רשתות פרטיות עתרו לבג"ץ: "אנחנו לא שופרסל"

שש רשתות מרכולים פרטיות הגישו הבוקר (א') עתירה לבג"ץ נגד שר התמ"ת, הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, ההסתדרות וחטיבת רשתות השיווק בלשכת המסחר. בעתירה ביקשו כי בג"ץ יורה על ביטול צו ההרחבה להסכם השכר הקיבוצי הקיים בשתי הרשתות הגדולות ביותר - שופרסל והרבוע הכחול, ויוציא צו ביניים המעכב את פרסומו של צו ההרחבה ו/או החלתו עד למתן החלטתו בעתירה.  

"צו ההרחבה הוא כלי שרת בידי רשתות הענק לחיסול התחרות", אומרות הרשתות הפרטיות בעתירה. "הצו לוקה בחוסר סבירות קיצוני, אפליה פסולה וחוסר מידתיות, ופוגע פגיעה אנושה ובלתי-הפיכה בכל יתר המעסיקים, בתחרות ההוגנת ובסופו של יום - בעובדים ובציבור הצרכנים". 

בשבוע שעבר פנו רשתות המרכולים הפרטיות לשר התמ"ת בדרישה לעצור את פרסום הצו אולם פנייה זו נענתה בשלילה. צו ההרחבה יביא לכך שהסכמי השכר יחולו על כל ענף השיווק הקמעונאי, בו מועסקים כ-20 אלף עובדים. 

משמעותו של צו זה הינה כי עתה יושוו תנאי עבודתם של כלל העובדים בענף, תוך שיפור משמעותי של תנאי ההעסקה לעומת המצב הקיים כיום ברב הרשתות. בהתאם לצו ההרחבה יהיו עובדי רשתות השיווק זכאים לתנאים מיטיבים שונים, לרבות פנסיה מקיפה, תוספות ותק, קרן השתלמות, ואפילו משכורת 13. אין ספק, המדובר בבשורות טובות וחשובות עבור עובדי הענף, אשר מרביתם נהנו עד כה מתנאי העסקה מינימאליים.

בטרם הוצא צו ההרחבה נערך הליך שימור וע במשרד התמ"ת, בו התאפשר לכל גורם מעוניין להתנגד לכוונתו של שר התמ"ת להוציא את צו ההרחבה. ואכן, התנגדויות לא מועטות הוגשו ונידונו בטרם החליט שר התמ"ת את החלטתו.

כל ההתנגדויות שהוגשו, מתחילתן ועד סופן, היו של רשתות מרכולים פרטיות, שהטענה המשותפת המרכזית שהן טענו הייתה כי אם יוצא צו הרחבה, משמעותו תהיה שיפור משמעותי של תנאי העסקתם הקיימים של העובדים באותן רשתות, מה שייקר את עלויות ההעסקה ברשת, ויביא את הרשת להעלות מחירים. מה שכביכול יביא לפגיעה בצרכן.

ברוב הרשתות הללו, העובדים מרוויחים שכר מינימום בלבד. ועם זאת, בעלי הרשתות מבקשים להבהיר כי הם אינם נאבקים נגד זכויות העובדים.

"פיטורים המוניים או קריסה של הרשתות הקטנות"

ברשתות המרכולים הפרטיות מתנגדים לכך שתנאי השכר המשופרים בשופרסל וברבוע הכחול יחולו גם על עובדיהן, מפני שלטענתן, אינן יכולות לעמוד בכך, מאחר שמדובר "בגידול של 437 מיליון שקל בעלויות ההעסקה". לכן יעמדו בפניהן שתי ברירות: פיטורי עובדים המוניים או קריסה של בית העסק.

הרשתות שחברו לעתירה הן כהן מחסני השוק בע"מ, חגית ואלי השקעות בע"מ (מחסני להב), א.ב.א ויקטורי חברה לניהול והחזקות בע"מ, סופר דוש בע"מ, יינות ביתן בע"מ, בע"מ, ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ (כמעט חינם). את העתירה הגישו באמצעות ב"כ עו"ד אשר חלד ואלינור אהרונסון ממשרד עו"ד אשר חלד ושות' וכן באמצעות ד"ר דוד תדמור ועו"ד שי בקל ממשרד תדמור ושות'.

בעתירה שהגישו הבוקר, נכתב בין היתר כי ארגון המעסיקים החתום על ההסכם מייצג שני מעסיקים ב"ענף" - הלוא הן 2 הרשתות הגדולות שופרסל ורבוע הכחול. בראש האיגוד החתום מטעם ארגון המעסיקים על ההסכם, עומדים כיושבי-ראש במשותף, מנכ"ל שופרסל ומנכ"ל ריבוע כחול. כך, שבמקרה זה, טוענים בעתירה, הרשתות הגדולות, המעסיקים הנכללים בהסכם וארגון המעסיקים - שלושתם הם גוף אחד.

לטענת הרשתות הפרטיות, הרשתותה גדולות התנו את תוקף ההסכם בהחלתו בצו הרחבה גם על המתחרים שלהן, ביניהם העותרות.

"חיסול עסקים מתחרים וייקור מוצרי ייסוד"

בנוסף, טוענות הרשתות במסגרת העתירה כי "ההסכם הכללי הינו תמונת מראה של תנאי ההסכמים הקיבוציים הקיימים ממילא אצל שני המעסיקים עליהם הוא חל, רשתות הענק... זה הוא הסכם למראית עין בלבד. תכליתו היחידה לשמש אמצעי לחיסולם של עסקים מתחרים. אין לו שום השפעה על המעסיקים עליהם הוא חל ולעומת זאת - הרחבתו על מתחריהם של בעלי ההסכם היא בעלת השלכה הרסנית ובלתי-הפיכה".

בעתירה טוענות הרשתות הפרטיות כי אי אפשר להשוותן לרשתות הענק. "זו לצד זו מושמות כשוות שתי חנויות המכולת השכונתיות בבעלות משפחתית, ורשת שופרסל על 230 סניפיה ברחבי הארץ; הצרכנייה במושב או ביישוב הקהילתי בפריפריה אל מול רשת ריבוע כחול על 195 סניפיה ברחבי הארץ.

"...פרסום צו ההרחבה הוא היפוכם של שוויון ותחרות הוגנת – הוא מטיל על העותרות, מיידית, גזירה כלכלית אדירה וקשה תוך שהוא שולל מהן את הזכות שניתנה לרשתות הענק, ולהן בלבד, להיערך מבעוד מועד לתנאים הכלכליים הנ"ל".

בעתירה מלינות רשתות המרכולים הפרטיות גם על אופן קבלת ההחלטה באשר לצו ההרחבה. הן טוענות שלא נערכה בדיקה מדוקדקת של כל ההיבטים הרלוונטיים, ובראשם - אלה הנקובים בחוק הסכמים קיבוציים.

"ההחלטה ליתן צו הרחבה באופן ובמתכונת שהדבר נעשה משקפת עיוורון להקשר התחרותי הפסול שבו נעשתה פעולת הרשתות", נאמר בעתירה. 

"ברור הוא כי ההשלכות התחרותיות מרחיקות הלכת של ההחלטה אשר מחזירות את התחרות בענף המזון שנים רבות לאחור לא נשקלו. ההחלטה מבטאת כשל חמור, שכן היא מקריבה מאות אלפי צרכנים בישראל, בפרט באזורי הפריפריה, לטובת מהלך מסחרי ציני שתכליתו ותוצאתו המסתברת הם ייקור ניכר במחירם של מוצרי יסוד שהיכולת לרוכשם במחיר מוזל היא צורך קיומי של אוכלוסיות רחבות בישראל".

רמי לוי: עדיף להעלות את שכר המינימום ב-50%

רמי לוי, בעל רשת שיווק השקמה, לא הצטרף לעתירה לא משום שהוא לא חושב שהיא מוצדקת, אלא משום שהוא מעדיף לקבוע פגישה בנושא עם השר בן-אליעזר.

"צו ההרחבה לא מיטיב עם העובד החלש אלא מיטיב רק עם העובד החזק", הוא טוען. "לא רק שהעובד החדש מקבל מעט מאוד מזה, אלא שהם גם לוקחים לו כסף לקופת גמל אחרי 3 שנים, וכשאתה לא גומר את החודש זה הדבר האחרון שאתה רוצה.

"העובדים אצלי ברשת מרוויחים הרבה יותר משופרסל והרבוע הכחול שיש להן הסכם קיבוצי. הרי ההסכם הקיבוצי הזה לא בא מאהבת מרדכי. הוא מבוסס על הסכם הסתדרותי שהיה לשתי רשתות בעבר, שהרי הן היו שייכות להסתדרות העובדים".

לוי לא ייפגע מההסכם הקיבוצי כמו הרשתות הפרטיות האחרות שהן הרשת שלו גדולה יותר אבל הוא בכל זאת מבקש לפעול נגדו. 

"אני הולך לקבוע פגישה עם שר התמ"ת ולבקש ממנו להעלות את שכר המינימום ב-50%, זה מה שיעזור לעובדים ולמשק, לא הסכם קיבוצי. אני הולך לומר לו שכנראה שיש מישהו שהאינטרס שלו הוא להשאיר את העובדים חלשים".