מחקר: דקארט הורעל בידי כומר ולא מת משפעת

במשך למעלה מ-350 שנה יוחס מותו של אבי הפילוסופיה המודרנית, רנה דקארט, לחורף הסקנדינבי האכזר. דקארט היה מורה הפרטי של המלכה השבדית כריסטינה, שהאמינה כי צינת הבוקר מסייעת לחידוד השכל ולכן ביקשה מהפילוסוף הדגול שילמדה עם שחר.

מידי בוקר היה דקארט צועד אל הארמון כדי להעביר למלכה את השיעור היומי, וכך הצטנן וחלה בדלקת ריאות שהביאה למותו בשנת 1650. כך סברו ההיסטוריונים עד היום, אולם מחקר שמפרסם היום "הגרדיאן" הבריטי מציע אפשרות אחרת.

ספר חדש שכתב תיאודור אברט (Theodor Ebert), מומחה לדקארט מאוניברסיטת ארלנגן הגרמנית, מציע את האפשרות שהפילוסוף הורעל בידי כומר קתולי, שחשש מדעותיו המסוכנות.

אברט, שבילה שנים ארוכות מחייו בארכיונים של פריס ושבדיה המוקדשים לדקארט, טוען כי ז'אק ויוג (Jacques Viogué), כומר מיסיונרי שעבד בשטוקהולם, נתן לדקארט לחם קודש מורעל ובכך הביא למותו.

הסיבה להרעלה הייתה חששותיו של הכומר כי התיאולוגיה הרדיקלית של דקארט תסיט את המלכה הפרוטסטנטית כריסטינה מדרך הישר, לאחר שזו החלה לגלות עניין בקתוליות. כמו כן, דעותיו של הפילוסוף נתפסו מנוגדות לתפיסה הקתולית, לפיה הלחם והיין המוגשים בטכס האוכריסטיה (Eucharist) הופכים לבשרו ולדמו של ישו. לא מדובר בעניין פעוט: השאלה אם הלחם והיין הם בשרו ודמו של המושיע היו סלע המחלוקת של מלחמות הדת במאה ה-17.

הפילוסוף יוסף אגסי, מסביר מדוע הקתולים סלדו מרעיונותיו של דקארט וכיצד הפך לאישיות שנויה במחלוקת: "המגמה של חשדנות כלפי הפילוסופים התחילה עוד לפני דקארט עם ייסודה של אוניברסיטת פריז כמה שנים קודם לכן. כשהבישוף של פריז שמע שהפרופסורים מנסים להוכיח את קיום האל הוא איים לזרוק אותם מהכנסייה, משום שלדעתו אמונה באלוהים לא צריכה להיות תלויה בשכל או ביכולת שלנו להוכיח אותה.

דקארט הטיל ספק בקיום האל והיה מודע היטב להתנגדות שהוא עלול לעורר. במבוא לספרו הוא כותב מכתב לחברי האוניברסיטה ובו הוא מרגיע אותם שאין סיבה לדאגה, משום שבסופו של דבר הוא מוכיח שאלוהים קיים. זה לא סיפק את האוניברסיטה שבאותה תקופה הייתה אנטי-רציונליסטית. אין פלא, אם כן, שכאשר המלכה השבדית הזמינה את דקארט ללמד אותה, הוא קפץ על ההזדמנות: דקארט היה פנסיונר באותה תקופה, ומלבד העובדה שהיה חסר מקורות הכנסה, הוא גם החל להרגיש שלא בנוח בצרפת הקתולית, כנראה עקב משפט גליליאו.

למרות שדקארט התחנך כקתולי, אין אנו יודעים עד כמה היה רציני בקתוליות שלו. עם זאת, דבר ידוע הוא שלפני שהתחיל בתרגילו המחשבתי הידוע של הטלת ספק, הוא נדר לעלות לרגל למקדש חשוב כלשהו. כלומר, ככלות הכול, הדת הייתה בסיסית עבורו יותר מהפילוסופיה".

קתולי או לא, הכומר ויוג היה משוכנע שהמטאפיזיקה של דקארט לא שונה מצורות כפירה אחרות, ולכן החליט להרעיל אותו. כך מאמין אברט, שטוען כי מותו של דקארט בדלקת ריאות אינו מתיישב עם העובדות, ומצטט מכתב שכתב רופאו האישי של הפילוסוף ובו הוא מספר כי מצא דבר מה מוזר בשתן של דקארט. אברט חושב שמדובר בדם.

"זהו לא תסמין לדלקת ריאות אלא הרעלה מכוונת", אמר החוקר, וציין עוד כי דקארט ביקש לפני מותו סם הקאה מהרופא: "מה עוד ניתן להסיק מכך מלבד העובדה שהפילוסוף, שהיה בקיא מאוד ברפואה, האמין כי נפל קורבן להרעלה?"

פרופ' אגסי מבקש לקחת את הממצאים בעירבון מוגבל: "דקארט היה האדם המשכיל ביותר בדורו, וכתב על כל נושא שבעולם: ממתמטיקה ועד מוזיקה. לכן הוא גם היה בקיא בהלכות הרפואה. עם זאת, איננו יודעים מספיק על דעותיו הרפואיות של דקארט, וחשוב לזכור שהרפואה בתקופתו הייתה די חסרת ערך. הנימוק לפיו דקארט ביקש סם הקאה לא יכול לומר לנו הרבה. חומרי הקאה ושלשול, ממש כמו הקזת דם, רווחו מאוד באותה תקופה. בנוסף, החוקר שוכח שעבור כומר קתולי, רצח הוא לא דבר של מה בכך. אפילו הישועים, שהיו די קיצוניים ומוכנים למנהגים פסולים, נמנעו מלרצוח בשם האמונה".