מחקר בדק: איך השירות של העיר שלכם ברשת?
מחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב, על ידי הדוקטורנטית רונית פוריאן-לוקאץ' ובהנחייתו של פרופ' ניב אחיטוב בדק את אתריהן של 88 עיריות ומועצות מקומיות. התוצאות: מאכזבות ומפתיעות בעת ובעונה אחת
עוד בשנת 2007 התקבל התיקון לחוק העיריות המחייב את העיריות והמועצות המקומיות בהקמת אתר נגיש לציבור המכיל מידע חשוב, כמו פרוטוקולי ישיבות ופרטים על חוקי עזר עירוניים. מטרת החוק היא כמובן הגברת השקיפות והנגישות של המועצות המקומיות באמצעות האינטרנט.
ממשל מקומי זמין
המחקר שצפוי להיות מוצג בכנס איגוד האינטרנט השנתי שיחל ביום שני הקרוב, נערך באוניברסיטת תל-אביב על ידי הדוקטורנטית רונית פוריאן-לוקאץ', בהנחייתו של פרופ' ניב אחיטוב בדק את אתריהן של 88 עיריות ומועצות מקומיות בין יוני לאוגוסט 2007 והתוצאות: מאכזבות ומפתיעות בעת ובעונה אחת.
במסגרת המחקר, בוצעו הערכות של אתרי הרשויות המקומיות ומערכות המידע שמאחוריהן על פי מספר קטגוריות של קריטריונים.
הקטגוריות שנבחנו הן רמת השירותים המקוונים (תיק תושב, מספר טפסים להורדה, מספר טפסים מקוונים, מספר תשלומים מקוונים, מספר תהליכים מקוונים), מידע ומאגרים (מספר מאגרי מידע, מספר מכרזים פומביים, מידע על בעלי תפקידים, מידע על רישוי עסקים קטנים), קשר עם הציבור (דואר אלקטרוני, טופס פנייה, ניוזלטר, פורומים, אפשרות לקבלת עדכונים באמצעות RSS) ונגישות ושימושיות (תמיכה בדפדפנים שונים ושפות שונות).
אחת המסקנות המפתיעות ביותר שעולות מהמחקר היא כי אין בהכרח קשר בין הדירוג הכלכלי-חברתי של הרשות ובין רמת האתר העירוני.
ומי הם הזוכים?
אתר העיריה הטוב ביותר הוא של עיריית ראשון לציון, בהפרש עצום של ניקוד לעומת המקום השני, עיריית חיפה. במקום השלישי נמצאת עיריית אריאל.
תל-אביב זכתה למקום ה-17 בלבד על אף הדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה (8 מתוך 10) וירושלים, בירת ישראל, זכתה למקום ה-25 בלבד. סביון, בעלת דירוג סוציואקונומי מירבי של 10, נמצאת רק במקום ה-37 ברשימה.
| רשות | ניקוד משוקלל | מדד כלכלי-חברתי |
| ראשון לציון | 75 | 7 |
| חיפה | 57 | 7 |
| אריאל | 55 | 6 |
| חולון | 52 | 7 |
| פתח תקווה | 51 | 7 |
| גבעתיים | 50 | 8 |
| בת ים | 47 | 6 |
| רמת השרון | 46 | 9 |
| הרצליה | 46 | 8 |
| נצרת עילית | 46 | 5 |
| רחובות | 45 | 7 |
| רמת גן | 44 | 8 |
| אשקלון | 44 | 4 |
| כפר סבא | 44 | 8 |
| עכו | 41 | 4 |
| נס ציונה | 40 | 7 |
| תל אביב - יפו | 40 | 8 |
| כרמיאל | 39 | 6 |
| נתניה | 39 | 5 |
| הוד השרון | 38 | 8 |
| זכרון יעקב | 38 | 7 |
| קרית גת | 38 | 4 |
| כוכב יאיר | 37 | 8 |
| פרדסיה | 36 | 7 |
| ירושלים | 35 | 4 |
| יקנעם עילית | 34 | 6 |
| מגדל העמק | 33 | 4 |
| רעננה | 32 | 8 |
| קרית אתא | 32 | 5 |
| ראש פינה | 31 | 7 |
| להבים | 30 | 9 |
| עפולה | 30 | 5 |
| באר שבע | 29 | 5 |
| אילת | 29 | 5 |
| שוהם | 28 | 8 |
| מבשרת ציון | 28 | 8 |
| סביון | 28 | 10 |
| גדרה | 27 | 6 |
| מזכרת בתיה | 26 | 7 |
| לוד | 26 | 4 |
| מעלות-תרשיחא | 25 | 4 |
| גבעת שמואל | 25 | 8 |
| אפרתה | 24 | 6 |
| קרית אונו | 24 | 8 |
| פרדס חנה - כרכור | 24 | 5 |
| קרית ביאליק | 23 | 7 |
| חדרה | 23 | 5 |
| מעלה אדומים | 22 | 6 |
| אבן יהודה | 22 | 8 |
| מודיעין-מכבים-רעות | 22 | 8 |
| נשר | 21 | 7 |
| אשדוד | 21 | 5 |
| כפר שמריהו | 21 | 9 |
| אזור | 20 | 7 |
| בית שמש | 19 | 4 |
| קרית מוצקין | 19 | 7 |
| טבריה | 19 | 4 |
| בית אריה | 19 | 7 |
| רמלה | 19 | 4 |
| קרית טבעון | 18 | 8 |
| ראש העין | 18 | 6 |
| רמת ישי | 18 | 8 |
| יבנה | 18 | 6 |
| קצרין | 17 | 5 |
| מצפה רמון | 17 | 4 |
| ביתר עילית | 17 | 1 |
| גבעת זאב | 17 | 7 |
| ערד | 17 | 5 |
| דימונה | 16 | 4 |
| הר אדר | 16 | 9 |
| קדומים | 16 | 5 |
| בית אל | 15 | 4 |
| ירוחם | 14 | 4 |
| קרני שומרון | 14 | 5 |
| שדרות | 14 | 4 |
| אלפי מנשה | 14 | 8 |
| עומר | 14 | 10 |
| ג'לג'וליה | 14 | 3 |
| בית דגן | 13 | 6 |
| קציר-חריש | 13 | 5 |
| קרית ארבע | 13 | 3 |
| מטולה | 13 | 8 |
| בני עי"ש | 12 | 5 |
| כפר ורדים | 12 | 9 |
| אליכין | 12 | 6 |
| דלית אל-כרמל-עספיא | 12 | 4 |
| נתיבות | 11 | 3 |
| זרזיר | 4 | 2 |
מהמחקר עולה כי האחראי בדרך כלל על אתר האינטרנט העירוני, הוא המנמ"ר (מנהל מערכות מידע) ולא גוף שיווקי או ארגוני אחר.
"בכמה מן המקרים הבולטים לטובה, המנמ"ר הוא ראש הרשות, כשזה קורה על פי רוב במועצה מקומית, כלומר ביישוב קטן עם תקציב קטן והרבה אכפתיות. כסף הוא לא שם המשחק", אומרת פוריאן-לוקאץ'. "מישהו צריך לרצות להיות חבר של האזרח, להיות 'משוגע לדבר', לרוץ בין המחלקות בעיריה, להקים את המערכת האינטרנטית יש מאין, ולחשוף מידע מרצון וביוזמתו".
ומה צפוי בעתיד?
לשאלת ynet אודות הטמעת מדיה חברתית באתרי העיריות, סיפרה פוריאן-לוקאץ' שבאתר עיריית תל-אביב אימצו מודל רשת חברתית המיושם בפריז, ויש לעקוב אחר ההתפתחות ולמדוד את תוצאותיו.
"אנחנו מתכננים לבצע את הערכת האתרים כל שנה," אמרה פוריאן-לוקאץ'. "בשנה הבאה נכניס קריטריונים חדשים, ובהן תוכן גולשים שמתייחס לרשויות המקומיות ברשתות חברתיות, בפורומים ועוד ערוצים של web 2.0."
לעומת העולם – אין מה להשוות
ואיפה ממוקמות העיריות בישראל מבחינת ממשל זמין בהשוואה לעולם? לדברי רונית פוריאן-לוקאץ', במדינות אחרות יש ערים עם יישומים מדהימים שלא היה טעם בכלל להכניס למדד המקומי. יש ערים אלחוטיות ויש פעילות מקומית יזומה לצמצום הפער הדיגיטלי.
"בעולם הספיקו לצבור ניסיון ולתקן טעויות שאנחנו עוד לא מכירים," אמרה. "יש בעולם מדדים עם קריטריונים שלא היה טעם להכניס למחקר בישראל כי הם פשוט לא רלוונטיים למצב הנוכחי. נצמדנו ככל האפשר לקריטריונים של "דו"ח ממשל זמין", להערכת משרדי הממשלה בישראל, ויצרנו מדד שמשקף את ההבדלים בין אתרי הרשויות המקומיות בישראל."
המחקר יוצג בכנס האינטרנט ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי,"Web10 2010 " שייערך ב-22-23 בפברואר 2010.
לפנייה לכתב/ת 
