יונדאי ix35 - יותר גדול, יותר יקר

כשמכונית מסוימת סוחבת על גבה תארים מחמיאים כמו "הכי נמכרת בשוק", או "מחוללת המהפכה", אירוע החלפתה בדגם חדש תמיד יהיה חשוב. מסקרן מצד הציבור, ומעורר חשש-מה בקרב היבואנית. וכשברור מראש שהדגם המחליף יהיה יקר משמעותית מהמוחלף, נראה כי לפחות במקרה של בעלי העניין מהצד שמרוויח כסף, לחשש הזה יש לא מעט סיבות טובות. אחרי הכל, בשוק בו מכונית חדשה עולה הון, הקהל מפתח הרגלי רכישה מונחי מחיר באופן קיצוני. וזה בדיוק המצב עם מחליפו של יונדאי טוסון, בו נהגנו לפני ימים אחדים.

בדרך (מאד) נכונה

לא צריך להיות מומחה בשיווק כדי להכיר בעובדה שמותג הרכב יונדאי, לא נתפס כאחד הזוהרים בתעשיית הרכב או אף בשוק הישראלי. עובדה, גם מנהל יחסי הציבור באירופה מודה בפני שאם יש ליונדאי בעיה כלשהי, בדרכה להפוך לאחד משלושת יצרני הרכב הגדולים בעולם, הרי זו בעיקר תדמיתה האפרורית מדי. ככה זה כשגם גדול מעריצי היצרנית הקוריאנית לא מחסיר פעימה כשהוא נתקל, נניח, באלנטרה המשפחתית. או אפילו בקופה צבועה צהוב עז עם צמיגים נמוכי חתך.

אבל באותה מידה לא צריך להחזיק בתואר מעצב, כדי להבין שמחליפו של הטוסון, ה-ix35 שלכבודו התכנסנו כאן, מראה כי יונדאי בכיוון הנכון. לא אחרי שמביטים ברכב הפנאי-קרוסאובר-ג'יפון (אתם תחליטו) החדש בפעם הראשונה. הכיוון כאן בהחלט שונה. הביטו למשל על הצללית החדשה, שמציגה מעין שני Z'ים קטנים הנושקים זה לזה במפגש בין הדלת הקדמית לאחורית. אלמנט עיצוב שמעניק למכונית הזו מראה ספורטיבי, אלגנטי ודינמי.

אפילו הסבכה הקדמית החדשה, שממשיכה את מסורת הסבכות ה"מהירות ועצבניות" של דור המכוניות האחרון, נראית כאן מוצלחת למדי. הוסיפו לכך מאותתים על מראות צד, פגושים בצבע רכב ועכוז חטוב, וקיבלתם מכונית עם אפיל שלא היה חלק אינטגרלי ממוצרי יונדאי בעבר. בוודאי לא בטוסון המשעמם יחסית למראה.

למודי ניסיון העבר, בו כבר נתקלנו במוצרי קוריאה מרשימים מבחוץ אך בינוניים מאד בפנים, הופתענו לגלות כי ה-ix35 דווקא אינו מאכזב. לצד פריטי עיצוב נאים כמו פתחי בקרת האקלים המפוצלת, הממוקמים על זוג בומרנגים שאחד מהם מקיף את לוח המחוונים הזוהר והשני את תא הכפפות, או ההגה הנאה, איכות החומר מעוררת בטחון שבעבר בפירוש לא היה מנת חלקן של מכוניות קוריאניות. בנוסף לכך מצאנו אופציות - כתוספת בתשלום – שאף הן אינן שכיחות ביונדאי: מתג התנעה קצת מיותר, חיישני גשם מבורכים, חימום למושבים ומראות צד מתקפלות בכיבוי המכונית.

גדול וחזק ולא נוח במיוחד

לעומת קודמו, ה-ix גדל מעט. בסיס הגלגלים צמח בס"מ בודד אמנם, אך המרכב ארוך כעת בכמעט 10 ס"מ. ממד הרוחב השתנה אף הוא במעט (+2 ס"מ) ולעומת זאת, גובהו של הרכב הצטמצם בשני ס"מ לטובת מראה "דינמי יותר", כך הקוריאנים. באירוע ההשקה שנערך באיטליה הוצגו לנו שני מנועים שימצאו דרכם לישראל בעתיד. החזק שבהם הוא 2.0 ליטר טורבו-דיזל, המייצר הספק מרבי מרשים של 184 כ"ס ומשודך לתיבת שישה הילוכים אוטומטית. לצדו הוצג מנוע 2.0 ליטר בנזין המייצר הספק מרבי של 166 כ"ס. מנוע בנזין נוסף, עם הספק מרבי של 177 כ"ס, יגיע כנראה לישראל בשלב מאוחר יותר. דיזל נוסף בנפח 2.0 ליטר והספק מרבי של 136 כ"ס בלבד, לא יגיע ארצה.

מנוע הבנזין עם התיבה הידנית, היה מעט מאכזב. לא רק שהוא היה רועש מהצפוי, פער גדול מדי בין הילוך שני לשלישי הפך אותו מעט בעייתי לתפעול בתנאי יומיום. מנוע הדיזל החזק לעומת זאת, התגלה כבן לוויה מוצלח הרבה יותר. עם זאת, הבחירה האישית שלי הייתה דווקא מנוע הדיזל החלש מכולם, עם 136 כ"ס בלבד. מחד הוא שקט למדי ואינו מחייב את הנהג להתרגל לטרטור הדומיננטי של שתייני סולר, מאידך הוא חזק מספיק כדי לאפשר מהירויות שיוט סבירות למדי על הכביש. ועשו לי טובה – העובדה שהוא עשוי להתגלות כחלש מדי בשטח, נוגעת לקצת פחות מפרומיל הקוראים או אפילו הרוכשים. ix35 ממוצע יראה בחייו בעיקר את השטח הסלול שבין המדרכות בעיר.

נוחות? מחליף הטוסון הרך והנעים בדרך כלל, עבר כנראה התאמה ליעד המכירות החדש. ביונדאי מאמינים כי ה-35 יזכה להצלחה גדולה יותר בשווקים אירופים קלאסיים, ולכן כיילו אותו כנראה מעט נוקשה יותר. זה הופך אותו אמנם לפחות נוח עקב מתלים נוקשים מעט (ויעיד על כך עמוד השדרה שלי), אבל עושה פלאים ליכולת הניהוג.

אלינו, לים

לארץ יגיע ה-ix35 במהלך יוני הקרוב, עם מנוע הדיזל החזק וגרסת בנזין 2.0 ליטר בסיסית ואוטומטית. זו האחרונה תוצע עם הנעה כפולה או הנעה קדמית בלבד, וביונדאי ישראל הציבו את הכוונת במדויק בין פנסי ניסאן קשקאי. בכלמוביל מסרבים לחשוף את מחירה המדויק, אבל היא תעלה בסביבות 170 אלף שקל - הרבה יותר מהטוסון המוחלף. המשמעות הן כי ספק אם ה-Ix35 ישמור במסגרת הקדמה מחוייבת המציאות, על הפופולריות של קודמו.

הכותב היה אורח חברת יונדאי