יו"ר הכנסת: להגדיר בחוק התמודדות מול העליון
אחרי שבית המשפט העליון שוב ביטל חוק שיצא ממשכן הכנסת, קראו הח"כים והעומד בראשם לשים קץ להתערבות השופטים
בכנסת לא אהבו בלשון המעטה את התערבות בית המשפט העליון בהחלטות המשכן. זמן קצר אחרי שהשופטים שוב ביטלו חוק - הפעם מדובר בסעיף בחוק סדר הדין הפלילי המתיר לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון בהיעדרו - אמרו היום (ה') ח"כים כי הכנסת צריכה להתעורר.
חוקים קודמים שביטל בית המשפט העליון:
- 2002 - ביטול החוק שהסדיר את הפעלת ערוץ 7
- 2006 - ביטול התיקון לחוק הנזיקין, שמנע פיצוי מתושבי השטחים
- 2009 - ביטול חוק הכלא הפרטי
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אמר כי "הכנסת הפקידה בידי בית המשפט העליון את היכולת לבטל חקיקה, מבלי שהשלימה תהליך זה ומבלי שהסדירה את סמכותה לפעול נוכח ביטול חקיקה. על כן, בהקדם האפשרי, יש לקדם מהלך חקיקתי שיגדיר את כיצד יכולה הכנסת להתמודד במקרים אלו".
ריבלין אינו היחיד שקורא - גם אם לא במישרין - לחוקק "חוק עוקף בג"ץ". ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי אמר כי החלטות בית המשפט העליון מסוג זה, "יעירו את הכנסת וישכנעו את המחוקקים להעביר חוק שישים קץ להתערבות בוטה זו". לאחרונה פורסמה ב-ynet יוזמה של 17 חברי כנסת למנוע מבג"ץ לבטל חוקים של הכנסת.
יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ, היה חריף עוד יותר. "בית המשפט העליון גורם למדינה נזקים בלתי הפיכים ואינו נושא באחריות לתוצאות פסיקותיו". יו"ר הקואליציה וסיעת הליכוד, ח"כ זאב אלקין, אמר כי הוא מצר על ההחלטה. "בגישתו האקטיביסטית ובניסיון להחליף בו זמנית גם את הרשות המחוקקת וגם את המבצעת, בג"ץ לא מותיר לכנסת ברירה אלא לפעול לחקיקת חוק ההתגברות של הכנסת על פסיקת בג"ץ".
מנגד, היה גם מי שתמך בשופטים. יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון, אמר כי ''לא יכול להיות שהרפלקס המותנה של חברי הכנסת, כולל היו''ר, לפסיקות בג"ץ יהיה צמצום סמכויותיו או חקיקת חוק עוקף בג"ץ, מבלי להתמודד עם תוכן ההחלטה. גם למאבק לגיטימי בטרור חייבים להיות גבולות והגבול שקבע בג"ץ ראוי".
בצעד נדיר ודרמטי קבעו תשעה שופטי העליון כי
יש לבטל סעיף בחוק סדר הדין הפלילי, המתיר לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, גם בהיעדרו. השופטים קבעו כי הסעיף פוגע באופן בלתי מידתי בזכותו של העצור להיות נוכח בהליכי מעצרו, ובשל כך עומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב את פסק הדין, קבע כי הזכות של נאשם להיות נוכח במשפטו היא "מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד".