לבני על חוק היורדים: קומבינה - החוק לא ציוני

"המהלכים של ראש הממשלה מתחילים בקומבינה או לחץ פוליטי, וברגע שיש לחץ ציבורי, הם מתחילים לחשוב", כך אמרה בצהריים (יום ב') יושבת ראש קדימה, ח"כ ציפי לבני שתקפה את חוק היורדים והגדירה אותו "חוק לא ציוני".

לאחר שאתמול הגיע החוק לוועדת השרים לחקיקה על רקע הערכות כי תתקבל הצעת פשרה, הגיבה לבני בסיפוק: "שמחתי לשמוע שנתניהו מתחיל לגמגם ולהתקפל שוב.

אצלו זה כבר עניין שגרתי: יש סיסמה, מסיבת עיתונאים ואז התקפלות", אמרה לבני והוסיפה: "המאבק שלנו לא פוליטי, אלא ציוני וציבורי".

היא אמרה את הדברים בכינוס שערכה מפלגת קדימה בכנסת תחת הכותרת "בוחרים רק בישראל" בקריאה לראש הממשלה שלא להעביר את הצעת החוק. בין היתר השתתפו בכינוס נציגי ארגונים שונים ובהם התאחדות הסטודנטים, ארגוני נכי צה"ל ועוד.

בזה אחר זה תקפו חברי קדימה את הצעת החוק שהעלתה ישראל ביתנו. לדברי ח"כ רוני בר-און, "מתפתחת בציבוריות הישראלית תופעה שצריך לעקור מהשורש: מי שלא נושא בנטל קובע למי שנושא בנטל. אתם ולא הם תלחמו, אתם ולא הם ישלמו המחיר, אתם תשלמו המיסים, והם יחליטו לאן ילכו המיסים".

ליברמן: "אין סיבה לפרוש מהממשלה"

ח"כ שאול מופז אמר כי יש לבחון את הנושא במידתיות. "אני נגד החלטות גורפות, אני בעד מידתיות. אני נגד שכל מי שחי בחול יוכל להצביע. אך אני בעד בחינה מידתית, של אנשים שנושאים בנטל, ושמצויים בחול לפרק זמן מוגבל להשתלמות או ללימודים. אי אפשר לשלול מאדם כזה הזכות להצביע. אני נגד המציאות שמי שלא נושא בנטל, יקבע הגורל של אזרחי ישראל". גם הח"כ אבי דיכטר תומך ברעיון של אפשרות מתן זכות הצבעה לישראלים המצויים בחו"ל לתקופה מוגבלת.

ח"כ איתן כבל (עבודה) אמר כי זה חוק נלוז ואסור שהוא יעבור. "נתניהו

וחבורתו לא היו מביאים את החוק הזה אם לא היה להם גב פוליטי. אני מאמין בהתנגדות. יש הזדמנות לעבודה להציב יעד, וזה ראוי להיות יעד".

שר החוץ אביגדור ליברמן התייחס אף הוא לנושא ואמר כי האופוזיציה מנסה לעוות את המציאות ולרמות את הציבור. "העובדות הן שיש 11 אלף סטודנטים שלומדים בחו"ל, בעיקר רפואה". ליברמן הדגים את מעלותיו של החוק באמצעות דוגמה מקורית משולחן הממשלה. "אני מכיר סטודנט שלמד ב-1972 בחו"ל, חזר ב-1973, שוב חזר ללמוד, ושוב חזר בנסיבות טרגיות. ב-1977 הוא לא הצביע. שמו נתניהו". בפתח ישיבת הסיעה הוסיף ליברמן כי אין בכוונתו לפרושמן הממשלה: "אם לא יהיה שינוי בקווי היסוד, אין סיבה שנפרוש".

Read this article in English