אהביני או עזביני כבר
סינטרה ודילן, אמינם וסטיבי וונדר. לכל הגדולים יש לפחות שיר פרידה מוצלח אחד. עם פרוס חג האהבה המיובא, שרון מולדאבי מציג 12 דוגמאות יפות במיוחד
חגם של שירי האהבה הישראליים הוא כמובן ט"ו באב. אבל לקראת התאריך המיובא והממוסחר הקרב, יומו של סיינט ולנטיין, בחרתי בדוגמאות לתריסר כותבי פופ שהתמודדו דווקא עם פניה הרבות של הפרידה. מסטיבי וונדר לאמינם, ממיק ג'אגר לקניה ווסט ומשינייד או'קונור עד גוון סטפאני.
או'קונור. הדמעה הכי מפורסמת בפופ (מתוך הקליפ)
פול סיימון כתב פעם על לפחות 50 דרכים להיפרד, ומוזיקת הפופ הרי מלאה אינסוף שירים שנכתבו לפני, בעקבות ולליווי פרידות, שלא נדע...
ההמנון על העיוורון: The Platters - Smoke Gets In Your Eyes
ב-1939 כתב ג'רום קרן את אחד הלחנים הכי יפים בתולדות הפופ, אבל אוטו הארבאך אפילו העפיל גבוה ממנו עם המילים. האהוב הנכזב מגלה שכל המזהירים צדקו, ושהעשן בעיניו, שבתחילה היתמר מהלב הבוער, מגיע משרידי המדורה שכבר כבתה.
בזכות צנעת הדמעות: Dionne Warwick - Walk On By
עוד אחד מצמדי הכותבים המובילים בפופ האמריקני. ברט בכרך הלחין למופת מנגינה של כמיהה וגעגוע, והאל דיוויד הצמיד לה, בהברקה נהדרת, את התחינה של האהובה הנעזבת לאפשר לה אבלות פרטית, הרחק מהמבט הכה מכאיב בעיניו של מי שעזב אותה.
האצילות מחייבת: Frank Sinatra - How Insensitive
ויניסיוס דה מורייס ואנטוניו קרלוס ז'ובים, שכתבו והלחינו, תוהים האם בכל זאת הדובר בשיר היה יכול להקל במשהו על בת זוגו, במקום להישאר כל כך קר אחרי ששאלה ושענה לה ש"סיפור האהבה נגמר".
כמעט מכתב פיטורין מנומס עם המלצה: Carole King - It's Too Late
"משהו מת ואני לא יכולה להסתיר או לזייף את זה". אבל במקביל, אני כן יכולה גם להכיר בזמנים היפים שהיו לנו, ולהגיד לך תודה, ולאחל לך את כל הטוב שאפשר. ואתה בטח מרגיש אותו הדבר. זו היתה הפעם האחרונה בה התמלילן ג'רי גופין נכח בשיר של אשתו, בראשית שנות השבעים, אחרי שכתבו יחד כמה מהלהיטים הכי נהדרים של העשור הקודם, כמו "Will You Still Love Me Tomorrow" ו-"You Make Me Feel) Like A Natural Woman)".
כשג'אנקי זורק אותך: The Rolling Stones - Dead Flowers
מיק ג'אגר אלוף בכתיבת שירים מתוך נקודת ראותן של דמויות שונות, מה שהעצים, בצדק , את הדימוי הציבורי שלו. הוא הואשם המון פעמים בשנאת נשים בגלל האומץ, הכנות והיכולת שלו, בכתיבה לאו דווקא אישית-מתוודה, לבטא גם את הרגשות הקשים, הבוטים והמוסתרים ביותר. בשיר הזה הוא סונט באקסית בעלת שיגעון גדלות, מציע לה לבוא ולבקר אותו עם הבחורה החדשה, הכפית והמחט במרתף, ובסוף מבטיח שלא ישכח להניח שושנים על קברה.
שיא השנאה: Bob Dylan - Idiot Wind
שיר שהוליד תלי שמועות ופרשנויות וניתוחים, ולקוח מתוך יצירת המופת של דילן, "Blood on the Tracks", אותו נהוג לתאר כאלבום הפרידה שלו מזוגתו שרה ליאונדס.
גם בלי לדעת מאום על הרקע, אי אפשר להחמיץ את רשפי העלבון, הזעף, החמיצות, הגועל והשילוב הקטלני בין פגיעה לבין רגשי נחיתות, שגורם לדילן פשוט להקיא על הנמענת בשיר. הוא מסיים, כמה ענק, בלשון רבים: "אנחנו אידיוטים, בייבי", מה שכמובן רק עושה את הבעת והקזת הרגשות שלו לעוד יותר שלמה, מלאה ואנושית.
על חורבות בית האהבה: Abba - Knowing Me, Knowing You
כרונולוגית, הוא נכתב עוד טרם הגירושין של בני ואניפריד, ביורן ואנייטה, אבל הלהיט האדיר הזה של אבבא מדבר מבין הקירות הריקים של הבית בו היו אמורים לשחק הילדים. הלחן המושלם וריף הגיטרה העילאי סוחפים וגורמים לפרידה הזו להישמע כמו אושר צרוף.
על החשד המתגנב ללב ברגע שלפני: Stevie Wonder - Lately
הקסם שבאובדן: Sinead O'Connor - Nothing Compares To You
זה כמובן פרינס שכתב והלחין בכזו דייקנות את האין-אונים, ההתמכרות להתאבלות, אי היכולת להניח להולך, את הבדידות, את אי היכולת לעכל את הנטישה ואת הרצון העיקש לנסות ולחזור. וזו כמובן שינייד אוקונור, שגרמה לעולם להזיל איתה את הדמעה הכי מפורסמת בפופ.
אל תסביר כל דבר: No Doubt - Don't Speak
גוון סטפאני ונגן הבס בלהקתה, טוני קאנאל, היו בני זוג ואז נפרדו, והשיר הזה, הלקוח ממחזור קינותיה על רמץ גחלי אהבתם, הביא להם את ההצלחה המסחרית הגדולה. בפזמון הכה מעורר הזדהות, סטפאני מבקשת ממנו לחסוך ממנה את הפרטים והניתוחים שלו, כי הם רק מוסיפים לה לכאב.
הבעל הנבגד מערב את הילדה: Eminem - Kim
אמינם מצטיין, כהרגלו, כשהוא מעלה מחזה על המשפחה הלא-מתפקדת האמריקנית, ומגייס את בתו ואשתו לעלילה. בשיר הזה, הבעל הנבגד מתפוצץ על אשתו מול בתם הקטנה, נפרד ממנה על רקע חרחורי חניקתה ומבטיח שבקרוב תמצא עצמה בתא המטען של המכונית. מאוד אלים, מאוד מפחיד, היסטרי ומצמרר. כתיבה ובימוי מושלמים של אמינם.
איך את עושה לי את זה? Kanye West - Heartless
לא ברור מהשיר מה הוא בכלל מצא בה ולמה עדיין אכפת לו ממנה. אבל ברור לגמרי שווסט פשוט לא מאמין שהיא יכלה לגרום לכאלו דיבורים סביבו, ולהסתובב עם בחור אחר, ולהיות כולה רוע, וללכלך עליו. ועכשיו היא עוד רוצה לחזור. טקסט מאוד לא מורכב ודי מתיילד, אבל ווסט מדווח בו בכנות היישר מזירת האגו הפגוע.
לפנייה לכתב/ת 
