שתף קטע נבחר
צילום: index open

קלי קלוטו

טפטוף האלבומים החדשים של ינואר הפך בפברואר למבול, שעושה חשק לנסות לזכות בפיס ולהישאר בבית להאזין להם. גיא חג'ג' בחר כמה אופציות טובות במיוחד לחלוק איתכם

אני שונא חורף, אבל מת על פברואר. לא ברור לי מהם המהלכים שמניעים את זה, אבל בכל שנה ינואר מוקדש להתאוששות מסיכומי השנה החולפת (הפעם היה קשה במיוחד להתאושש גם מסיכומי העשור), ובפברואר הופך פתאום טפטוף האלבומים החדשים והמסקרנים למבול ממש.

 

אמנים חדשים ומרתקים, הפתעות נהדרות ובכלל, עומס אדיר של מוזיקה חדשה שרק עושה חשק לרוץ למלא לוטו, כדי שלא נצטרך לעבוד ונוכל כל היום רק להאזין לה. השיט הנינוח באוקיינוס המוזיקה האינסופי הופך להיסחפות פראית למערבולות ענק.

 

אלה כמה מהאיים המוזיקליים הנפלאים שמצאתי השבוע בדרך.

 

קליפ השבוע

כשיצא האלבום של The Long Lost בשנה שעברה, לא הספקתי להתייחס אליו כאן. מדובר בצמד שהם גם זוג נשוי, לורה דרלינגטון ובעלה אלפרד, הלא הוא דדלוס, שביקר כאן לפני שנה וחצי והעיף לנוכחים בסט שלו ב"בלוק" בתל אביב את המכסה.

 

עכשיו נמצאה לי הזדמנות להתייחס לצמד, עת נתקלתי בקליפ היפהפה, השקט והמהפנט ל-"Colour", שיר שקט ומהפנט בפני עצמו.


"לונג לוסט". מימין, מיודענו דדלוס

 

זה קליפ יוצא דופן. הוא מגיע עם הקדמה ארוכה ומקסימה בת שתי דקות שלמות, לפני שמתחיל השיר, שמוקלט כאן בהופעה חיה. חברי הלהקה נראים כאילו הגיעו מהמאה ה-19, והשיר מנוגן רק על גיטרת בס (ללא סריגים) ומסור. אבל הצילומים האיטיים הולמים היטב את קצב השיר, ובסופו אין ברירה אלא לרוץ ולחפש עוד קצת מהצמד הנפלא הזה.

 

ארוחת החינם של השבוע

כמה חיכינו (שבע שנים) וכמה ציפינו (המון!) לאלבום החדש של מאסיב אטאק, ובסוף ההמתנה השתלמה, ובגדול. בניגוד לדעתו המלומדת של עמיתי עמי פרידמן, Heligoland, האלבום החדש, כל כך טוב, שהתגובה הכי הגיונית לסיומו היא השמעה חוזרת.

 

בניגוד לאלבומיהם הראשונים, האלבום החדש של מאסיב אטאק לא מתבסס על דגימות משירי אחרים, ובכך מתקרב יותר ל-UNKLE האחרון, שלא לומר עוקף אותו בסיבוב. עם נבחרת אורחים כמו דיימון אלברן, מרטינה טופלי בירד, טונדה אדבימפה (מ-TV on the Radio), גאי גארווי (Elbow), הופ סנדובל (Mazzy Star) וחברם הוותיק הוראס אנדי, למאסיב אטאק קשה להיכשל. שימו אוזן.

 

אמן השבוע

לפעמים האוזן תרה אחר צלילים חדשים, מבקשת להרחיב את הטווח המוזיקלי הקבוע ולתבל אותו במקצבים, רעשים וסולמות שלא שמעה קודם. ולפעמים זה לא משנה אם שמענו את תערובת הקאנטרי-פולק-רוק הזו כבר מיליון פעם, המילים טובות והשירים סוחפים, וזה מה שחשוב.

 

בכל מקרה, זה מה שחשוב במקרה של אדם ארקוראג'י, זמר אמריקאי אקוסטי שהקול הנהדר שלו מוביל שירים קלים מאוד לעיכול, אבל כאלה שנשארים איתך בלב ולא נמוגים בסוף האקורד האחרון.

 

מצאתם גם אתם אלבום, אמן או קליפ חדש שתפסו אתכם חזק באוזן? ספרו לנו בתגובות, אנחנו מבטיחים להאזין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאסיב אטאק. קשה להיכשל
צילום: Warren du Preez & Nick Thornton Jones
לאתר ההטבות
מומלצים