הג'ונגל של טוקיו: ביקור באי מוסתר ובלתי מוכר

"אני גרה בטוקיו כמעט 20 שנה ולא היה לי מושג שיש מקום טרופי כל כך יוצא דופן ומקסים ממש ליד העיר. זה מדהים‭,"‬ כך מתפעלת אליס, אמריקאית ותיקה בטוקיו, שהצטרפה אליי למסע ההרפתקאות אל האי הקטנטן האצ'יג'ו, בסך הכל 45 דקות טיסה מהבירה היפנית.

• הוקאידו: טיול בין גיהינום געשי לגן עדן סגול ביפן
• טוהוקו: הצצה ליפן האחרת בניחוח כפרי
  

ישבנו יחד במטוס קטן ומתנדנד מחפשות את מסלול הנחיתה בחשש אמיתי, אבל לא הצלחנו לראות כלום חוץ מאוקיינוס והרבה איים קטנטנים. האי העיקרי של יפן, הונשו, נראה היטב מאחור, ואפשר לראות גם את מתווה העיר טוקיו ואת קצהו הנישא של הר פוג'י. בדיוק כדברי השיר, את פוג'י אפשר לראות מכל מקום, אבל רק מהאוויר אפשר לראות עד כמה ההר הזה גבוה ומרשים, ומכסה ביופיו מאות קילומטרים סביב.

הטיסה הייתה כל כך קצרה שאפילו כוס קפה לא הספקנו לשתות. השאלה שליוותה אותנו כל הדרך הייתה איפה בדיוק עוצר האוטובוס האווירי הקטן והמקרטע הזה?

התשובה לא איחרה לבוא. האי הקטן האצ'יג'ו הוא הפתעה גדולה לכל תייר, בעיקר משום שעד עתה היה מוסתר ובלתי מוכר כלל. ב‭2008-‬ כולה ביקרו בו פחות מ‭100-‬ תיירים זרים, ורוב היפנים שמגיעים הם דייגים שבאים לשוט באוקיינוס. אזור הנמל והדיג נמצאים עם גבם לאוקיינוס ולכן סופות הטייפון הקשות מכות באי זה פחות מאשר באיים חשופים אחרים.

את פוג'י אפשר לראות מכל מקום. הר פוג'י (צילום: איריס ז'ורלט)

האצ'יג'ו נמצא בקצה הדרום-מזרחי של שורת האיים הפופולרית איי איזו וזה רק מגביר את המסתורין שבו. רוב התיירים מעדיפים להגיע לאיים קרובים יותר כמו אושימה, שנמצא רק כשעתיים במעבורת מטוקיו. דווקא הריחוק הזה עשה את ההבדל בין עוד אי תיירותי ומודרני לאי ששומר על טבע נקי וטהור, על הרי געש פראיים לטיפוס, ועל אינספור מעיינות חמים עם מעט מאוד אורחים בכל יום ושעה.

קפה? מה זה?  

חוסר העירוניות הוא הקסם הגדול ביותר של האצ'יג'ו. ההפתעה הגדולה ביותר שלי, שלא לומר אכזבה, הייתה לגלות שאין באי אפילו בית קפה אחד. מקומות הלינה הם יפניים טיפוסיים - בתי הארחה קטנים, חדרים להשכרה, וכולם מגישים ארוחה יפנית מלאה בבוקר ובערב - אם כי באחד מהם הגישו קפה שחור אמיתי.

גם בבתי המלון שנמצאים על האי רצוי להזמין מראש מעט אוכל מערבי וקפה לפני שמגיעים, כדי להימנע מהפתעות של הרגע האחרון. כדאי לזכור שהחדרים היפניים מציעים שינה על פוטון ועל רצפת טאטאמי מול נוף הרים מרשים - חוויה מקורית ביותר.

מפתיע לגלות שלמרות שאין מקומות בילוי עירוניים ואין "מרכז" כמקובל בעיירה קטנה, עדיין אפשר למצוא כאן פאב. מי שמעוניין לצפות בסרט וידאו או די-וידי צריך להזמין אותו מחנות להשכרה בטוקיו והוא יגיע למחרת בטיסה היומית. מדהימה גם העובדה שלרוב הסלולריים של יפן אין קליטה באי. בהתחלה זה מפריע מאוד, אבל בהמשך מרגישים הקלה נהדרת בכך שאי אפשר להשיג אותך. האי הקטן מציע חופש מוחלט ואבסולוטי מכל העולם המודרני.

האצ'יג'ו בנוי משני הרים געשיים קטנים, והכבישון הקטן והקצר שנקרא "מסלול נחיתה" מוסתר היטב בין שניהם ובלתי נראה מהמטוס. למרות זאת הנחיתה הייתה רכה וההפתעה ביציאה אל העמק הקטן גדולה ונעימה. מזג האוויר נעים ברוב ימות השנה משום שהאי נמצא דרומית לטוקיו וקר פחות מאשר בעיר.

הר געש בהאצ'יג'ו (באדיבות Hachijo Island Sightseeing Association)

בכל יום יש לפחות שתי טיסות שמגיעות ויוצאות לטוקיו - ובעונה התיירותית אף יותר. אוהבי השיט יכולים להגיע אל האי גם במעבורת או באונייה בהפלגה של כ‭10-‬ שעות. רצוי לבדוק היטב את מצב האוקיינוס והרוח לפני היציאה כדי להימנע מהחוויה של פגישה מקרית עם טייפון. יש דברים שבאמת נראים טוב בסרטים אבל במציאות עדיף להימנע מהם.

לאי היסטוריה מאוד מעניינת, הוא שימש בית כלא לאסירים שנשלחו לגלות מהאי המרכזי ובמשך שנים רבות נמנעו אזרחים רגילים מלהגיע אליו. כיוון שהאוקיינוס באזור סוער ומסוכן, אי אפשר היה לברוח משם. באי יש גם מוזיאון קטן בנוי מעץ ובו אפשר לסקור את כל ההיסטוריה המקורית של המקום.

תעלות ארוכות חפורות בתוככי האי שימשו את הצבא להסתרת מטוסים ותחמושת במלחמת העולם השנייה וכעת הן מוקד עניין לסקרנים. יש שמועות שבחלק מהן משתמשים למטרות דומות גם עכשיו. מומלץ לבקר בחלק מהתעלות המקוריות ולראות בונקרים מתקופת המלחמה, אך את זה אפשר לעשות רק עם מדריך מוסמך משום שהמקומות ישנים ומסוכנים.

איזה טיפוס  

הנוף, בעיקר הנוף הוולקני והמעניינות החמים, הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית של המקום. התפרצות הר הגעש האחרונה הייתה לפני פחות מ‭400-‬ שנה, פרק זמן קצר מאוד להר געשי, ולכן הבזלת עדיין אדומה מבהיקה ואפשר לראות את גלי הלבה ואת הזרימה.

מרגש מאוד לראות הרים של סלע געשי חודרים אל תוך הים בצבעי שחור-אדום מול הרוח החזקה והנוף הדומם. אפשר לטפס על שני הרי הגעש - מיהארה ‭701)‬ מ‭('‬ והאצ'יג'ו פוג'י ‭854)‬ מ‭.('‬ זה לא נשמע הרבה אבל הטיפוס די קשה ולוקח יותר משעתיים. הפיצוי הגדול הוא העובדה שמקצה ההר אפשר לראות את קצה קצהו של הר פוג'י שנמצא במרחק של 300 ק"מ.

הרים של סלע געשי חודרים אל תוך הים בצבעי שחור-אדום. בזלת בתוך הים

לצורך טיול מקיף באי אפשר לשכור מכונית אבל בהחלט עדיף לשכור אופניים. הכבישים חדשים ונוחים ומיותר לציין שאין בעיית תחבורה. חלק גדול מהאי מציע נוף טרופי שונה מאד מטוקיו וסביבתה - עצי תמרים, דשא ירוק וצמחייה שבדרך כלל נמצאת רחוק בדרומה של יפן.

המעיינות החמים נמצאים בשפע במקומות נסתרים וקסומים - מאחורי מפלים, בין סלעים, על שפת הים. יש מעיינות רחבים לקהל גדול, או קטנים שמיועדים רק לטבילת רגליים.

המעיינות החמים נמצאים במקומות נסתרים וקסומים - מאחורי מפלים

אטרקציה מקורית נוספת מגיעה מכיוון הפסטיבלים שמתקיימים על האי כמה פעמים בשנה. פסטיבל הקיץ בסוף יולי מציע חגיגות אוכל וזיקוקי די-נור ארוכים אל תוך הלילה במשך שלושה ימים ולילות רצופים. יש גם פסטיבלים מקומיים שמבוססים על אמנות ומנהגים של אנשי המקום, המפורסמים בטווייה ובתופי טאיקו.

לתייר הנועז ואוהב הים יש לנו המלצה מיוחדת: אם כבר הגעתם אל האצ'יג'ו, כדאי לקחת מעבורת ולהמשיך לאיי אוגאסווארה ההיסטוריים שסבלו בעיות פוליטיות רבות בעבר. כיום הם משמשים מרכז אקולוגי יפהפה באמצע האוקיינוס לצמחייה וציפורים שחיים רק באיים. זהו מקום מוכר לתיירים מניו-זילנד ומאוסטרליה שמגיעים עם ספינות לצפות באוכלוסיות גדולות של לווייתנים וציפורים, אבל מי שכבר מגיע עד להאצ'יג'ו, כדאי שיחשוב על האפשרות ללכת עד הסוף.

מודיעין שלום

• להגיע בטיסה: הדרך הטובה והקצרה היא בטיסה מנמל התעופה הנדה במרכז טוקיו. הטיסה אורכת 45 דקות ואין צורך להגיע מוקדם מדי לפני המראה, 40 דקות יספיקו בהחלט. טיסה עולה בין 100 ל-200 דולר, בהתאם לעונה ולחברה. לא כדאי להגיע בעונת הגשמים של יוני-יולי.
  

• להגיע במעבורת: המחירים דומים לטיסה אבל החוויה שונה לחלוטין. המעבורות נוחות מאוד ואם הים נוח מדובר בכ•10 שעות מנמל טוקיו. כדאי להיזהר בעונת הגשמים והטייפונים גם אם לא נוטים לסבול ממחלת ים בדרך כלל. בעונות אחרות השיט הוא עונג גדול. מראה טוקיו, הר פוג'י והאי הונשו המתרחקים לאיטם, מול קצוות האיים הקטנים וראשי ההרים הנגלים בדרך יפים יותר מאשר במטוס.
  

• לינה: אפשרויות הלינה מגוונות, החל ממלונות נוחים ומאורגנים וכלה בחדרים פרטיים להשכרה בבתים. חדרים שנקראים ריוקאן מומלצים ביותר כדי לחוות את אווירת המקום עד הסוף. המחירים נעים סביב 100 דולר ללילה כולל שתי ארוחות מלאות, בוקר וערב - ואלו באמת ארוחות מלאות מאוד. בלי ארוחת ערב משלמים כ-40 עד 60 דולר.
  

מומלץ לקחת את העסקה עם שתי הארוחות משום שאין הרבה מקומות שבהם אפשר לקנות משהו אחר באזור ולכן לא כדאי לקחת סיכון, מה גם שהארוחות היפניות מוגשות עם מבחר מעניין ביותר של מטעמים מקומיים ומיוחדים שאותם לא מוצאים אפילו בטוקיו.

• פרטים נוספים באתר  על אודות האי