טוסו ח"כים טוסו
בהחלט, שיטוסו במחלקת עסקים. אם כבר רודפים אחרי הכבוד, לפחות שיעשו זאת בתנאים של פינוק
שנות ה-60, דירה קטנטונת
ובה פינת אוכל, בקושי פינונת
כאן יאכלו בני הבית את לחם יומם
סועדים בנחת, משיחים לפי תומם
אבא, אמא, שלושה ילדים
על שולחן קטן שכרעיו מרקדים
נסמך אל הקיר, לא ראש לא זנב,
לא תכיר בין הכיסא האחד לשכניו.
בפינה דחוק האב, ילדיו שתילי זיתים
מבסוט מהחיים, וגם הם מבסוטים.
ורק בת הזקונים (ניג'סית קטנה)
כל יום יש לה מרמור ותלונה:
"הרי אבא שלנו הוא ראש השבט
בראש השולחן הוא חייב לשבת.
זה לא פייר שלא עושים לו כבוד
והפירה נורא טעים. אפשר ב'קשה עוד?"
ואבא החכם עונה לה בחיוך:
"האדם עושה את המקום, לא הפוך
אז הרגיעי ילדתי את זעמך הקדוש
במקום בו אני יושב – שמה הראש".
והנה אבא שלי מגן עדן שם מנוחתו
שולח אלינו גם היום את משנתו:
"טוסו ח"כים טוסו במחלקת עסקים,
קבלו שם כבוד, קבלו גם פינוקים.
את כניסתכם לתיירים הייתי מונע
כי אינכם מספיק גדולים – כדי להצטנע".
נילי אושרוב, עורכת וכותבת, שותפה ב"אפעס" - המדור הסאטירי של ידיעות אחרונות
כל המקאמות באתר של נינה
לפנייה לכתב/ת 
