בדקנו: המכונה של גוגל שעושה באז

לגוגל יש מכונה שעושה באז. ולמה שנצטרך מכונה שעושה באז? ממש כמו שנאמר המערכון הדי נבואי ואלגורי של הקומדי סטור מלפני כעשור וחצי - על מנת שנוכל לעשות באז. או לזמזם, אם תרצו.

במונחים של היום, נוכל לעדכן את העולם בהגיגים, תמונות, קטעי וידאו ואודיו - והכל בזמן אמת, עם אפשרות לקיים על זה אינספור דיונים.

למה שאנשים ירצו לעשות באז? "יש לזה דרישה בשוק", כפי שממשיכה ואומרת דמותו של המדען הצרפתי במערכון ההוא.

ואם נחזור לנמשל - פייסבוק מדווחת על 400 מיליון משתשמים רשומים, והמספר הזה ממשיך לצמוח. זאת נוסף לכל הרשתות החברתיות, ועכשיו גם גוגל נכנסת לעניין ופשוט דוחפת לנו את הרשת החברתית לפנים - תיבת המייל שאנחנו מבלים בה גם כך לא מעט זמן.

אך אמש (ה') ביצעה גוגל שינויים ועדכונים בשירות החדש. אנחנו מביאים לכם סקירה עדכנית שלו.

שהאחרון יכבה את הבאז

לא צריך להתחנן להזמנה, להירשם למשהו, ולא צריך להתקין שום דבר - פשוט להיכנס לג'ימייל. בצד העמוד, מתחת לדואר הנכנס, תמצאו בלון דיבור צבעוני עם המילה Buzz. אם עדיין אין לכם באזז, זה בטח יקרה תוך כמה ימים.

אם יש לכם, אבל היא מתחרה במספר העדכונים שלה רק מול תיבת הספאם והיא מציקה - אפשר לכבות מאוד בקלות.

גוללים את העמוד לתחתית תיבת המייל ומוצאים את הקישור "Turn off buzz" או "כבה את הבאז" בגירסה העברית. זהו. לא יציקו לכם, לא תציקו לאחרים. אך הבאז שלכם לא נמחק אם כבר הספקתם לעדכן - אפשר פשוט להדליק אותו בחזרה מאותו מקום.

אמור לי מי הם עוקבייך

בפעם הראשונה שנכנסים לבאז, הוא כבר קובע לכם רשימת "עוקבים" - אנשים שיראו את העדכונים שלכם, ו"נעקבים" - אנשים שאתם תראו את העדכונים שלהם באופן שוטף. מדובר באנשים שאתם מתכתבים איתם הכי הרבה אבל גם כאלה שהחלפתם איתם מייל או שניים, לפחות אצלנו.

זה נתפש כפלישה די מעצבנת לפרטיות. מי אתם שתקבעו מי החברים שלי? ואם אני מתכתב גם עם אנשים שאני פחות מחבב? בנוסף - אחרים יכולים לראות את הרשימות האלה ולהסיק מסקנות לגבי הקשרים שלנו והחברים שלנו, שאולי רצינו להסתיר את ההיכרות איתם (מעסיקים פוטנציאלים, למשל).

בשינויים שהכניסה גוגל לשירות ממש שעות לפני פרסום הסקירה הזו - אפשר להסתיר את הרשימה הזו מעיני העולם.

אך זה לא בלעדי לבאז. באופן דומה, גוגל קבעה מי יהיו החברים שלנו בגוגלטוק, כשתוכנת הצ'ט הזו הושקה. ברשתות חברתיות אחרות, אגב, מציעים לנו לעשות את זה באופן ידני - אם נכניס את הסיסמה של תיבות המייל שלנו, יסרקו הרשתות את המייל ויוסיפו לנו את כל החברים שהם מוצאים. 

מדי פעם מתקבלים עדכונים על העוקבים החדשים - אבל לא על כל אחד בנפרד, בדומה לרשתות האחרות. אתם יכולים פתאום למצוא את עצמכם עם עשרות עוקבים שאתם לא מכירים.

קישור לרשימת העוקבים/נעקבים נמצא בראש העמוד. מתוך הרשימות הללו אפשר גם לעקוב אחרי או להסיר אנשים אחרים ולחסום אותם מצפיה בבאזז שלכם. כאשר מגיעים לעשרות או מאות עוקבים ונעקבים, הרשימה נראית כפתרון לא מוצלח במיוחד.

ומה הם אתריך?

אז לא רק את החברים גוגל קובעת לנו - גם מה הם האתרים שלנו. הרשת החברתית החדשה מאפשרת לעדכן ישירות משירותים אחרים של גוגל - כמו פיקסה עם אלבומי התמונות, Reader המרכז את ערוצי התוכן שלנו, יוטיוב וסרטי הווידאו שלנו ועוד.

את חלקם הוא מוסיף לבד, ויעדכן מהם כאשר תעלו משהו. אמנם נשלחים רק דברים ציבוריים, אך יש מי שיעדיף לבחור בעצמו במה לעדכן את עשרות הקוראים בבת אחת, ומה להצניע.

בנוסף, גוגל הכניסה את אלבומי התמונות של פיקסה, ואת טוויטר - פשוט מכניסים את השם שלנו שלנו. כך שאפשר, לצייץ ולזמזם (או לבזבז) בו זמנית מתוך הטוויטר, ולחלוק את הגיגנו עם כל העולם, פרט לחברינו בפייסבוק, שלא מתחבר לבאז.

אם נחבר את הטוויטר גם לפייסבוק בנפרד - כל ציוץ שלנו יהפוך לצעקה מהדהדת ברשת שתשמע למרחקים. כל זאת בעולם אידאלי בו החיבור לטוויטר עובד בצורה מושלמת. כרגע עדיין נתקלנו בפספוסים.

70 הודעות - מה כבר קראתי?

תיקיית ה-Buzz היא כמו התיקיות האחרות שלנו במייל. מדי זמן מה יופיע לצד תיקית ה-Buzz מספר כלשהו.

מה משמעות המספר הזה? שילוב של הזמזומים החדשים, והתגובות לזמזומים קיימים. על עדכון חדש יקפוץ לסוף הרשימה. ככל שהמספר הזה יותר גדול כך גדל הסיכוי לבלבול, ונסיון להבין מה כבר קראנו ומה לא קראנו.

לחיצה על תיקית ה-Buzz פשוט תאפס את המספר הזה, גם אם מדובר ב-70 הודעות שלא הספקנו לעבור על כולן. שונה מאוד מהגישה למייל ול-Reader, שם יש הפרדה ברורה בין חומרים שנקראו לאלה שלא נקראו.

התרעות על תגובות לזמזומים שלכם יגיעו לתיבת הדואר הנכנס, שתשלח אתכם ישירות לזמזום. גם שם, צפו שתיבה תתחיל להתנפח בעדכוני סרק. כדאי יהיה לקבוע מסנן (ניתן לקביעה בקישור למעלה, "הגדרות") שישים הודעות באז בצד  - כדי להוריד מהעומס.

משכתבים את המציאות בבאז

גוגל מציגה מספר יתרונות בפרסום הזמזומים שחלקם קיימים בפייסבוק. קישורים מיוטיוב, קבצי MP3, אלבומי תמונות ואתרים לא יוצגו סתם כקישור. אנחנו נראה נגנים, תמונות שאפשר לדפדף בהן או תצוגה מוקדמת לאתר.

נוכל לערוך זמזומים שלנו, אם במקרה הייתה לנו שגיאת כתיב, או תגובות שכתבנו לזמומים. זאת במקום למחוק ולפרסם מחדש במקרה של שגיאה, ועל מנת לשמור על התגובות שכבר נכתבו. זה בקלות מאוד יצור משחקים משעשעים של חזרה בזמן, חיזוי העתיד ושכתוב המציאות. 

אפשר כמובן לאזכר אנשים עם סימן ה-@, לחבב או לא לחבב זמזום. השילוב עם ג'ימייל בולט בעוד מקום: פניה ישירה במייל או בצ'ט למזמזם מתוך הזמזום, ושוב - בתוך תיבת המייל בדפדפן. 

לזמזם או לכבות

לא מן הנמנע שנמשיך לראות את המוצר ממשיך להתפתח, בהתאם למשוב שגוגל תקבל מהגולשים - וכן בדמות יישומים חיצוניים שישתלבו עם הבאז ועם רשתות אחרות. למשל, חיבור היומן של גוגל עם הבאז יביא לתחרות ישירה מול האירועים של פייסבוק. המשמעות: יהיה מקום נוסף שבו נוכל להתחייב על Attending בהינף עכבר, ואז לא להגיע.

כך או אחרת, בליל העדכונים, אוסף החברים השרירותי וההגדרות שעדיין לא קל להסתדר איתן, הופכות את באז לפחות אטרקטיבי. מנגד, השילוב החלק והמידי עם ג'ימייל, וכמובן עם טלפונים סלולרים הוא נוח מאוד.

בלתי אפשר לחזות, בטח שבשלב כה מוקדם, אם הוא יצליח. אין לדעת אם הוא יהרוג או יפצע את פייסבוק וטוויטר. אחרי שמתגברים על עומס המידע שם, פשוט נוצר לנו עוד מקום, יחסית נוח להתעדכן ולעדכן. האם אנחנו צריכים אחד כזה? כל אחד יוכל לענות לעצמו מהר מאוד כמה הוא צמא למידע, ולהחליט אם לזמזם או לכבות.