תתקשר 100 ותיענה - חזון רחוק?

בימים האחרונים פורסם כי השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ, הציע לניצב בדימוס מיקי לוי להתמנות למפכ"ל הבא של משטרת ישראל. מי יהיה המפכ"ל הבא, אינני יודע. אך לאיזו בשורה מצפה הציבור ממנו, הכל יודעים: הציבור כָּמֵהַּ למשטרה שתשרת אותו, שתגדיל את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון.

שני מקרים מהכרוניקה המשטרתית ממחישים זאת. במקרה הראשון, דיווח אזרח בשעה 02:00 לפנות בוקר, כי כשצפה ממרפסת ביתו לעבר המרכז המסחרי בשכונתו, זיהה רכב שחנה בכניסה לחנות ובית-מרקחת. כשהחל להישמע רעש של חיתוך אלומיניום, התקשר למוקד 100. הקריאה נרשמה במשטרה והובטח כי הנושא יטופל. בחלוף דקות התקשר האזרח בשנית למוקד, והתריע על קולות חיתוך וניפוץ בלוקים בחזית החנות. שוב הובטח לו כי הנושא בטיפול. לאחר כשבע דקות התקשר בשלישית למשטרה; נאמר לו כי לא אותרה קריאה קודמת בנוגע לאזור. בינתיים הסתלק הרכב עם שלל תרופות ותמרוקים מהחנות. בבדיקה מאוחרת התברר כי את שתי שיחות הטלפון הראשונות במוקד קיבלה שוטרת שח"מ (חיילת) חדשה, ובלתי מנוסה, שאינה שולטת היטב בשפה העברית, ואין לה הכשרה משטרתית. היא קיבלה את השיחות, אך מתוך בלבול וחוסר ידע לא נקטה בצעדים הנדרשים, ועל כן לא שוגרה ניידת באופן מיידי למקום.

המקרה השני ארע כשאשה ניסתה לטלפן מביתה לבני משפחתה בחו"ל. בטעות ובהיסח הדעת, במקום לחייג את הקידומת לשיחה הבינלאומית, חייגה למוקד החירום. כשקיבלה המוקדנית את השיחה, הזדהתה ושאלה במה תוכל לעזור, הבינה האשה כי טעתה במספר ומיד ניתקה את השיחה. כעבור מספר רגעים צלצלו מהמוקד לביתה ושאלוה אם הכל כשורה. מיודעתנו הסבירה למוקדנית כי אכן היא זו שהתקשרה למוקד בטעות, והבהירה כי הכל כשורה אצלה. לא חלפו אלא 10 דקות, וניידת הגיעה לביתה. השוטר שצלצל בדלת אמר כי מבית זה יצאה שיחה למוקד החירום, שיחה שהתנתקה כעבור רגע; וכי אמנם התקשרו מהמוקד לוודא כי הכל כשורה, אך ליתר ביטחון הוא מבקש לבדוק את הבית, אם אין מדובר באירוע אלים. האשה כמובן הניחה לשוטר לסרוק את הבית, ובסיומה הוא הודה לה בחום והמשיך לדרכו.

למרבה הצער מקרים אלה אינם חריגים. המקרה הראשון התרחש בישראל, ופורסם באתר היחידה לתלונות הציבור של המשרד לבט"פ. המקרה השני התרחש בקנדה. מדובר בשתי משטרות במדינות דמוקרטיות, בעלות רמה טכנולוגית זהה, שחרתו על דגלן את השירות לציבור והחובה להגן עליו כערכים עליונים בתרבות הארגונית שלהן. אם כן, מה השתבש?

השיבוש אינו פרסונאלי, ואינו תלוי בשוטר זה או אחר, הואיל והציבור בישראל מכיר היטב את התקלות החוזרות ונשנות ואת השירות החסר שהוא מקבל מהמשטרה שלו. השיבוש הוא במבנה הארגוני השונה בין שתי המשטרות.

בישראל פועלת משטרה אחת במבנה ארצי, כמעט צבאי. ממש בדומה לימים בהם שלט בארץ הנציב העליון הבריטי, כשהמשטרה הייתה זרוע של השלטון והשירות לאזרח בא אחריו. בקנדה, כמו במרבית המדינות הנאורות, קיימת משטרה עירונית, הכפופה לראש הרשות המקומית, אך מבטאת את התפיסה כי משטרה היא חלק אינטגרלי מסל השירותים החברתיים הניתנים רובם ככולם על ידי השלטון המקומי.

איחוד כל השירותים החברתיים תחת קורת גג אחת, מאפשר טיפול יעיל בבעיות רבות המציקות לאזרח ושילוב כוחות אפקטיבי. רודולף ג'וליאני בניו-יורק לא היה מצליח להוריד את פשיעת הרחוב ב"תפוח הגדול" גם עם כל התגבור בשוטרים, אלמלא היותה של משטרת ניו-יורק, ה-NYPD, משטרה עירונית הכפופה ישירות אליו.

לא נותר אלא לקוות כי המפכ"ל הבא שייבחר יהיה לא רק מי שיוכל לקיים יחסי עבודה תקינים עם השר הממונה עליו ולהבטיח "שקט תעשייתי" בארגון שהוא מופקד עליו, אלא שיביא איתו בשורה שהציבור בישראל כל כך מצפה לה.

ניצב-משנה (בדימוס) אבי דוידוביץ, התוכנית ללימודי תעודה בפרופילאות, המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן