ביזי החמוסה, תיק סגור: "מסוכנת, אבל זכאית"

ראשיתה של הפרשה בחודש מאי אשתקד, עת רכב אריאל הולר, סטודנט למשפטים בן 25, על אופניו בשדרות רוטשילד בתל-אביב. בעודו רוכב הבחין לפתע בחיה שדמתה לעכברוש גדול. הוא נבהל, נפל מאופניו, ונחבל. כשהתברר להולר שאבי דוביצקי, תושב העיר בן 31, הוא בעליו של הייצור המוזר, שהתברר כחמוֹס - או ליתר דיוק חמוֹסה, התרעם על שלא קשר אותה. משדוביצקי סירב לקבל את האחריות, ואמר כי אין שום חוק המחייב אותו לרתום את החיה הלא-שגרתית, החליט הולר ללכת עם העקרונות שלו עד הסוף, ולהגיש נגדו תביעה על סך 2,000 שקלים.

אבל אתמול התקבלה סוף-סוף ההכרעה המיוחלת, ובפסק הדין של השופטת מלכה ספינזי ניכרת ההתלבטות הקשה שליוותה אותה. מבחינה עקרונית נטתה השופטת לקבל את עמדת התובע הולר, ואף הביאה מובאות נרחבות מתוצאות חיפוש "חמוס" ברשת, אשר מדגישות כי מדובר בחיה אוכלת בשר, ששיניה רבות וחדות ומלתעותיה מפותחות. חמוס פנים אל פנים היא אמנם לא פגשה במהלך המשפט, אבל גוגל אמר את דברו.

השופטת קבעה לאור תגליותיה ברשת, כי דוביצקי צריך היה להעריך את הבהלה שעלולה הייתה ביזי לגרום: "מדובר בחיה לא נפוצה, שהעין אינה מורגלת עדיין לראותה מסתובבת ברשות הרבים - להבדיל מחתול או כלב". לפיכך פסקה כי אי-קשירתה של ביזי, "כשידוע שהחמוסה נוטה לקפץ ובעלת שיניים", היא בגדר התרשלות. מאידך פסקה שכיוון שהולר לא צירף לתביעה מסמכים המוכיחים שנגרם לו נזק ממשי, לא ניתן לחייב את דוביצקי בפיצוי.

ביזי עסוקה מדי, ותתבשר בהמשך

בביתו בתל-אביב, קיבל אמש דוביצקי את הבשורה על זכאותה של ביזי בתחושות מעורבות. "המשמעות היא שביזי לא יכולה להסתובב חופשייה יותר, כדי שחס וחלילה לא תקפוץ, אבל היא גם ככה כבר מבוגרת, ובקושי קופצת בכלוב!", מחה. הוא ממשיך לטעון שהשופטת ניפחה את מידת מסוכנותה של החמוסה המפורסמת: "זה שיניים זה? אתה נותן לביזי עגבניית שרי, ולוקח לה שעה רק לחדור את הקליפה. אם ביזי תראה עכבר בשדרות רוטשילד, היא תברח. היא לא חמוסת ציד".

את ההזדמנות להיות זה שמבשר לתובעו על קבלת ההכרעה דוביצקי לא פספס, ואז הבין שניצחון החמוסה חלקי בלבד: "התקשרתי לאריאל להודיע לו, ושאלתי - 'אתה יודע שביזי זכאית?', אז הוא בדק, חזר אליי, ואמר - תסתכל, לפי מה שכתוב, אתה צריך לקשור אותה מעכשיו ברתמה". כך או כך, דוביצקי מקווה שהמילה האחרונה לא נאמרה. "אני מקווה שהבחור יגיש על זה ערעור, אני רוצה להגיע עם זה לבית המשפט המחוזי. לביזי מגיעות הערכאות הגבוהות ביותר".

הולר מצדו מבטיח לשקול את האפשרות לערעור, אחרי שיתייעץ עם מומחים. מהפסיקה הוא הופתע, אבל מבקש להבהיר:

"אין לי שום דבר נגד ביזי, זה לא משהו אישי נגדה. אני פשוט לא אוהב מכרסמים, ואני חושב שאדם שמסתובב עם חיה כזו צריך להיות לצדה". 

בכל אופן, עד שהולר יחליט אם להרים את הכפפה ולקחת את החמוסה הסוררת לסיבוב משפטי נוסף, נותרה רק שאלה אחת בלתי פתורה: כיצד הגיבה ביזי? בשוויון נפש, מסתבר. "ביזי ישנה עכשיו", סיפר דוביצקי, "והחלטתי לא להעיר אותה". האם תתבשר המכרסמת שכוכבה דרך על ניצחונה החלקי עם עלות השחר? גם זה לא בטוח. "תשמע, חמוסים ישנים 16 שעות ביום", מסביר הבעלים הגאה. "קצת כמו חברי כנסת".

המידע הראשוני התקבל באמצעות האימייל האדום