פותחים חלון? עדיף דרומה ולא מערבה

כולם מדברים על בנייה ירוקה, אך אולי לא יודעים שמי שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של עקרונות הבנייה הירוקה הוא ישראלי, שחוגג בדיוק היום (ג') יומולדת 90.

פרופ' ברוך גבעוני החל דרכו כגנן, למד ארכיטקטורה בטכניון והפך בר סמכא בתכנון בתים וערים השומרים על אקלים נוח במינימום השקעת אנרגיה. ספריו, כמו "אדם אקלים וארכיטקטורה" מ-1971, נחשבים לחשובים בתחום וחוללו מהפכה בחיסכון אנרגיה בעולם. לפני כחצי שנה קיבל פרס מפעל חיים מהאיגוד האמריקאי לאנרגיה סולארית.

יום ההולדת של גבעוני הוא הזדמנות מצויינת להסביר איך איך תכנון "ירוק" יכול להציל את בתינו, לחסוך באנרגיה ולשמור על הסביבה.

להתחשב בתנועת השמש במרחב

"תיכנון 'ירוק' עושה שימוש במשאבים טבעיים בלתי מתכלים לתאורה טבעית, לחימום בחורף ולאיוורור בקיץ", מסבירה פרופ' עדנה שביב, לשעבר דיקאן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. לא מדובר בטרנד ניו-אייג'י כמו בנייה מבוץ וקש, או הרכבת מבנים מצמיגים ממוחזרים, אלא בנייה חכמה, שמנצלת את המרחב והטבע לצרכיה - כמו למשל תנועת השמש בחורף ובקיץ ומיקום נכון של הבית בשטח.

אחד הנושאים הבולטים בתחום הבניה הירוקה הוא זכויות שמש. כבר היוונים והרומאים הקדמונים הכירו בכך שחלון דרומי הוא מרכיב מפתח בבנייה הבתים, ושמרו בקנאות שלא יוסתר בחורף על ידי מבנים סמוכים. גם כיום, בתי השכונה הסולארית בשדה בוקר מצויידים בחלונות דרומיים גדולים ששטחם כ-20 אחוז משטח הבית. דרכם נכנסת שמש החורף, נאגרת ברצפות כהות ומספקת כ-90 אחוז מהחימום בחורף הקר של הר הנגב. שמש הקיץ הגבוהה פוגעת בחלון דרומי מלמעלה בזוית שטוחה, וכך מחממת אותו מעט יחסית.

"חלון דרומי הוא המועדף מבחינת קרינת השמש, הן לחורף והן לקיץ, בתנאי שהוא נהנה מ"זכויות שמש" בחורף, כלומר אינו מוסתר מדרום על ידי בניינים שכנים, עצים וכו'", הסביר גבעוני. "לעומתו, חלון מערבי חוטף המון שמש בקיץ אחרי הצהריים ונחשב מסוכן. אז אם קבלן זריז מנסה למכור לכם "מרפסת שמש" עם נוף מקסים למערב או מזרח, אל תתלהבו - היא תזכה אולי לקמצוץ שמש חורף אך צפויה לחטוף המון שמש קיץ מעיקה.

עם זאת, רוב הרוח בקיץ מגיעה ממערב ושימוש מושכל בתריס חיצוני יכול להפוך חלון מערבי ממפגע לנכס, מוסיף גבעוני.

"בניה ירוקה איננה רק בידוד משופר וחלונות דרומיים", הוא מדגיש. "זהו 'קונצרט' מתואם היטב בין מרכיבים רבים: בידוד ואיטום מעולים, יכולת הבניין לאגור חום בחורף (וקרירות בקיץ) באמצעות מרכיבים מאסיביים בליבת המבנה, הצללות חכמות, תכנון המאפשר איוורור המבנה בלילות קיץ, חומרי בנייה שיוצרו בשיטות ידידותיות לסביבה ועוד. כחצי ממשאבי האנרגיה הלאומיים מושקעים בחימום, קירור ותאורת בניינים שלעיתים הם בזבזני אנרגיה גדולים".