פילוג בעלון השבת - בגלל עיסוק באקדמיה
"מכון מאיר", האחראי על התוכן בעלון הוותיק "באהבה ובאמונה", סירב לפרסם טור תורני העוסק באקדמיה. זה נגמר ב"פיצוץ" עם ההוצאה לאור, ובעלון חדש שנולד - "גילוי דעת"
העימות הדתי-חרד"לי מגיע לעלוני השבת: ל-ynet נודע כי מחלוקת אידיאולוגית חריפה בין מערכת "באהבה ובאמונה" הוותיק לבין המוציא לאור הסתיימה בפיצוץ, זאת לאחר ש"מכון מאיר", האחראי על תכניו, סירב לפרסם מאמר תורני העוסק באקדמיה – תחום הנחשב למוקצה בחוגי הר המור שעליהם הוא נמנה. העימות הקשה נגמר בפילוג, והחל מסוף שבוע זה יופיע בבתי הכנסת, לצד "באהבה ובאמונה", עלון חדש - "גילוי דעת" שמו, המתחייב לשמש במה לכל קשת הגוונים בציבור הדתי לאומי "מבלי להכשיר אחד בכדי לפסול את האחר". הפרשה מסעירה את תעשיית עלוני השבת, שבשנים האחרונות הפכו לז'אנר עיתונאי מוביל ומשפיע בציונות הדתית.
ב-15 שנות הופעת "באהבה ובאמונה" נתגלעו מחלוקות נקודתיות על התכנים בין המערכת – אנשי "מכון מאיר" (מרכז ללימודי יהדות והחזרה בתשובה בירושלים) – לבין המוציאה לאור - חברת "פרסומי ישראל". הקש ששבר את גב המו"ל היה סירובו של ראש המכון, הרב דב ביגון, לפרסם בעלון מאמר שכתב הרב פרופ' נריה גוטל, ראש המכללה לחינוך "אורות ישראל" באלקנה, על יתרונות וחסרונות השותפות בעולם האקדמיה.
ב"פרסומי ישראל" טענו כי הרשימה הותאמה בתוכן ובסגנון לערכי "מכון מאיר" וכי נדחתה אף שעברה כמה שינויים נוספים לבקשת המערכת – דבר המעלה חשד כי מדובר בפסילת אישית של הרב הכותב שאינה מקובלת עליהם. בעלי משרד הפרסום, ישראל גולדברג, החליט להפר את הוראת הרב ביגון ופרסם את המאמר למרות התנגדותו. בתגובה, הודיע "מכון מאיר" על הפסקת ההתקשרות עם המו"ל.
בשלב הבא החליט גולדברג לייסד עלון חדש - "גילוי דעת" - שיפנה לכלל הציבור הדתי-לאומי. כבר בגיליון הראשון, שיופץ מחר בבתי הכנסת, מופיעים מעל במה אחת הרבנים יעקב אריאל, חיים דרוקמן ודב ליאור, המייצגים תפיסות עולם שונות בציונות הדתית. בינתיים מחפשים "באהבה ובאמונה" מו"ל חדש וגם מי שיפיץ את עשרות אלפי העותקים. בתחילה שקלו להיעזר בתלמידי ובוגרי "מכון מאיר", אך לבסוף צורף לעת עתה העלון לשבועון הדתי "בשבע", המחולק בחינם.
גורמים המעורבים בפרשה טוענים כי ב"פרסומי ישראל" לחצו על שני מפיצי העלונים העיקריים – מקור ראשון וחברת אשדיר - שלא לעבוד עם "באהבה ובאמונה", אך הבעלים ישראל גולדברג מכחיש זאת וטוען כי רק ביקש מאחד מהם לעכב לתקופה קצרה את הפצת העלון המתחרה, אך מסיבות אחרות שלדבריו אינן קשורות לפרשה. בנוסף הוא טוען כי השם "באהבה ובאמונה" שייך לו וכי הרב דב ביגון מסרב לברר את הסוגיה המשפטית בפני בית דין רבני.
האם צריך לפסול רב-פרופסור?
הרב שלמה אבינר, מהכותבים הקבועים ב"באהבה ובאמונה", אמר ל-ynet בתגובה כי השם דווקא שייך לו, וכי הוא הגה אותו בשנת תשנ"ה. ככלל, אבינר אינו מתרגש מחילוקי הדעות בין העורך למו"ל ואומר כי הם טבעיים. "כשאני כותב ספר בעצמי אני חופשי אבל כשלמוציא לאור יש מגמה אחרת זה שונה", המחיש, "וגם בעלונים זה כך".על ההחלטה לא לפרסם את מאמרו של הרב פרופ' נריה גוטל: "אני אישית לא חושב שצריך לפסול אותו כרב. אני אוהב אותו ומכבד אותו והוא מוזמן מדי פעם לכנסים אצלנו בישיבה. אבל עלון שרואה עצמו כמחנך לא חייב להכניס כל דעה. עיתון חינוכי זה דבר אחד ובמה להצגת דעות זה דבר אחר. אני לא חושב שהיה צריך לעשות מזה מלחמה. לגיטימי שיש חילוקי דעות".
ישראל גולדברג מ"פרסומי ישראל" אמר ל-ynet: "השיטה הזו של פסילת אנשים ופסילת רבנים זה חמור ביותר. זו היום הרעה החולה של השופט את שופטיו. זה מתחיל מזה שבמרכז הרב פוסלים את הרב טאו מהר המור ולהפך, והכל שפיט. זה נורא ואיום. זה הזכיר לי את קמצא ובר קמצא, ועל זה חרב בית המקדש".
גולדברג הוסיף לטעון כי במשך שנים העלון נמצא בהפסדים כלכליים אך הוא המשיך להחזיק בו למען מכון מאיר והפצת תורתו, גם כאשר רבניו הטילו וטו על פרסום מאמרים שאינם לרוחם או מודעות פרסום לטיסות לחו"ל או כאלה שבהן מופיעים מחירים או תמונות נשים. "הם לא כיבדו את ההסכם שמצריך הודעה מוקדמת על הפסקת ההתקשרות וגם לא מוכנים לברר בבית דין למי שייך שם העלון", חתם המו"ל לשעבר, "כל אדם שפוחד מדיני שמים – טבעי שירצה לללבן את הסוגיה הזו".
