המהפכה כבר כאן

לפני כשבועיים אמר שופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין (בראיון לרשת ב') "מי שרוצה לדון דין תורה רשאי לעשות כן גם כיום במסגרת חוק הבוררות אבל אני רוצה לראות כמה יעשו זאת...".

מעניין מה היה אומר כבוד השופט חשין לו היה יודע את העובדה הבאה: כבר שנים פועלים במדינת ישראל בתי דין לממונות שמטפלים באלפי תיקים בשנה. לכך נוספו בשנים האחרונות מספר מיזמים של הציונות הדתית בתחום, ובכלל זה רשת ארצית של בתי דין הדנים בסכסוכי ממון אזרחיים בלבד על פי דין התורה, מכוני מחקר העוסקים בכתיבת חוזים ע"פ ההלכה ובהפצתם בציבור, ועוד ועוד.

זוהי מהפכה של ממש. מהפכה זו אינה מחכה לשינויי החקיקה שהוצעו לאחרונה ע"י ח"כ הרב משה גפני ואינה ממתינה לאחרית הימים אליה מייחל גם כבוד השר נאמן, היא פשוט כבר כאן!

מניסיון אישי אני יכול לספר על כמה דוגמאות של תיקים:

1. תביעה כנגד חברת ענק בתחום הבניה.

2. תביעה של משרד עו"ד גדול כנגד לקוח.

3. תביעת נדל"ן מורכבת.

4. תביעות נזיקין.

5. תביעות בדיני עבודה.

בניגוד למקובל לחשוב, חלק גדול מהאנשים הפונים למערכת זו אינם אנשים דתיים אלא אנשים הנותנים אמון במערכת הדנה לפי קריטריונים ברורים ושאיפה עמוקה לעשיית צדק – על פי התורה. האנשים הפונים להתדיין בפני בתי הדין זוכים להתדיין לפני הרכב של שלשה דיינים מומחים בתחום המשפט האזרחי הפרטי ודנים בו על פי דין התורה. חלקם כבר הופיעו בפני בית הדין, הפסידו, וחזרו שוב בתיק נוסף.

בשום מערכת אחרת במדינת ישראל לא מטופלים תיקים במהירות בה הם מטופלים בבתי הדין לממונות – בדרך כלל לא יותר מחצי שנה - וזאת במקצועיות ובסבר פנים יפות. יש לציין כי למרות שבתי הדין מאפשרים לאדם להיות מיוצג ע"י עו"ד או טוען רבני, צורת השיפוט בבתי הדין אינה מחייבת את האדם להשתמש בעו"ד מה שמוזיל מאד את הוצאות המשפט ומנגיש את משפט התורה לכל אדם גם אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להיעזר בעו"ד.

יש לציין כי לא מדובר בשוליים סהרוריים של החברה ולא בציבור חרדי (שבדרך כלל מתדיין בבתי דין משל עצמו). מדובר בציבור הרחב: החילוני, הדתי והמסורתי, חובשי כיפה סרוגה ושאינם חובשי כיפה כלל, המגישים תיקים מורכבים יותר ומורכבים פחות. זוהי מהפכה של ממש אם כי בראשית דרכה.

בתי דין אלו פועלים במסגרת חוק הבוררות של מדינת ישראל המאפשר לכל שני בני אדם המעוניינים בכך לישב את הסכסוך שביניהם בפני בורר. לפסקי הדין תוקף מחייב כשל פסק בית משפט וניתן לגשת עם פסק הדין להוצאה לפועל ולממש שם את הפסק. כמובן שתיקונים כאלו ואחרים בחוק כמו שהציע כבוד השר יעקב נאמן בנאומו מלפני חודשיים עשויים לקדם את המהפכה אולם גם במסגרת החוק הקיים המהפכה כבר כאן!

בתי הדין של הציונות הדתית מתמודדים גם עם אתגרים הלכתיים. מערכת דיני

הראיות בבתי הדין מבוססת על דיני הראיות של המשפט העברי, המתחשבת בכל ראיה, ובכל עדות של כל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין או השקפת עולם ולעיתים משתמשת גם ביכולת לדון על פי אומד הדעת. באמצעות "הסכם בוררות" חכם שנערך בידי פוסקים ומשפטנים מהשורה הראשונה, פוסקים בתי הדין ע"פ השיטות שמחייבות לעיתים גם בנזקים עקיפים (המכונים "גרמא"), ומכירים במעמדן של חברות בע"מ. בתי הדין משתמשים בסמכותם גם לשם הגעה לפשרות בהסכמת הצדדים אך אינם מהססים מלפסוק את הדין במקום בו הדבר נדרש.

חשוב לציין כי למערכת בתי הדין הציוניים אמון מלא ביושרה ובהגינותה של מערכת המשפט הישראלית, ולזו ישנו אמון בבתי דין אלו, אמון שמתבטא בהפניית תיקים ממערכת בתי המשפט לבוררות בפני בתי הדין. גם בחזונה רואה מערכת בתי הדין את בתי המשפט ממשיכים לדון בדין הפלילי ובדין הציבורי, בעוד המשפט האזרחי הפרטי הכולל את מרבית התביעות האזרחיות במדינת ישראל הולך ופונה להתדיינות בפני בתי דין הדנים בצורה מקצועית על פי דין תורה.

מהפיכות גדולות מתחילות בצעד קטן. הצעד הראשון נעשה כבר מזמן, כעת הדברים כבר תופסים תאוצה בשילוב ידיים של דיינים מסורים ובעלי דין שרוצים מערכת משפט צודקת יותר, יעילה יותר, והכי חשוב – יהודית יותר.

הרב אורי סדן מנהל בית-הדין גוש דן ברשת ארץ חמדה - גזית