מאשימה כלפי היהודים
אולם חברת הפרלמנט לא השתכנעה ואמרה שהיא חוששת שאנשים ייראו כיצד ארגון "קיירוס" עושה עבודה טובה בקנדה. לכן, טענה נוויל, הם עלולים להפנות אצבע מאשימה כלפי הקהילה היהודית במדינה בשל הפסקת המימון.
ראש הממשלה הקנדי נודע ביחסו החם לישראל, ובמהלך מלחמת לבנון השנייה אף הביע תמיכה בפעילות צה"ל נגד חיזבאללה. בשל כך הוא ספג
ביקורת קשה מצד רבים בפוליטיקה הקנדית, בעיקר בצדה השמאלי של המפה, הסבורים כי הוא נקט עמדה חד-צדדית מובהקת לטובת ישראל.
בנאום שנשא בקיץ האחרון אמר סטיבן הרפר כי ממשלתו לא תרתע מפעילותה למען ישראל גם במחיר של פגיעה בפופולריות שלה. המנהיג השמרן גם הבטיח לקדם חוק שיאפשר ל"נפגעי טרור ונפגעי פשעי שנאה, לתבוע את המבצעים גם מחוץ לגבולות המדינה". פירושו של דבר, שנפגעי אנטישמיות ברחבי העולם יוכלו לתבוע את מבצעי הפשע בבתי משפט קנדיים.
לפנייה לכתב/ת 
