אמא, אוי אמא
חבקיני חזק? ולעולם לא ניפרד? על מסכי הטלוויזיה בישראל נראו במשך השנים אמהות, איך נגיד את זה, לא עלינו. מליאורה המעשנת, דרך עידית לינוביץ' המפלצת ועד למירי פסקל, שהיא בעצם גבר. לרגל יום האם (ויום המשפחה) קבלו אותן באהבה
פגי בנדי לא לבד. במשך השנים התמלאו מסכי הטלוויזיה שלנו באמהות מופרעות, משונות, חלקן אפילו רעות, חלקן אפילו גברים. הנה כמה מהדוגמאות הקיצוניות יותר של אמהות בלתי נשכחות שנראו אצלנו.
אמא של יוני (רחל אטאס) - "הילדים משכונת חיים"
ונפצח באמא חיננית דווקא ביחס לאחרות שיגיעו לאחריה, היא אמא של יוני, השחקנית רחל אטאס ז"ל מ"הילדים משכונת חיים". באווירה השכונתית המוכרת של השכונה, ניסתה האמא לגרום לבנה הסורר לחבב אכילת קוּבּה. הוא מצדו לא מוכן ובורח.
אמא של יוני (אטאס) ויוני, בניסיון השכנוע שכשל. עדיף שיאכל בוטנים? (באדיבות הטלוויזיה החינוכית)
כדי לנסות לשכנעו, אמא של יוני מנסה להזמין אותו לראות אותה מבשלת, מבלי להגיד לו מה בדיוק היא מכינה. גם זה לא ממש עוזר ויוני כנראה כבר לעולם לא יאהב קובה, ויעדיף לקנות בוטנים אצל יחזקאל המוכר בקיוסק (אריה אליאס) בשקית שמחירה לירה. אגב, אמא של יוני הרשתה לו לאכול בוטנים, אבל לא גרעינים. ונשאלת השאלה: מה בדיוק ההבדל? בערך הקלורי? בפעולת הפיצוח ה"שכונתית"?
תיקי ולאורה (תיקי דיין ולאורה ריבלין) - "קרובים קרובים"
"פטיש לו היה לי, לדפוק איתו ת'שניצל". זוכרים? איך אפשר לשכוח. תיקי דיין ולאורה ריבלין היו ה-אמהות של רחוב ויטק 9. תיקי, הבוגרת והאחראית יותר, אמא לבתם היחידה שלה ושל אילן - גליה, דפקה את השניצלים של המדינה בקומה השלישית ולאורה, הפרועה יותר, עישנה את עצמה לדעת וחיפשה דרכים לדפוק את המדינה בקומה הראשונה של אותו בניין.
בניגוד לתיקי אוהבת האדם והקולנית, אמא נעימה רוב הזמן, לאורה האפאטית לא ממש הקפידה על חינוך ילדיה - אביתר, מולי ואפרת, והשאירה את העבודה הזו לבעלה יהורם. עד היום ריח הסיגריות עולה מעל הבניין, שבכלל נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב.
אנה רוסי (אמא של מרקו) - "הלב"
טראומת "הלב", באופן לא מפתיע, חקוקה עד היום בלבו של כל ילד שגדל בשנות ה-80 בישראל. התמונות הקשות של מרקו המשוכנע כי מצא את אמא (אבל בעצם מדובר בהזייה מוחלטת) עד שהוא לבסוף מאתר אותה, לאחר ים של דמעות טלנובליות ששפך, חקוקות עמוק בזכרוננו.
עם זאת, צריך לומר גם את זה: המפגש המיוחל בין מרקו לאמא (בפרק ה-4,000 בערך של הסדרה, אחרי שנים של חיפושים בדרום אמריקה, במהלכם כמעט נהרג הילד בן השמונה כאלפיים פעם לערך) הוא הקתרזיס הכי מבאס שיש. אמו המחלימה של מרקו, העוברת טיפולים כלשהם ביבשת הדרומית, לא נרגשת כמו שציפינו למראה בנה שעוד רגע עומד להתעלף.
גם המפגש המחודש של אנה רוסי עם בני המשפחה האחרים - טוניו האח הגדול ופייטרו - אביו של מרקו וטוניו, מתקיים בניגוד מוחלט לאווירה הדרמטית והבוכייה של שאר פרקי הסדרה. בשורה התחתונה, אחרי המעקב האינסופי אחרי מרקו, מתגלה שלא זו האמא לה פיללנו, וחבל.
עידית לינוביץ' (גילת אנקורי) - "רמת אביב ג'"
עוד אמא שלא ממש ממלאת את תפקידה, אבל גם לה נאחל "יום האם שמח" היא כמובן עידית לינוביץ', הביץ' מהגיהנום המכונה "רמת אביב ג'". לינוביץ', אמה של שרון (יעל בר-זוהר), נודעה בשנות ה-90 בתחביבה הנפלא לטנף על כל מי שסביבה, כולל על בעלה מייק (שלמה סדן) וביתה היחידה, שרון (יעל בר זוהר).
תשבי, מילר ובר-זוהר על החוף. הכעס של לינוביץ' היה מוצדק
במשך השנים למדנו לאהוב את לינוביץ' ואת הפה המלוכלך שלה, שנפתח פעמים רבות על דפנה המעצבנת (נועה תשבי), דין - בן זוגה של שרון (ליאור מילר) וכמובן גם על שרון עצמה. אבל האמת? אנחנו דווקא מבינים את עידית, את הלחץ בעבודה ואת המריבות הממושכות שלה עם הבת הסוררת, שהעדיפה לדגמן בגדי ים ולבלות את הקיץ על החוף עם בן זוגה המציל, מאשר לשבת בכיתה.
נילי (שוש עטרי ז"ל) - "הכל דבש"
מה בסך הכל ביקשה נילי? קצת שקט? קצת שלווה בחיים? את אלה, ילדי אחת המשפחות הכי מטורפות על מסך הטלוויזיה הישראלי, מעולם לא סיפקו להם. מבלי להיכנס לצרות העונה השנייה, בה החליפה שוש פוליאקוב, אשתו של פולי ז"ל את עטרי לאחר מותה, ברשותכם נחזור לעונה הראשונה ולפה הגדול, שלא לומר ג'ורה, של נילי.
"שלא יפזר לי פה טחורים" ו"תסתמי את הפה שלך, זונה" הם רק שניים מהציטוטים המשעשעים, שעטרי ז"ל כל כך הצטיינה בהם. בנוסף, ההגייה העברית הגרונית שלה, שיעשעה אותנו וגם את השחקנים, ותמיד נעים להיזכר בסצינת ה"רררררחוב". כמה חבל שהיא כבר לא איתנו, אבל לפחות את קטעי הווידאו ואת לשונה המחודדת - כפי שניתן לראות כאן - היא השאירה לנו.
מירי פסקל (אילן פלד) - "אחד העם 1", "אחד העם 101"
ולסיום: גבר. הפקחית מירי, אשתו הנאמנה של ראובן ("גם נכה וגם סוטה") פסקל, כיכבה על מסכינו ב-14 פרקים בלבד ב-2003, אך הספיקה לעשות היסטוריה.
אבל אם צריכים להזכיר את מירי בהקשר של יום האם, יהיה זה הלא יחסה האמביוולנטי ליפית, בתה היחידה, הנקראת בחלק מהפרקים גם יפעת.
לצד רגעים בודדים בהם מנסה מירי להתקרב ליפית/יפעת, רוב הזמן פסקל האמא עסוקה בלצעוק על הבת, לקחת ממנה את מכשיר המשחקים המטופש ("אבל אמא שברתי שיא", זה לא תירוץ בשבילה) ולרדת לחייה. התוצאה: בת לא ממש מפותחת, אותה מגלמת כמובן יעל פוליאקוב, מהדמויות המשעשעות יותר שנראו בקומדיה הישראלית במשך השנים.
במהלך השנה תגיע למסך "אחד העם 101", סדרת ההמשך, בה ישובו לככב בין היתר מירי ויפעת/יפית לעוד הרבה צחוקים ויחסי אם-בת קלוקלים להחריד. ראובן, בלי לעשות ספוילר של ממש, דווקא לא יופיע בעונה החדשה.