המבקר: הסיעות הוציאו על עופות, נסיעות ודלק

על מה מוציאות סיעות הכנסת את כספי המימון? מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מצא כי חלק מהסיעות העבירו כספים לחלוקת עופות, למזון לנזקקים, לנסיעות ליו"ר לחו"ל, לתספורת ואפילו להרבה מאוד דלק - שמספיק להקיף את כדור הארץ יותר מפעם אחת. כך עולה מהדו"ח שהתפרסם אחר-הצהריים (יום ב').

בדו"ח המתייחס לחשבונות הסיעות בתקופת הבחירות לכנסת ה-18, ובחודשים האחרונים של כהונת הכנסת ה-17, גילה המבקר בין היתר, כי ישראל ביתנו הוציאה עבור כנס פתיחת מערכת הבחירות שלה לא פחות מ-212 אלף שקל.

אותה סיעה לא חסכה והוציאה גם על כנס הסיום הרבה כסף - 187 אלף שקל. במפלגה הסבירו כי ההוצאות הגבוהות בעליל היו דרושות על-מנת להפיק אירועים מכובדים, שיהלמו את המעמד הייצוגי המיוחד.

אבל לא רק על כנסים הוציאו הסיעות כסף, בשבועות שלפני הבחירות בפברואר 2009. סיעת בל"ד רכשה בתקופת הבחירות דלק ותלושי דלק בסכום של 175 אלף שקל. במשרד מבקר המדינה בדקו לשם המחשה מה אפשר לעשות בכמות הדלק הזו. מהחישוב עלה כי ניתן לרכוש כ-33 אלף ליטר מסוג אוקטן 95 או כ-29 אלף ליטר סולר. בכמויות אלו אפשר לנסוע כ-300 אלף ק"מ ברכב פרטי ממוצע. המבקר קובע כי הכמויות האלו אינן סבירות כהוצאות נסיעה במערכת בחירות.

מדו"ח המבקר עולה כי סיעת העבודה רכשה טרם הבחירות שלושה מסכי טלוויזיה בגודל 37 אינץ', בעלות כוללת של 14,726 שקל, לצורך הבחירות. אבל מה עשו עם אותן טלוויזיות אחרי הבחירות? הן נמכרו לפעילים בחצי מחיר. נראה כי מדובר בעסקה משתלמת לקרובים לצלחת.

המבקר כתב כי הוא רואה בחומרה שימוש בזבזני שעושות הסיעות בכספי ציבור שהועברו להן לצורך מימון מערכת הבחירות. "המימון הממלכתי ניתן לסיעות לצורך ההתמודדות בבחירות. הוצאות בלתי סבירות בעליל המעידות על בזבזנות, הינן תופעה חמורה שאין להשלים עמה. על הסיעות לנהוג בריסון ובחסכון ולנקוט משנה זהירות ולפעול בשיקול דעת קפדני בכספי המימון הציבורי המופקדים בידן בנאמנות".

שוב משלמים דמי הצלחה

מבקר המדינה כבר מתח ביקורת על תשלום דמי הצלחה, בדו"ח שהתייחס לסיעות העצמאיות שהתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות - ובמיוחד לתשלום לאשתו של שלומי לחיאני, שנבחר שוב לכהן כראש העיר בת-ים. מסתבר שגם בבחירות לכנסת שולמו דמי הצלחה ולא רק במקרה אחד.

המבקר מצא כי מפלגת העבודה התחייבה לשלם למנהל מטה הבחירות 462 אלף שקל, בגין השירותים שייתן לה וכן תוספת תשלום של 57,500 שקל בגין כל מנדט החל מהמנדט ה-13. בפועל שילמה הסיעה, שזכתה ב-13 מנדטים, 57,500 שקל כדמי הצלחה.

בהסכם שחתמה ישראל ביתנו עם יועץ תקשורת נקבע לו תשלום בסיסי בגין שירותיו, בסך 150 אלף דולר ותוספת תשלום מדורגת עבור כל מנדט, החל מהמנדט ה-12, בסכומים הנעים בין 25 ל-150 אלף דולר. יועץ התקשורת שלשל לכיסו לאחר מערכת הבחירות 653 אלף שקל, רק מדמי הצלחה. אותה סיעה לא חסכה, וחתמה על הסכם עם חברה למתן שירותי ייעוץ תקשורותי, בו הוסכם על תמורה בסיסית של 90 אלף דולר, ותוספת תשלום הנעה בין 10,000 ל-20 אלף דולר עבור כל מנדט, החל מהמנדט ה-12. חברה זו קיבלה כדמי הצלחה לא פחות מ-336 אלף שקלים.

בנוסף מצא מבקר כי יש סיעות שתרמו את כספי המימון, סמוך למערכות הבחירות. סיעת הגימלאים תרמה 25 אלף שקל לעמותה הפועלת למען ניצולי שואה. יהדות התורה דיווחה כי רכשה מוצרי מזון בסכום של 200 אלף שקל וחילקה אותם לנזקקים לפני החגים, סמוך לבחירות לרשויות המקומיות. בזמן מבצע "עופרת יצוקה" רכשה אותה סיעה עופות בכ-25 אלף שקל עבור נזקקים בדרום הארץ.

הסַפר קיבל כסף מהמימון - ולאיזו סיעה יש שיניים?

עוד כתב המבקר לינדנשטראוס בדו"ח, כי בביקורת הועלו מקרים בהם דיווחו סיעות על הוצאות, שספק רב אם הן עומדות בהגדרות החוק. "בחלק המקרים", הוא כתב, "נוצרת תחושה קשה, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. לא לשם כך נועד המימון הממלכתי ואין לאפשר סטייה מעקרונות ייסוד אלה".

ולמה מתכוון המבקר? הוא הביא כדוגמה - שוב - את סיעת ישראל ביתנו, שכללה בחשבונותיה הוצאות בגין נסיעות שונות לחו"ל של יו"ר הסיעה אביגדור ליברמן ובעלי תפקידים אחרים, בסכום כולל של 118 אלף שקל. לטענת אותה סיעה - שכזכור, יוזמת חוק שיאפשר גם לישראלים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת - הנסיעות היו נחוצות לשמירת הקשר עם ציבור בוחרים פוטנציאליים וכן עם ארגונים יהודיים בחו"ל.

בל"ד דיווחה כי שילמה לעיתון עבור פרסום הודעה על תחילת לימודים אקדמיים בירדן. סיעת הגימלאים כללה בחשבונותיה תשלומים עבור תספורת וגם חומרים דנטאליים. המבקר כתב בסעיף זה כי "שימוש במימון הממלכתי, שאינו עולה בקנה אחד עם הגדרות חוק המימון, ותכליתו הוא פסול ומהווה הפרה של דיני המימון. על הסיעות לנהוג בזהירות ובשיקול דעת בכספי המימון הממלכתי המופקדים בידן בנאמנות לצורך מימון הוצאותיהן השוטפות". הוא אמר כי דעתו שעל המחוקק לתת את דעתו לסוגייה זו, בין היתר לשקול האם להטיל סנקציות.

החוב גדל וגדל

המבקר התייחס גם לחוב של הסיעות. בביקורת התברר כי החובן של כל המפלגות יחד זינק מתחילת שנת 2008 ועד לפברואר 2009 מ-170 מיליו שקל לכ-240 מיליון שקל. מובילה את הרשימה - מפלגת העבודה שצברה חוב של כ-87.8 מיליון שקל. אחריה - הליכוד עם 54.7 מיליון וקדימה עם 35.2 מיליון. יש לציין כי החוב של קדימה זינק באותה תקופה בכמעט 33 מיליון שקל.

המפד"ל חייבת כמעט 22 מיליון שקל, מרצ 11.8 מיליון, וש"ס וישראל ביתנו כ-9 מיליון כל-אחת. גם כמעט כל יתר הסיעות נמצאות בגירעונות - אבל קטנים בהרבה.

מבקר המדינה מצא כי הזינוק בגירעון הסיעות נגרם בין היתר מהגירעונות שנוספו במערכת הבחירות לרשויות המקומיות - שהסתכמו ב-51 מיליון שקל, והגירעונות במערכת הבחירות לכנסת ה-18 שהסתכמו ב-52 מיליון שקל. הסכום הענק קוזז מעט, בשל עודפים שצברו הסיעות בחשבונותיהם השוטפים בשנים 2008 ו-2009.

למה נוצר הגירעון? המבקר מסביר כי הסיבות העיקריות לגירעונות נעוצות בתקצוב בחסר של מערכת הבחירות וביצירת גירעון מובנה, חוסר הקפדה על מסגרת התקציב ועל האיזון שבין ההכנסות וההוצאות, פערים ניכרים בין ההערכות המוקדמות לבין תוצאות הבחירות בפועל והשפעת גורמים בתוך מטות הבחירות של הסיעות ובסניפים בשטח על הגדלת ההוצאות.

Read this article in English