מנגינת הלב של ילדי הדרום

לעתים, אין די בחזון לצמצום הפער בין הפריפריה למרכז, צליליהם של נגנים צעירים ונכונותם של שותפים-מתנדבים: כזה הוא סיפורה של תזמורת הדרום, הפועלת משנת 2003 כביתם המוזיקלי של ילדים ובני-נוער מיישובי המועצה האזורית אשכול, ונאבקת בימים אלה על המשך קיומה. ב"יום מעשים טובים" 2010 התזמורת תתאחד ותקיים קונצרט מיוחד, אולם עתידה אינו ידוע.  

"תקום לתחייה בכל מחיר". חברי התזמורת (צילום: באדיבות תזמורת הדרום)

"לאפשר לכל ילד בפריפריה למצות את כישרונו"

מאחורי חזונה של תזמורת הדרום עומדים שניים: רוחמה טובי, מנהלת אולפן המוזיקה בחבל אשכול, וד"ר מיכאל קלינגהופר, מוזיקאי קלאסי מוערך, חבר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ופעיל בארגון "מתא"ן" (מפעלי תרבות ואמנות לנוער). "החזון התחיל לפני שנים רבות, במהלך עבודתי ב'מתא"ן', אז רצינו לפתח את הפריפריה ולהקים תזמורות אזוריות", נזכר קלינגהופר. "בתמיכת הארגון, בתום הקדנציה שלי סיימנו עם שבע תזמורות יישוביות ותזמורת דרום אחת".

"הדרום שונה ממרכז הארץ", ממשיכה טובי. "ילד שגדל כאן לא זוכה לתנאים הסביבתיים המוזיקליים שישנם במרכז. הוא לא יכול להגיע למרכזי תרבות ולשמוע קונצרטים, הוא לא יכול לקבל את הכלים המתקדמים שיאפשרו לו לפתח את

כישרונו. המטרה שלנו, בעזרת הקמת התזמורת והשימוש במתנדבים, היא לתת לכל ילד בפריפריה את התנאים הללו ולמצות את הכישרון שלו בצורה מיטבית", היא מסבירה.

נאמנים לתפיסת העולם השוויונית, בשנת 2003 טובי וקלינגהופר גייסו נגנים צעירים משבעה יישובים, בהם להבים, שדרות, אופקים, דימונה, נתיבות וקרית גת - והשיקו את תזמורת הדרום. בהמשך התזמורת הרחיבה את פעילותה, והולידה דור חדש של בוגרים מקצועיים לצד עתודה של כנרים וצ'לנים שהצטרפו לתזמורת קשת דרומית הצעירה שהוקמה במקביל. קלינגהופר אף רתם את הסטודנטים שלו מהאקדמיה הירושלמית למוזיקה, ואלה חונכים את חברי התזמורת הצעירים.

"חלק מהתלמידים שהתחילו איתנו, והיום הם בוגרי התזמורת, הגיעו להישגים מרשימים", מעידה טובי. "ללא התזמורת, הם לא היו מגיעים להישגים הללו. אנחנו גורמים להם להאמין שילדים בדרום יכולים לנגן לא פחות טוב מילדים במרכז הארץ". 

"זכו להישגים מרשימים". חברי התזמורת (צילום: באדיבות תזמורת הדרום)

התזמורת קמה לתחייה

בשנה האחרונה נאבקת תזמורת הדרום על המשך קיומה. מספר המשתתפים פחת, והיוזמים מתקשים לגייס מקורות מימון לפעילות השנתית, שעלותה עומדת על כ-20,000 דולר בלבד. המצב אינו מרפה את ידיהם של טובי וקלינגהופר. "התזמורת תקום לתחייה בכל מחיר, גם אם זה אומר שאיאלץ להתגייס לעבודה בהתנדבות מלאה", קלינגהופר מכריז. "הפגישה הראשונה של התזמורת המחודשת התקיימה בינואר, ביום של השיטפונות המסיביים שפקדו את ישראל. חששנו שאיש לא יגיע, אבל למרות מזג האוויר הסוער 40 ילדים השתתפו בחזרה", הוא מספר בחיוך.

מתוצאותיה של אותה חזרה, ואלה שהתקיימו לאחריה, ייהנו משתתפי "יום מעשים טובים" 2010. במסגרת היום התזמורת תקיים קונצרטים מיוחדים בדימונה, ותנגן לדיירי מעון טללים הלוקים בפיגור ולתלמידי בתי ספר בעיר. לקונצרטים יצטרפו תלמידי האקדמיה למוזיקה בירושלים וחברי תזמורת הקונסרבטוריון הירושלמי. "הרעיון הוא ליצור מפגש בלתי אמצעי של ילדים בני אותו גיל ממקומות שונים בארץ", מתרגש קלינגהופר, שינצח על שיתוף הפעולה. "אני מקווה שניווכח כמה כוח יש למוזיקה, ונבין שלנגן זה בעצם לתת", הוא מסכם.