קורבן תקיפה מינית? גם הכנסת נגדך

בימים אלה התוודעו אזרחי ישראל לתלונות על פגיעות מיניות שביצע לכאורה הרב מוטי אלון. לצד מִפגני התמיכה ההמוניים במי שהוגשו נגדו תלונות ל"פורום תקנה", ראינו גם את פניו המוצללות של אחד מתלמידיו לשעבר, הטוען כי בחסות שמו הגדול הרב פגע בו מינית. קולו של התלמיד עוות ודיוקנו טושטש, כדי שלא תחשף זהותו, שכן כידוע חשיפה כזו עלולה להוביל להתנכלות קשה לו ולמשפחתו, לחרם, נידוי ופגיעות. פחד מצמית זה הוא גם הסיבה שמי שכן העזו להתלונן על הרב ל"פורום תקנה" לא העזו וכנראה גם לא יעזו להתלונן במשטרה.

אפשר היה לצפות שהחברה הישראלית ובית המחוקקים שלה יעשו כל שניתן כדי לחזק את הנפגעות ולסייע להן לפחד פחות. אך בימים אלה ממש יוזמת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תיקון חוק שיגביר את פחד הקורבנות, יקשה עוד יותר לצאת נגד תוקפיהן ולדרוש דין צדק.

הוועדה מכינה ומקדמת ללא לאות את הצעת החוק מכונה "אינוס בידי אשה", שתאפשר לכל נאשם או נילון בגין אונס להגיש תביעה במשטרה נגד המתלוננת, ולטעון שהיא זו שאנסה אותו. כן כן – שהיא זו שאנסה אותו. כיצד? על פי ההצעה, כל נאשם או חשוד יוכל לטעון שהמתלוננת היא זו ש"גרמה" לו לחדור לתוך גופה, ושהוא חדר לתוכה לא כי רצה בכך – אלא בשל התנהגותה שלה. טענה כזו מצדו תחשב תלונה נגד האשה על אונס שהיא ביצעה בו. הסכנה המתוארת כאן תחול גם על גברים שיתלוננו על אונס, כמו המתלוננים בעניינו של הרב אלון.

במילים אחרות, הצעת החוק נותנת לגיטימציה לטענה הצינית, האכזרית, שחשודים ונילונים בגין אונס מרבים להשמיע נגד קרבנותיהם: "היא זו שגרמה לי לנהוג כפי שנהגתי - על ידי לבושה, התנהגותה, שתייתה, דיבוריה, רמזיה". מאחורי ההצעה, בנוסחה הנוכחי, עומדים ח"כ זבולון אורלב ויו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם. הגוף הציבורי שיזם את ההצעה הוא המועצה לשלום הילד, אך היא אינה מוכנה להסתפק בהגנה על קטינים מפני "נשים אונסות", ומתעקשת "להגן" גם על גברים בוגרים – לרבות נאשמים באינוס.

מגבירים את פחד הקורבנות

אם תתקבל ההצעה ותהפוך לחוק, היא תגביר עוד יותר את מחסום הפחד של קורבנות תקיפה מינית. אם עד כה הן פוחדות מעצם העמידה מול התוקפן, מתגובת החברה ומתביעת דיבה – מעתה הן יפחדו גם מתלונה שלו נגדן על אונס, ותחשוש שאם תפצה את פיה, התוקף יהפוך אותה לחשודה ונאשמת, והיא תאלץ להוכיח שלא "גרמה" לתוקף לחדור לגופה "ללא הסכמתו החופשית".

עורכי דינם של החשודים יידעו לעשות שימוש מירבי בנשק שהחוק יעניק להם, ולהפוך את פחדן של המתלוננות לשתיקה.

המתלוננות בפרשות המסעירות את המדינה צריכות להזכיר לנו את הפחד הנורא בו שרויות קורבנות תקיפה מינית. את הפחד הזה אסור להגביר באמצעות חקיקה מיותרת ופוגענית. ההיפך – יש לעשות כל שאפשר כדי לשכך את פחדיהן של קרבנות ולאפשר להן להתלונן, לחשוף את פוגעיהן ולהשיב לעצמן את הכבוד העצמי ותחושת הערך שגזלו מהן תוקפיהן. זה הזמן להשמיע עמדה זו באזני המחוקקים, לפני שיהיה מאוחר מדי.

ד"ר אורית קמיר מרצה למשפט ומגדר, מנהלת במרכז הישראלי לכבוד האדם

• לבלוג של אורית קמיר לחצו כאן