שתף קטע נבחר

 

וושינגטון קפואה: "פינוי השלג הוא מלחמה אבודה"

סופת השלג הקיצונית העניקה לתושבי החוף המזרחי חופש בלתי צפוי מהעבודה ומהלימודים. אבל אחרי כמעט שבוע של מצור, מדפים מתרוקנים בחנויות, ומלחמה סזיפית בערימות השלג - ספק אם יש עוד מי שמחייך. יצחק בן-חורין מסמן איקס נוסף בטבלת הייאוש ומתפלל שהעץ לא יקרוס על הגג

השלג יורד עכשיו באלכסון במהירות של 80 קמ"ש, אני יושב בבית ומתפלל שאיזה עץ לא יקרוס על הגג, העמוס לעייפה בשלג. אם כבר, שייפול על חוטי החשמל וינתק לנו את הזרם. עם זה נוכל לחיות. קפואים, אבל חיים. מהחלון לא רואים אפילו למרחק של עשרה מטר. הבית של השכנים ממול מסתתר אי שם מעבר לההרי השלג, שנערמו בסופת השלגים הראשונה שפקדה את וושינגטון בסוף השבוע.

 

כעת אנחנו בעיצומה של מתקפת השלג השניה, שהיא אכזרית ומסוכנת מקודמתה. ראש העיר בולטימור הסמוכה, סטפני רולינגס-בלייק, חתמה על צו חירום האוסר על תושבים לצאת לרחובות. אצלנו ההוראה הזו בינתיים בגדר המלצה, אבל מושל מרילנד הורה לעובדיו להפסיק לנקות את צירי התנועה החשובים עד שהסופה תחלוף.


"נמאס כבר לפנות את השלג, זו מלחמה אבודה" (צילום: רונה בן-חורין)

 

צריך לצאת לפנות את הכניסה לבית ואת המכונית מהשלג, ובינתיים בטלוויזיה מתראיין רופא שמספר על מקרי מוות של אזרחים שניסו לפנות שלג וחטפו התקף לב. מי צריך להעמיד את הרופאים במבחן, כששום אמבולנס לא יכול להתקרב כלל לשכונה.

 

נגמרו המילים, חברים. בצילומים השלג נראה חביב למדי ויש גם מי שמטריחים עצמם לנסוע מרחקים גדולים כדי לחוות אותו. אבל אחרי סופת השלגים של סוף השבוע והמצור מאז יום שישי, הגעתי למסקנה שכיף לנסוע לבקר את השלג במקומו הטבעי, אבל הרבה פחות נעים כשהוא בא לבקר אצלך בבית ולא רוצה לעזוב.

 

אחרי מצור של יומיים, הגיע טרקטורון לפלס דרך ולחלץ את המכוניות בשכונה. כבר התחלנו לשמוח, אבל אז הודיעו בחדשות שהנה מתקרבת עוד סופה. זה כבר לא צחוק. כשיצאתי מהשכונה הנצורה בדרך לסופרמרקט כדי להצטייד במזון לסיבוב הבא, גיליתי שאין יותר לאן לדחוף את השלג. הוא נערם לגובה עצום והמעבר כמעט שאינו קיים.


"התושבים כאן לא רגילים לסבול, הם הבינו את העניין" (צילום: רונה בן-חורין)

 

בסופרמרקט המדפים כמעט ריקים. אזרחים עם מבטים עייפים הסתובבו ביניהם ומשכו לעגלה כדי לקחת את מה שנותר. נמאס להם כבר מכל העניין הזה של השלג. זו אמריקה, המעצמה הגדולה בעולם, התושבים כאן לא רגילים לסבול. הם הבינו את העניין. אהבו להיות שותפים לעשיית היסטוריה, עכשיו הסטטיקטיקה מעניינת אותם כשלג דאשתקד.

 

נמאס להם מהילדים בבית ששכחו כבר מתי היתה הפעם האחרונה שיצאו לבית ספר או לגן.

נשבר גם מעבודת פינוי השלג הסיזיפית. זוהי מלחמה אבודה. זה נראה יותר כמו מלחמת הצפון והדרום. אנחנו הדרום. עוד סופה כזו ובוושינגטון מרימים דגל לבן ונכנעים.

 

לאן בדיוק הולכים לסלק את השלג? בלילה חלמתי שעכשיו נהיה תקועים עם המכוניות עד להפשרת השלגים באביב. בבוקר הודיעו בטלוויזיה שוונקובר, שבה תתחיל אולימפיאדת החורף ביום ששי, דווקא משוועת לשלג. יאללה שיבואו ויקחו, הכל בחינם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בולטימור. עיר בעוצר
צילום: AP
נלחמים בשלג, וושינגטון
צילום: AFP
מומלצים