לסין יש הרבה להפסיד מהטלת סנקציות על איראן
ממשלת ארה"ב מקווה שסעודיה וקטאר יפעילו את השפעתן על סין להצטרף למדינות התומכות בסנקציות על איראן. אך כשהסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות עומד על כ-29 מיליארד דולרים, וכשמדי יום חצי מיליון חביות נפט עושות את דרכן מאיראן לסין - קשה לראות תסריט שבו בייג'ינג תצטרף
השבוע הגבירה ארה"ב את נסיונותיה לצרף למחנה התומכים בהרחבת הסנקציות על איראן מדינות כמו סעודיה וקטאר. הפגישות של שרת החוץ קלינטון בסעודיה נועדו להאיץ בריאד לנסות ולהפעיל את השפעתה על סין להצטרף למדינות התומכות בסנקציות.
הפנייה לסעודיה אינה מקרית. בשנים האחרונות התרחבו קשרי המסחר בין ערב הסעודית לבין סין. הסעודים מוכרים לסינים נפט ובתמורה החברות הסיניות זוכות בהעדפה לביצוע מפעלי תשתית גדולים בממלכה. עבור המשק הסיני מדובר ברווח של מיליארדי דולרים בשנה.
אבל ספק אם הסעודים יצליחו לשכנע את הסינים לתמוך בסנקציות, גם אם הם יציעו חלופות בנושא הנפט (בשנת 2009 ייבאה סין 204 מיליון חביות נפט כשהמקורות המובילים היו סעודיה ולאחר מכן איראן). במהלך השנים האחרונות, התרחבו קשרי הכלכלה בין טהרן לבייג'ינג, האינטרסים הכלכליים של סין באיראן עמוקים וקשה להאמין שראשיה יפעלו לערערם במו ידם.
לא רק סחר נפט
נכון להיום, איראן מייצאת בכל יום לשוק הסיני כ-448 אלף חביות ביום, קרי כ-15% מייבוא הנפט הסיני. אולם בסחר הנפט לא מתמצים הקשרים הכלכליים.
השבוע צוטט בעיתון "אלחיאת" אסדאללה עסכר אולאדי, יו"ר הלשכה המסחרית הסינית-איראנית, כאומר שהסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות הסתכם בשנה שעברה בכ-29 מיליארד דולרים. לפי אולאדי, סין הפכה לשותף הסחר המוביל של איראן. כיום, הייצוא האיראני תופס כ-60% מהסחר בין שתי המדינות בעוד הנתח הסיני עומד על 40%. מעבר לנפט, מייצאת איראן לשוק הסיני עוד חומרי גלם כמו עורות, אלומיניום וברזל.
בשנים האחרונות מנסות חברות סיניות לתפוס את מקומן של חברות מערביות שזנחו את מגזר הנפט והגז האיראני בשל הסנקציות. כך למשל חברות סיניות נכנסו לפרויקט שדה הגז הענק פארס הדרומי, במקום חברת טוטאל הצרפתית. בסך הכול, התחייבו הסינים להשקיע במגזר הנפט והגז האיראני כ-50 מיליארד דולרים ועד כה הושקעו בהם כבר כ-35 מיליארד דולרים.
הסינים אינם מאטים את עבודות הפיתוח. בימים אלה שואפת בייג'ינג להתחיל בביצוע פרויקט שדה אזאדקאן ששוויו כ-100 מיליארד דולרים. חברת ניקו הסינית שולטת בכ-90% מהפרויקט האדיר והשאר מוחזק בידי חברה יפנית. בשנת 2007, חתמה איראן על הסכם בשווי 2 מיליארד דולרים עם חברת סינופק הסינית לפיתוח שדה יאדוראן שאמור להפיק בשלב ראשון כ-20 אלף חביות ביום ולעלות בהמשך ל-85 אלף חביות.
שתי חברות הנפט של המדינות חתמו גם על הסכם בשווי של 7.4 מיליארד דולר לפיתוח השלב ה-11 של שדה פארס הדרומי שם יופקו 50 מיליון מ"ק גז טבעי. הסכם בשווי 16 מיליארד דולר נחתם בין הצדדים גם לפיתוח שדה פארס הצפוני כשבמקביל מנהלת סין מו"מ עם חברת הנפט הלאומית האיראנית לרכישת גז טבעי נוזלי בשווי של 6.3 מיליארד דולרים.
עבור האיראנים, מהווה סין מקור חשוב לבנזין. בשל יכולת הזיקוק המוגבלת של איראן היא נאלצת לייבא מוצרים מזוקקים ובראשם הבנזין. סין דואגת לייצא לאיראן בכל יום 22 מיליון ליטר בנזין.
בסיכומו של דבר, התועלת הכלכלית של המשק הסיני מיחסי המסחר עם איראן נראית בשלב זה גדולה יותר מהתועלת הפוליטית שתוכל להפיק מהרחבת הסנקציות. במצב דברים זה קשה לראות תסריט שבו בייג'ינג תסכים בקרוב לוותר על כל אלה.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)
לפנייה לכתב/ת 
