העליון ביטל סעיף בחוק: דיון במעצר רק עם החשוד

בעיצומו של מהלך בכנסת, שנועד לשלול מבית המשפט העליון את האפשרות לבטל חוקים - עושה זאת בית המשפט שוב. שלושה חודשים אחרי ביטול חוק הכלא הפרטי, בצעד נדיר ודרמטי, קבעו היום (ה') תשעה שופטי העליון כי יש לבטל סעיף חוק נוסף. הפעם מדובר בסעיף בחוק סדר הדין הפלילי, המתיר לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, גם בהיעדרו. השופטים קבעו כי הסעיף פוגע באופן בלתי מידתי בזכותו של העצור להיות נוכח בהליכי מעצרו, ובשל כך עומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוקים קודמים שביטל בית המשפט העליון:

• 2002 - ביטול החוק שהסדיר את הפעלת ערוץ 7
• 2006 - ביטול התיקון לחוק הנזיקין, שמנע פיצוי מתושבי השטחים
• 2009 - ביטול חוק הכלא הפרטי
  

תשעת שופטי ההרכב דנו בעתירה לאחר שעורכי הדין דוד הלוי ורשאד זועבי מהסנגוריה הציבורית בירושלים ערערו לעליון על ההחלטה לקיים שלא בנוכחות לקוח שלהם דיון בהארכת מעצרו,

לאחר שנחשד בעבירה של חברות בהתאגדות בלתי חוקית.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב את פסק הדין, קבע כי הזכות של נאשם להיות נוכח במשפטו היא "מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד".

"ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים נעלמים, אלא בפרטים נוכחים", כתב השופט ריבלין. "הדברים יפים במיוחד להליך המעצר שכרוך בפגיעה קשה בזכויות החשוד ומחייב הקפדה על הליך הוגן ועל ביקורת שיפוטית אפקטיבית".

עוד קבע השופט ריבלין כי הסעיף בחוק שנועד לשפר את יכולתם של גורמי האכיפה לבצע חקירה מהירה, רציפה ויעילה בתחום עבירות הביטחון היא ראויה, אך האמצעי לקיים אותו אינו מידתי - כיוון שהסעיף פוגע פגיעה קשה בזכות להליך הוגן.

יימצא פתרון משפטי למצבי "פצצה מתקתקת"

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים איילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן - הצטרפו לדברי ריבלין בפסק הדין. הנשיאה ביניש הוסיפה כי ייתכנו מצבים חריגים ונדירים שבהם הימנעות מהבאת העצור נדרשת לשם מניעת סיכון מיידי, כדוגמת מקרים של "פצצה מתקתקת" - אך ניתן למצוא למצבים אלה פתרון משפטי.

גם השופטת ארבל הדגישה בדבריה כי למרות הקשיים הייחודיים בחקירת חשודים בעבירות ביטחון, אין בהם כדי להצדיק פגיעה בזכויות הנחקרים. השופטת פרוקצ'יה כתבה בדבריה: "עריכת משפט צדק לאדם נמנית על אבני היסוד של המשטר החוקתי, במיוחד כך הדבר כאשר ההליך השיפוטי עשוי להביא להגבלת חירותו של האדם.

פגיעה בערך זה של משפט צדק נוגעת בגרעין העמוק ביותר של זכות האדם לחירות, זכות הניצבת בראש מדרג זכויות האדם".

יוצאת דופן הייתה השופטת מרים נאור, שאמנם הצטרפה לקביעת חבריה כי הסעיף אינו עומד בתנאי חוק היסוד, אך סברה כי יש להשעות את ביטול הסעיף לתקופה של שישה חודשים, כדי לאפשר למחוקק לקבוע גבולות צרים יותר לאפשרות של דיון שלא בנוכחות העצור. אולם דעתה לא התקבלה.

בתגובה לפסק הדין אמר ל-ynet עו"ד יואב ספיר, סגן הסנגורית הציבורית הארצית: "הסנגוריה הציבורית מברכת על פסק הדין שקיבל את טענותינו. פסק הדין מכיר בחשיבותה של הזכות להיות נוכח בדיון וקובע חד משמעית שהליך ללא נוכחות שמצטרפת אליו גם האפשרות למנוע מפגש מעורך-הדין, הוא הליך שאיננו מקיים את המטרה החשובה שלשמו נוצר - והיא: ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הליכי המעצר".