ניתוח גרפולוגי: "הנרקיסיזם זועק מהכתב של רצון"
כתב הולך וגדל, רווחים קטנים, זוויות חדות, אותיות רועדות עם סיומות חזקות, חתימה מקושטת עם סימנים פאליים - כל אלה, על פי ניתוח שערכה הגרפולוגית טלי ירדני למכתב ששלח גואל רצון מהמעצר, מעידים על אדם שעל פני השטח הוא יהיר וחסר רגש - אך מבפנים, הוא חסר ביטחון וזקוק לחיזוקים תמידיים
נרקסיסט יהיר וחסר רגש שמאוהב בעצמו, קפדן ונוקשה, הגיוני, שיטתי ופרפקציוניסט -
זהו גואל רצון, לפחות על פי ניתוח גרפולוגי של הטקסט הכתוב ששיגר מתא המעצר, יום לפני שהואשם בבית המשפט בעשרות סעיפי אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים, בין היתר בקטינות, בהחזקה בתנאי עבדות ובמרמה. טלי ירדני, בעלת מכון לגרפולוגיה בתל-אביב שערכה את הניתוח, אומרת כי רצון, שהתפרסם כגוּרוּ שחי עם עשרות נשים וילדים שסוגדים לו, סובל מ"בעיות רגשיות", וכמו כל הנרקיסיסטים - ביסוד התנהגותו עומד למעשה חוסר ביטחון עמוק. מנגד, ניכר שהוא רציני, שיטתי, ושואף לשלמות.
"אני לא מודה בהאשמות שמיוחסות לי. כל מה שהיה עם הנשים היה מאהבה ובכבוד", טען רצון, בתשובות הכתובות לשאלות "ידיעות אחרונות" שהועברו אליו. "לא הייתה עבדות. היו יחסים לבביים. הבנה מלאה בינינו, רצון כן לעזור אחד לשני. אשה לא נשארת 15 שנה במקום שלא משביע את רצונה".
המכתב של רצון. תשפטו בעצמכם
"הכתב שלו מאוד איטי", מסבירה ירדני. "זה מראה על אדם עם בעיות רגשיות, מאוד קפדן ודקדקן, נוקשה". לדבריה, הכתב הגדול והשוליים הרחבים יחסית מצד שמאל אופייניים לאדם נרקסיסט, אנוכי, ולכך מצטרפת גם החתימה שלו: "הוא כותב 'גואלי רצון', ועושה קישוט מתחת לחתימה. בחתימה יש גם סימנים פאליים, כמו אבר מין גברי, שמתאימים לאדם שחושב רק על 'אני ואני ואני', ו'כל הבחורות מתות עליי', ומאוד חשוב לו להבליט את הגבריות שלו. מאוד חשוב לו שנשים ירדפו אחריו - זו מהות החתימה שלו. אנוכיות נרקסיסטיות צועקת מהכתב שלו בצורה שאי אפשר לתאר".
"צריך שיסתובבו סביבו"
ניואנס אחר שירדני הבחינה בו: "יש רווח קטן בן מילים 'אוהב את ילדיי', והמילים 'חד וחריף' ממש מתמזגות, מילה בתוך מילה. זה מראה על אדם שחש חנוק מבחינה רגשית, מרגיש מקופח, חסר ביטחון. בכלל, הוא בן אדם מאוד חסר ביטחון. האותיות רועדות, הקו עצמו לא חד". היא ממשיכה ומנתחת את הדרכים שבהן הוא מפצה על חוסר הביטחון: "הוא רוצה לחפות על זה בכתב גדול, להראות כלפי חוץ כאילו הוא בן-אדם עם ביטחון. הוא מתחיל בכתב קטן, שלאט-לאט נהיה גדול".
עוד למדה ירדני מאופן הריווח בין המלים, כי רצון "יהיר", ו"צריך שיסתובבו סביבו". מהאותיות למ"ד ועי"ן ניתן ללמוד, לדבריה, כי הוא ניחן בחוסר רגישות, או שהוא מתקשה להביע רגשות. "הוא לא רגיש לסבלם של אחרים, חסר התחשבות. הכל לטובת האגוצנטריות שלו".
הנוקשות והקפדנות באופיו, היא מוסיפה, ניכרות בזוויות ובכתב הנוקשה, שאינו מעוגל ונעים,
ובייחוד בקווים הסופיים של האותיות. "זה משדר ש'הוא המחליט'. זה יכול להיות גם סימן לתוקפנות. קווים שמתחילים עבים ונגמרים עבים, זה נקרא בגרפולוגיה 'גדם'. זה מראה על תוקפנות".
ירדני מצאה גם סימנים לתכונות חיוביות: "הוא בעל כושר תכנון, פועל מאוד על-פי ההיגיון ולא על פי הרגש. הוא רציני, שיטתי, שואף לשלמות".
לגבי האפשרות שרצון סובל מהפרעה נפשית, היא אומרת: "אפשר לראות משהו כזה בהבדלי הגודל בכתב, שמתחיל בקטן והופך לגדול, וברעידות בכתב. אנחנו רואים את זה כלא תקין, אבל זה לא אומר שהוא בהכרח חש בהפרעה. זה מגיע ממקום של אהבה עצמית, שיאדירו אותו, שיעצימו אותו ויראו לו כמה הוא 'וואו'. הוא זקוק לתשומת לב".
לפנייה לכתב/ת 
